דאקה, בנגלדש – במשך שלושה ימים, אחסן חביב, סטודנט פרטי באוניברסיטה, היה ברחובות בירת בנגלדש דאקה והפגין נגד מה שלדעתו היה "תקיפה אלימה" מצד המשטרה ותומכי מפלגת השלטון נגד אנשים פשוטים כמוהו.
מחאות הסטודנטים המבקשות רפורמה במערכת מכסות העבודה הממשלתית הפכו לתסיסה אלימה כלל ארצית, עם דרישות להטיל על הממשלה דין וחשבון לאובדן חיים במהלך השבוע האחרון.
ביום ראשון, בית המשפט העליון ביטל את רוב המכסות, באומרו כי 93 אחוז מהמשרות הממשלתיות יתבססו כעת על הכשרון. אבל מנהיגי הסטודנטים התחייבו להמשיך בהפגנות, ודרשו את שחרור המפגינים הכלואים והתפטרותם של גורמים רשמיים, כולל שר הפנים אסדוזמאן חאן, שלדבריהם אחראי לאלימות שגרמה למותם של לפחות 131 בני אדם.
אל-ג'זירה דיברה עם חובשים ורשת של עיתונאים כדי לגבש מניין הרוגים, שכן הרשויות לא פרסמו עד כה נתוני נפגעים. פרותום אלו והדיילי סטאר, שני היומונים הגדולים בשפה הבנגלית והאנגלית, דיווחו על 146 ו-127 מקרי מוות, בהתאמה.
יותר מ-70 אחוז ממקרי המוות דווחו מדאקה, שם זרועות הרחובות שרידים של אלפי סיבובים של פגזי גז מדמיע, רימוני קול, כדורי רובה ציד, כדורי גומי וגושי לבנים.
מלבד שני שוטרים ושני תומכי מפלגת השלטון, כל ההרוגים הם סטודנטים או אנשים רגילים.
"נלחמנו נגד כדורים עם גושי לבנים", אמר חביב, שהצטרף להפגנות באזור מוחמדפור של דאקה ביום שלישי. "היו לא רק שוטרים, אלא גם אנשים ממפלגת השלטון (ליגת האוומי) שחבשו קסדות וירו לעברנו כדורים חיים".
ביום ראשון הוריו של חביב מנעו ממנו לצאת על רקע עוצר ופקודות ירי. בינתיים, חברו הקרוב מטופל בבית חולים מקומי לאחר שספג פציעות קשות באלימות.
"מה אעשה עכשיו עם רפורמת המכסות? הממשלה הזו השתמשה בכל כך הרבה אלימות כדי לדכא אותנו. אנחנו רוצים צדק עבור אחינו ואחיותינו שנפלו", אמר חביב לאל-ג'זירה.
גם מנהיגי תלמידים דורש התנצלות מראש הממשלה שייח חסינה, שהגן בתחילה על מכסת הוותיקים ושבכירי מפלגתו כינו את המפגינים כ"אנטי לאומיים".
המפגינים כינו את חסינה, שנמצאת בשלטון מאז 2009, "אוטוקרטית". שתי הבחירות האחרונות (2019 ו-2024) ספגו זיוף קולות, אי סדרים נרחבים וחרמות אופוזיציה.
"כמובן, רפורמת המכסות לבדה אינה מספיקה כעת", אמר אסיף נזרול, פרופסור למשפטים באוניברסיטת דאקה, לאל-ג'זירה. "כל כך הרבה סטודנטים ואנשים פשוטים מתו במחאה האלימה הזו, שבהחלט הוקמה על ידי הממשלה בהתחלה. מישהו צריך לקחת את האחריות על הטרגדיה הזו".
עוצר ודיכוי
ככל שהאלימות הסלימה, הממשלה הטיל עוצר מיום שישי בחצות לתקופה בלתי מוגבלת, עם פערים לסירוגין של שעתיים כדי שאנשים יוכלו להצטייד במצרכים חיוניים.
הממשלה גם פרסה את הצבא במטרה למנוע את התפשטות האלימות על רקע האשמות של שימוש מופרז בכוח של המשטרה נגד מפגינים. חיילים נראו מפטרלים בנקודות שונות בעיר ובמחוזות אחרים בשבת.
אבל בהתרסה לעוצר, אלפי מפגינים, סטודנטים ולא סטודנטים, יצאו לרחובות בשבת עם תהלוכות, חסמו כבישים וכבישים מהירים והציתו צמיגים וקרשים מעץ ברחבי הארץ ובחלקים שונים של הבירה.
רזאול קארים רוני, עיתונאי ועורך המגזין החודשי ג'ובאן, אמר לאל-ג'זירה שרוב מוחץ של המפגינים מהאזור שבו הוא מתגורר בדאקה אינם סטודנטים.
"המחאה כבר לא מוגבלת לסטודנטים מכיוון שאנשים כלליים הצטרפו אליהם באופן ספונטני", אמר רוני לאל ג'זירה ממירפור בדאקה. "כשיש כעס עצור בקרב פשוטי העם תחת המשטר האוטוקרטי של שייח חסינה, אנשים לקחו את ההפגנות הללו בהנהגת הסטודנטים כפלטפורמה להביע את חוסר שביעות רצונם".
מפעלים רבים ברחבי המדינה, כולל בנייני ממשלה חשובים, רכבת המטרו של דאקה, ואפילו בית כלא במחוז המרכזי של נארסינגדי, הותקפו מהמפגינים. גם כמה משרדים ובתים של מפלגת השלטון השייכים לכמה ממנהיגיה היו מטרות.
שר המידע של המדינה, מוחמד א' ערפאת, אמר לאל-ג'זירה כי המחאה "נחטפה" על ידי אינטרסים. סטודנטים, אמר, נלחמו למען "דרישות לגיטימיות" של רפורמת המכסות.
יותר מ-50 אחוז מהמשרות הממשלתיות שמורות במדינה הדרומית אסייתית המונה 170 מיליון. המפגינים דורשים לבטל מכסה של 30 אחוזים לצאצאי ותיקי מלחמת העצמאות של 1971, מכיוון שגידול התעסוקה קם ויוקר המחיה זינק מאז מגיפת ה-COVID-19 ב-2019.
רוני, עורך המגזין המקומי, הסכים שכמה מראשי האופוזיציה הצטרפו למחאות והתמכרו ל"וונדליזם". אבל הוא אמר שהאפיון של הממשלה למפגינים היה "מטעה". "זו מחאה של פשוטי העם, של פשוטי העם עכשיו", אמר.
ביום שבת נאסף על פי החשד נהיד איסלאם, מארגן מרכזי של התנועה לרפורמת מכסות הסטודנטים, על ידי שוטרים בלבוש אזרחי מבית בבירה. משפחתו של איסלאם פנתה למשרדי סניף הבילוש של המשטרה, אך מקום הימצאו עדיין לא ידוע.
הפסקת האינטרנט משתקת את המדינה
קיימת סגירה מוחלטת של האינטרנט מאז יום חמישי, מה שהוביל להפסקת מידע ולשיבוש החיים הרגילים.
רידוואנול עלאם, עובד במגזר הפרטי, מנסה בטירוף להטעין את מונה החשמל שלו בתשלום מראש מאז שבת בבוקר, מכיוון שאין חשמל בביתו.
אלאם ניסה לראשונה את bKash, שירות פיננסי נייד, לשלם את החשבון, אבל זה לא עבד מכיוון שלא היה אינטרנט. גם ניסיונו למשוך מזומנים מכספומט לא צלח.
"אני לא יודע מה לעשות. לבית שלי אין חשמל בגלל כיבוי אינטרנט", אמר לאל ג'זירה ביום ראשון.
גם הפעילות הכלכלית הופסקה לחלוטין. בית המכס של נמל צ'טוגרם – המטפל בלמעלה מ-80% מהיצוא והיבוא של המדינה – לא הצליח לפנות אף מכולה ב-40 השעות האחרונות.
עיתונאים מנסים ללא הרף למצוא דרכים לאיסוף ולתייק חדשות. Muktadir Rashid, עיתונאי מהפורטל הדיגיטלי Bangla Outlook, אמר לאל-ג'זירה כי אכיפת הפסקת האינטרנט דומה לפשע כעת.
"זה כאילו הממשלה גוזלת את זכותם של האנשים לדעת", אמר. "וזה חובה בכל דמוקרטיה."
