סברי בן-אחר של Marketplace שוחח עם דני בהאר, עמית בכיר בתוכנית הכלכלה והפיתוח העולמית במכון ברוקינגס. להלן תמליל ערוך של שיחתם.
צברי בן-עחור: האם לפני תחילת המלחמה יש הערה כללית על מצב כלכלת ישראל?
דני בהאר: מאז עלתה הממשלה הנוכחית בראשות נתניהו לשלטון, אחד הדברים שהם ניסו לדחוף קדימה היה הרפורמה השיפוטית הזו. יש לכך כמובן השלכות על הכלכלה. וכבר היו השיחות על האפשרות להוריד את דירוג האשראי של ישראל. אז ישראל נכנסה למלחמה הזאת כבר אחרי מהומה מבחינת הכלכלה שלה שלדעתי שיחקה תפקיד בהחלט במה שקרה אחר כך.
בן-עחור: אם נתרחק קצת, ישראל התמודדה עם בעיות ביטחון וחוסר ביטחון כרוניות, ואני תוהה אם זה עיצב את התפתחות הכלכלה שלה באופן כללי.
בהאר: אני חושב כך. אני חושב שהכלכלה הישראלית באמת הפכה חזקה ועמידה בפני סכסוכים. הסכסוכים האחרונים ב-10 עד 15 השנים האחרונות, הם לא ממש הטביעו חותם על הכלכלה הישראלית. זה לא המקרה כרגע. כרגע אנחנו רואים משהו שהכלכלה הישראלית מתמודדת עם כמה אתגרים שהם לא כל כך טריוויאליים.
בן-עחור: ישראל מקבלת סכום משמעותי של סיוע כספי ולא כספי מארה"ב לפני המלחמה, עד כמה הכלכלה הישראלית הייתה תלויה בסיוע הזה?
בהאר: זו שאלה מצוינת. אז ישראל מקבלת, בתקופות רגילות, כ-3.8 מיליארד דולר בשנה של סיוע צבאי, שרוב אם לא כולו צריך לשמש לקניית ציוד צבאי אמריקאי. התמ"ג של ישראל עומד על כ-550 מיליארד דולר. אז 3.8 מיליארד דולר בשנה, זה באמת מייצג פחות מ-1% מהתמ"ג של ישראל. זה נתח גדול מתקציב הביטחון של ישראל. אז ה-3.8% האלה הם בערך חמישית מתקציב הביטחון הכולל של ישראל, אז זה חשוב, אבל אני בדרך כלל טוען שישראל יכולה לחיות בלי זה. ואתה יודע, אנשים היו טוענים, ואני חושב שאני יכול להסכים במידה מסוימת עם הטיעון הזה, שזה באמת win-win. אני חושב שארה"ב מרוויחה מהשותפות החזקה הזו עם ישראל.
בן-עחור: בתחילה, כמה סבלה כלכלת ישראל, התמ"ג שלה לאחר תחילת המלחמה?
בהאר: אז המספרים שיש לנו הם שלרבעון האחרון של 2023, כלכלת ישראל התכווצה בכ-20% באותו רבעון. מה שהיה שונה מהסכסוך הזה היו שני דברים: ראשית, הייתה קריאה מאסיבית לחיילי המילואים לחזור לצבא. פתאום יש לך הרבה תעשיות, הרבה חברות שלא יכלו לעבוד במלואן, כפי שעשו קודם לכן. שנית, יש לך גם עשרות אלפים – אפילו אני חושב שיותר מ-100,000 איש – נעקרו, גם בגלל האיומים הביטחוניים, גם בדרום ליד גבול עזה וגם בצפון ליד גבול לבנון. ועם זה הולכת גם הכלכלה של המקומות האלה.
בן-עחור: למרות כל זה, אנחנו כבר שמונה חודשים נראה שהכלכלה הישראלית מתאוששת בצורה משמעותית למדי. מה גורם לזה?
בהאר: ובכן, אני חושב שבשלב זה, הכלכלה הישראלית הוכיחה את עצמה כעמידה מאוד בפני סכסוכים. יש לנו שמונה חודשים, ואני חושב שהדברים בישראל חזרו לסוג של נורמליות. אתה יודע, זו מלחמה, כמובן, אבל בסך הכל אין נזק ארוך טווח שיכול לאתגר באופן מבני את הכלכלה הישראלית.
בן-עחור: מוקדם יותר השבוע, כ-130 כלכלנים בישראל חתמו על מכתב בעל ניסוח חזק למדי מתריע כי המשך הפטור משירות צבאי לציבור החרדי עלול לפגוע באופן משמעותי במדינה מבחינה כלכלית. מה אתה חושב מזה?
בהאר: כן אתה יודע, זו בעיה ארוכת שנים בישראל; זה לא התחיל עכשיו עם המלחמה הזו, אבל אני חושב שהמלחמה הזו הפכה אותה לבולטת הרבה יותר. ועובדה שיש חלק לא מבוטל מהציבור הישראלי שגם לא משרת בצבא וגם לא כל כך משתלב בשוק העבודה. ואחת מהקבוצות האלה היא הקהילה החרדית. בישראל זה חלק ניכר מהאוכלוסייה. והקבוצות האלה, בגלל פשרות פוליטיות בשנות ה-50, פטורות מללכת בפועל לצבא. וזה מהווה בעיה חשובה למדינה, כי זה אומר שהנטל של חלק מהאחריות העיקרית על החברה הישראלית בעצם יורד ומספר אנשים שהולכים וקטנים ביחס לכלל האוכלוסייה. זה נושא מאוד קריטי שאם לא תהיה פשרה עם המגזרים החרדים בארץ, להיות פעילים יותר בהשתתפות, לא רק הצבא אלא גם בכלכלה, זה באמת ימשיך להפעיל לחץ רב על המשק. כולה ולמדינה כולה.
בן-עחור: לאן אתה רואה את הסכסוך הזה הולך מנקודת מבט כלכלית? לאן אתה רואה את פניה של הכלכלה הישראלית?
בהאר: אתה יודע, הכלכלה הישראלית נתקלת באתגרים קצרי הטווח האלה, שום דבר לא השתנה מבחינה מבנית במשק הישראלי בגלל המלחמה הזו שתכניס את ישראל לדרך שונה ממה שהייתה. הדבר שהדאיג אותי הוא האם ממשלת ישראל הנוכחית, שלדעתי היא די לא מתפקדת, מסוגלת לנהל את אלה בצורה הגיונית. והאם הם שמים את המדינה בעדיפות ראשונה מבחינת ההישרדות הפוליטית שלהם? ויש לי ספקות משלי לגבי זה. בפן המדיני, אם הסכסוך הזה יביא, בתקווה, באמת, בתקווה, בדרך לפתרון שתי המדינות, אני חושב שישראל צריכה ותרוויח וגם תרוויח ממשחק תפקיד בשיקום עזה ובשיקום הרצועה. שטחים פלסטיניים באמת להפוך את זה למצב של win-win-win, כי אני חושב שזה מה שכולנו רוצים שיהיה.
