העלות לעזה, על אף שהיא הרסנית בעליל, טרם החלה לחשב. כמחצית מהמבנים ושני שלישים מהבתים ברצועה ניזוקו או נהרסו, 1.8 מיליון בני אדם נעקרו מבתיהם ויותר מ-21,000 בני אדם מתים, לפי משרד הבריאות בעזה.
גם הכלכלה הישראלית נפגעה – וישראל יותר מחמאס היא שתחליט מתי הירי ייפסק. יש כלכלנים שמשווים את הזעזוע לכלכלה הישראלית ל נגיף קורונה מגיפה בשנת 2020. אחרים אומרים שזה עלול להיות גרוע יותר.
מאז 7 באוקטובר, כאשר חמאס ולוחמי בעלות בריתה זרמו מעזה כדי להרוג כ-1,200 בני אדם בישראל ולקחת עוד 240 בני ערובה, ההוצאות וההלוואות הממשלתיות זינקו, ההכנסות ממסים צנחו ודירוג האשראי נראה כי הם עלולים לחטוף מכה.
להסתבך
סיפורים כדי לעדכן אותך
התוצר המקומי הגולמי יירד – מהתחזיות של צמיחה של 3 אחוזים ב-2023 ל-1 אחוז ב-2024, לפי בנק ישראל. חלק מהכלכלנים צופים התכווצות.
ההשפעה על מגזר ההייטק בישראל – מנוע הכלכלה – מפוכחת.
חיילי מילואים רבים של צבא ההגנה לישראל עובדים במגזר הטכנולוגי. בכל יום שהם נלחמים בעזה, המעסיקים שלהם נאבקים להמשיך ולהשקיע במחקר ופיתוח ולשמור על נתח שוק.
ביום ראשון, האד"מ דניאל הגרי, דובר הצבא הישראלי, אמר כי כמה חיילי מילואים שזומנו להילחם בעזה יחזרו הביתה "למשפחותיהם ולתפקידם", לפחות באופן זמני.
"זה יאפשר הקלה משמעותית לכלכלה", אמר בתדרוך.
קובעי מדיניות ומובילי דעה שואלים כעת: כיצד תשפיע עלות המלחמה על משכה? מתי הממשלה תחליט להכריז על ניצחון, לעצור את הדימום הפיסקאלי ולחדש את המאמצים להצמיח את הכלכלה?
מה היה מחיר המלחמה?
במהלך המלחמות הארוכות בעיראק ובאפגניסטן, מנהיגי ארה"ב הכירו לאמריקאים את מושג הדם והאוצר.
ישראל מוציאה אוצר בפריסת ממוצע של יותר מ-220,000 חיילי מילואים לקרב בשלושת החודשים האחרונים ומסבסדת את שכרם.
רבים ממילואימניקים אלו עובדי הייטק בסייבר, חקלאות, פיננסים, ניווט, בינה מלאכותית, תרופות ופתרונות אקלים. מגזר הטכנולוגיה בישראל מסתמך על השקעות זרות. אבל זה הלך ופוחת עוד לפני המלחמה, בין השאר מתוך דאגה לחוסר היציבות שהמשקיעים האמינו שממשלת הימין של ראש הממשלה בנימין נתניהו הביאה לישראל – על אף ההודעה האחרונה של אינטל כי היא יוצאת לדרך עם מפעל שבבים של 25 מיליארד דולר בדרום ישראל, ההשקעה הגדולה ביותר בארץ אי פעם של חברה.
לא רק שישראל צריכה לשלם עבור חיילי המילואים, הפצצות והכדורים, אלא היא גם תומכת ב-200,000 מפונים שנעקרו מכפרים ישראליים לאורך גבול עזה וגבול הצפון עם לבנון, שחיזבאללה מפציץ מדי יום.
רבים מהמפונים הללו נמצאים מאוכסן ומואכל בבתי מלון בצפון ובדרום – על חשבון הממשלה.
התיירות השתנתה. חופי תל אביב והעיר העתיקה בירושלים נטולי זרים. חַג הַמוֹלָד חגיגות בבית לחם בגדה המערבית הכבושה בוטלו.
הבנייה, שבדרך כלל נשענת על כוח אדם פלסטיני מהגדה המערבית, נעצרה כמעט. מאז פתחה ישראל במתקפה כדי למגר את חמאס, היא השעתה את היתרי העבודה של יותר מ-100,000 פלסטינים.
היצוא יורד בכל התחומים. שדות הגז של ישראל בים התיכון הושבתו בתחילת המלחמה אך פועלים כעת באופן חלקי.
מה עלתה המלחמה לישראל עד כה?
כלכלנים שהתראיינו ל"וושינגטון פוסט" מעריכים כי המלחמה עלתה לממשלה כ-18 מיליארד דולר – או 220 מיליון דולר ביום.
צבי אקשטיין, לשעבר משנה לנגיד בנק ישראל וכלכלן באוניברסיטת רייכמן, ערך לאחרונה את המספרים עם עמיתיו ודיווח כי ההשפעה על תקציב הממשלה – כולל ירידה בהכנסות ממסים – ברבעון הרביעי של 2023 הייתה 19 מיליארד דולר. יהיה כנראה 20 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2024.
זאת בהנחה שהמלחמה לא תתרחב ללבנון.
מה יקרה אם תפרוץ מלחמה רחבה יותר עם חיזבאללה?
מה תהיה העלות הכוללת?
מלחמה שתימשך עוד חמישה עד עשרה חודשים עלולה לעלות לישראל גם 50 מיליארד דולר, לפי העיתון הפיננסי "כלכליסט". זה ישתווה ל-10% מהתמ"ג של המדינה.
המלחמה עלולה להסתיים מוקדם יותר – או לא. ממשל ביידן מצפה שישראל תעבור בשנה החדשה מהפצצות בעוצמה גבוהה וקרב רחוב עז להתקפות ממוקדות יותר. אבל נתניהו הזהיר כי המלחמה "לא קרוב לסיום."
"המלחמה תימשך עוד חודשים רבים", אמר בשבת.
כיצד נמדדות עלויות אלו?
פרופסור במכללה האקדמית אונו הילד של זליכהלשעבר כלכלן במשרד האוצר הישראלי, אומר שחשוב להבין את השפעותיה של המלחמה.
יש את המחיר של ניהול המלחמה, הירידה התלולה בפעילות הכלכלית והירידה בהכנסות כתוצאה מכך. הוצאות הגירעון מייצרות עלויות אשראי, שיכבידו על התקציב הרבה לאחר סיום הלחימה.
מה חושבים הישראלים הפשוטים?
45 אחוז מהישראלים מודים בדאגה שהמלחמה תביא להם מצוקה כלכלית, סקרים של קבוצת הצדקה Latet מופעים.
התקפות חמאס היו קטסטרופה, ששחקו את אמון האזרחים, העסקים והמשקיעים בממשלה ובצבא, אמרו כלכלנים ל"פוסט". לאמון הזה ייקח זמן להחזיר.
איך המלחמה הזו בעזה משתווה לעימותים בעבר?
כלכלנים מדברים על הכלכלה הישראלית המודרנית כעמידה להפליא. המדינה נלחמה במלחמות אזוריות בשטחה ב-1967 וב-1973; מלחמות בלבנון ולאורך גבולה הצפוני בשנים 1982 ו-2006; קרב בן 50 יום בעזה ב-2014; ושתי אינתיפאדות, או התקוממויות, בגדה המערבית הכבושה, שבהן נראו קרבות מתמשכים בין פלסטינים לחיילים ישראלים.
"באינתיפאדה השנייה, חלק ניכר מהנזק נגרם מניהול כלכלי שגוי", אמר זליכה. "הייתה הוצאה ממשלתית משמעותית והעלאת מס בו זמנית.
"ההבדל העיקרי בין אז להיום הוא שאז, החוב הממשלתי הגיע ל-100% מהתמ"ג, לא ל-60% כפי שהוא היום. המצב הנוכחי שלנו הרבה יותר טוב".
מה העלות לעובדים?
שירות המילואים, העקירה והשפעות ההשפעה של המלחמה הפכו לא פחות מ-20 אחוז מהעובדים הישראלים.
"כלכלת ישראל חוותה גל הלם השווה לשיא מגיפת הקוביד-19", אמרה מיכל דן-הראל, מנכ"לית מנפאואר ישראל, סוכנות התעסוקה הגדולה במדינה. "חלקים משמעותיים מהכלכלה הגיעו להשבתה למשך כמעט שבועיים. אנשים היו בהלם. כל יום חשף את גודל המשבר, ודיונים על נורמליות, כמו עבודה או פרנסה, הפכו כמעט לבלתי לגיטימיים".
ההשפעה של פריסת מילואים הייתה דרמטית במיוחד, אמר דן-הראל, משום "היחידים נקראים מבלי לדעת מתי הם יחזרו לעבודה. … אף אחד לא צפה שאנשים יתגייסו לתקופה של שלושה חודשים או יותר".
האם הכלכלה עמידה מספיק כדי לעמוד במלחמה?
"ב-25 השנים האחרונות ישראל רצה במעלה ההר עם משקולות על רגליה", אמר אראל מרגליתיזם הייטק ואיש הון סיכון.
הוא דיבר על המלחמות והאינתיפאדות – ועל אתגרים אחרונים יותר. הניסיון של ממשלת נתניהו לפני המלחמה להגביל את כוחה של מערכת המשפט – שגרר מחאות מסיביות ארוכות חודשים – פגע בהשקעות הבינלאומיות, אמר מרגלית, לשעבר חבר הפרלמנט הישראלי.
"המלחמה היא מכה נוספת", אמר. הוא דוחף להסכם חדש בסגנון FDR להקמת חדשנות, חינוך ועסקים חדשים בצפון ובדרום שנפגעו קשה לאחר סיום המלחמה.
עד כמה חשוב הסיוע האמריקאי לכלכלה הישראלית?
ארצות הברית מעניקה לישראל תמיכה צבאית בסך 3.8 מיליארד דולר מדי שנה. המדינות חולקות טכנולוגיה ביטחונית כדי לתת לישראל יתרון אסטרטגי על פני יריביה. ארצות הברית גם מוכרת לישראל מאות מיליוני דולרים בפצצות, טילים ופגזים.
הבית הלבן דוחף הצעת חוק מימון משלימה שתכלול סיוע של 14 מיליארד דולר לישראל בתחילת 2024. הצעת החוק נעצרה בקונגרס בזמן שהרפובליקנים והדמוקרטים דנים במימון הגבול האמריקני.
איתי עטרכלכלן באוניברסיטת תל אביב ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, כינה את המימון האמריקאי "מכריע".
"אנחנו מדברים על כ-50 מיליארד שקל (13.8 מיליארד דולר)", אמר. "אם ההוצאה על המלחמה תגיע לכ-150 עד 200 מיליארד שקל, היא תהווה רבע מעלות המלחמה. מדובר בסכום עצום ומספק גם לממשלה האמריקאית אפשרות להפעיל עלינו לחץ דיפלומטי, וזה דבר טוב בהתחשב בממשלה שלנו".
זליכה הוסיף: "אם היינו צריכים לממן את זה בעצמנו, זה היה מהווה בעיה גדולה עוד יותר. שנית, עצם קבלת הסיוע מאותתת לשווקים הפיננסיים שיש לנו גב כלכלי, מה שמרגיע את השווקים".
"אנחנו צריכים לשלוח תודה גדולה לנשיא ביידן על הסיוע הזה", אמר.
