קמאלה האריסהקמפיין לנשיאות הגיע לקרקע. זמן קצר לאחר נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הודיע באמצעות מדיה חברתית כי הוא פורש מהמירוץ לנשיאות, הוא שיתף פוסט שני המאשר את האריס כמועמד הדמוקרטי לנשיאות. נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון ושר החוץ האמריקאי לשעבר הילארי קלינטוןכמו גם כמה סנאטורים דמוקרטיים הלכו בעקבותיו.
ActBlue, ארגון גיוס תרומות קטן למען מטרות וקמפיינים ליברליים, אמר כי עד יום ראשון בשעה 21:00 ET, תומכים עממיים כבר גייסו 46.7 מיליון דולר
(42.9 מיליון אירו) דרך הפלטפורמה המקוונת מאז השקת הקמפיין של האריס. "זה היה יום ההתרמה הגדול ביותר של מחזור 2024", שיתפה ActBlue בפוסט בפלטפורמת המדיה החברתית X.
האריס עצמה אמרה בהצהרה שהיא תעשה כל שביכולתה "כדי לאחד את מפלגה דמוקרטית– ולאחד את האומה שלנו – כדי להביס את דונלד טראמפ…"
האריס צריך לזכות במועמדות הדמוקרטית לפני הבחירות הכלליות
איחוד המפלגה הוא צעד ראשון חשוב כי האריס עדיין לא המועמד הרשמי. בשביל זה היא חייבת לזכות ברוב קולות הנציגים בוועידה הלאומית הדמוקרטית, שמתקיים בין ה-19 ל-22 באוגוסט בעיר שיקגו במערב התיכון.
"כרגע היא צריכה (לנהל) קמפיין כפול", אמרה ל-DW סטורמי-אניקה מילדנר, מנכ"לית מכון אספן גרמניה, צוות חשיבה טרנס-אטלנטי שבסיסו בברלין. האריס צריכה "לאחד את הדמוקרטים כדי שיישארו מאחוריה, ועם עין על הבחירות בנובמבר גם לדבר עם העם (האמריקני) ולנצח אותם עבור הקמפיין שלה".
האריס היא המועמדת היחידה שתהיה רשאית להשתמש בתרומות של מיליוני דולרים שכבר נאספו על ידי קמפיין ביידן, מכיוון שהיא הייתה חלק מהכרטיס שעבורו הגיעו התרומות. יתרה מזאת, כסגנית נשיא היא מוכרת ברחבי הארץ יותר מאשר בטוח אחרים שהוזכרו כמועמדים פוטנציאליים.
אבל יש גם גורמים שלא מדברים לטובתה.
"אחת החולשות הגדולות היא שדירוג הפופולריות שלה באמת לא טוב בהרבה משל ביידן", אמרה מילדנר.
אחרת היא שהיא הייתה המשימה להתמודד עם משבר הגבול ולבלום את ההגירה ההמונית ממרכז אמריקה הלטינית וזכתה לביקורת מצד המתנגדים על כך שלא עמד בתפקיד.
"זה משהו שבו אנשים יגידו שהיא נכשלה. אני חושב שזה קצת לא הוגן, כי המצב כל כך קשה בגבול", אמר מילדנר. "אבל זה משהו שמסע הפרסום של טראמפ… ישתמש כתביעה חזקה נגדה".
האם האריס יכול לנצח את טראמפ?
דונאלד טראמפ, המועמד הרפובליקני לנשיאות, צריך לעבור כעת מקמפיין המתמקד בעיקר ב-Byden ונגד לקמפיין המתמקד במועמד חדש. אם יתברר שזו האריס, מה הסיכויים שלה לזכות בה בחירות ב-5 בנובמבר?
"כפי שאנו רואים בכמה מהסקרים המוקדמים שהעמידו אותה ישירות מול דונלד טראמפ, היא לפחות תואמת אותו או מנצחת אותו בשניים עד שלוש נקודות אחוז", אמרה ל-DW קתרין קלובר אשברוק, מומחית טרנס-אטלנטית מקרן ברטלסמן הגרמנית. "עדיין אין הרבה מה להמשיך, אבל לפחות הסקרים האלה נראים יציבים (בהם מראים) שהיא יכולה ללכת ראש בראש עם דונלד טראמפ. ויש לה פוטנציאל עצום לעשות יותר במהלך 107 הימים הבאים".
הדמוקרטים מקווים שהמועמד החדש יוכל לעורר קצת אנרגיה חדשה בקמפיין. הסנגורים שלה חושבים שהאריס יכול לעשות את זה. הרעיון הוא שהיא יכולה לרגש אנשים שאולי לא הלכו לקלפי עם ביידן כמועמד, אמר מילדנר: אנשים צעיריםנשים ואנשים צבעוניים.
גורם אחד בפרט יכול לעזור להריס עם בוחרות: מאחר שבית המשפט העליון, הרוב-שמרני, ביטל את הזכות החוקתית הפלה, האריס התבטא שוב ושוב נגד פסק הדין. היא "היתה קול מוביל בהגנה על זכותה של אישה לבחור", אמר קלובר אשברוק. "והיא הייתה מאוד קולנית ומצליחה בנושא הזה במסלול הקמפיין".
איפה האריס עומד על נאט"ו, אוקראינה, ישראל?
בתחום מדיניות החוץ, להאריס עדיין לא הייתה חשיפה רבה, אמר קלובר אשברוק. עם זאת, סגנית הנשיא הבהירה מאוד בוועידת האבטחה של מינכן ב-2024 וב-2023 שהיא מעריכה מאוד את חברותה של ארה"ב ב נאט"ו, משהו שטראמפ לא עושה. והאריס לא רק רוצה להמשיך לשתף פעולה עם בעלות ברית אירופיות.
"היא (גם) רואה בבירור את הערך בבריתות ארה"ב בהודו-פסיפיק", אמר קלובר אשברוק. "וכמובן העובדה שיש לה מורשת הודית תתקבל בברכה על ידי חלקים מסוימים בברית ההודו-פסיפיק".
מסתכל על המתמשך מלחמה באוקראינה האריס מאמין, כמו ביידן, שצריך לתמוך בקייב. כמובן, כנשיאה היא תצטרך לעבוד עם הקונגרס כדי להעביר חבילות סיוע כספי וצבאי, אבל היא צפויה לדחוף לסיוע זה בדיוק כמו ביידן, כי "היא רואה ברוסיה איום גדול", אמר מילדר.
השאלה מה תהיה עמדת ארה"ב בעניין הסכסוך בעזה תחת נשיא פוטנציאלי האריס מעניין במיוחד בגלל תמיכתו הנחרצת של ביידן בישראל הייתה נקודת ביקורת בקרב מצביעים צעירים וערבים-אמריקאים בפרט.
"אני חושב שהיא הייתה קצת יותר אוהדת כלפי פלסטינים ויצאה קצת יותר חזקה בביקורת על האסון ההומניטרי בפלסטין", אמר מילדנר. "אז יכולתי לראות שאולי הטון הולך להשתנות קצת. אבל התמיכה בישראל – זה לא ישתנה".
עריכה: אן תומס
