אני לא אוהב את יצירות האמנות ב־"Pop & Pope". הנה, אמרתי את זה. לא שאני מבין גדול באמנות, אבל באופן אישי, תרבות אסייתית מודרנית – אנימה, מנגה, קאוואיי, אוטאקו, הלו קיטי, פוקימון, קיי פופ, מיאזאקי וקאצוהירו, על שלל הנגזרות המונפשות, התיאטרליות, המוגזמות והוולגריות שלה – פחות מרגשת אותי. כולן, למעט פיקאצ’ו.
ב"פופ אנד פופ" התל־אביבית האמנות היא נדבך דומיננטי: החל מהגלריה בפתח המסעדה, דרך כל הקירות בחלל ההסעדה וכלה בגלריה נוספת. אי אפשר להימלט ממנה, במיוחד כשתמונה של דונלד דאק שחולצתו פתוחה תלויה מולך בזמן שאתה אוכל. מאחורי ה־ART עומד סטודיו ארמני קאזה מילאנו, בניצוחו של מעצב־העל ג’ורג’יו ארמני.
האוכל המוגש ב"פופ אנד פופ", מבית השף שחף שבתאי, מוקפד, יצירתי, שובב אך שומר על קלאסיקה. בקלות אפשר היה להגיש אותו במסעדת מישלן בעלת תאורה רומנטית, באווירה שונה לגמרי. פה, החבילה משותפת: גם אמנות וגם אוכל כמקשה אחת. היינו מעדיפים להפריד, אבל אף אחד לא שואל אותנו.
הצלחות המונחות על השולחנות בזמן הגעת הלקוחות וולגריות עד כדי כך שצריך לשפשף את העיניים: אנחנו זכינו בצלחת שבה אישה חלוצת שד מרימה ידיים קשורות למעלה. בצלחת נוספת צילום של רגליים חושפניות בנעלי עקב אדומות לצד טלפון אדום א־לה הקו החם. איפה הוועדה לקידום מעמד האישה כשצריך אותה? כשהמנות עצמן מוגשות, צלחות אלה נלקחות לגלריה, והמנות מגיעות על צלחות נקיות וסולידיות – כיאה לאוכל. את הצלחות הנועזות, אגב, אפשר לרכוש, כמו את שאר פריטי האמנות התלויים על הקירות.
מנה אחר מנה הגיעו לשולחן יצירות מופת. נועזות וחושבות מחוץ לקופסה. הימרנו על “ארוחה בהפתעה", שבה השף בוחר עבורנו את המנות בהתאם להעדפות אישיות. הובטח שהמחיר יהיה עד 300 שקלים לסועד, לא כולל שתייה וקינוח. התחלנו עם שנגחאי רול (אגב, לכותבי התפריט, יש לכתוב “שנגחאי" ולא “שנחאי") – חמש יחידות סושי מהטעימות שאכלנו: סי באס טמפורה עם נענע, טוגרשי, בוטנים, בצל ירוק ושימו לב – רוטב חרדל ותפוחים. איך אפשר לחשוב על שילוב כזה? רק האפיפיור יודע, אבל הנה, זה גאוני. המחיר הגבוה (87 שקלים) מוצדק במקרה זה.
גם מנה העונה לשם טאם טאם מצוינת: בצלחת עמוקה הגיעו ארבעה רולים קטנטנים, שבתוכם אנטרקוט וסביבם מרק בצל צרפתי. כל ביס הוא עושר של טעמים המתפוצצים בחך, וכל מה שתרצו הוא שהביס הזה לא ייגמר לעולם (89 שקלים). המנה הטובה ביותר במסעדה היא ווֹן־טוֹן קונפי ברווז – במקום כיסונים בצורת פרחים, כאן השף מטגן שני סיגרים ארוכים, ממלא אותם בבשר בבישול ארוך וסביבם מרק תירס, קוקוס ופולנטה. האכילה כוללת שבירת הסיגר בידיים וטבילתו במרק תוך העמסת ניגוב מהפולנטה. גם דבר כזה לא טעמנו (92 שקלים). כשאנחנו נהנים, אנחנו נוהגים לעצום את העיניים, להתרכז בטעמים. במקרה הזה הרווחנו פעמיים: גם התענגנו מאוד על האוכל, וגם חסכנו מעצמנו את החזה של דונלד דאק.
“Pop & Pope", הארבעה 28,
תל אביב, 03־7595000 (לא כשר)
חג בלי מאמץ
חיבבנו את הרעיון של ארוחת חג כמעט־מוכנה של “קשת טעמים": תמורת 849 שקלים מקבלים ארוחה על מלא לשישה סועדים. חלק מהמנות מוכנות להגשה וחלק דורשות בישול בתנור. בוחרים באתר את התפריט הרצוי מתוך מגוון נאה, משלמים באשראי ואוספים מהסניף בתאריך שנוח לכם.
ומה אוכלים? שישה סוגי סלטים לבחירה מתוך 17 הצעות. למנה ראשונה מוצע כבד קצוץ מצוין ואחת משתי מנות הדגים, גפילטע פיש או קציצות דג חריפות. למנת ביניים יש מרק עוף עם קניידלך וגלילת מצות במילוי בשר, ולעיקריות מנת עוף (פרגית ממולאת ברוטב קרמל, שוק אווז ברוטב שזיפים או סטייק פרגית עם צ’ימיצ’ורי), מנת בקר (צלי ברוטב יין, לשון עגל ברוטב פטריות ואסאדו עגל) ותוספת חמה של אורז, תפוחי אדמה וירק לבחירתכם.
אהבנו מאוד את האסאדו, שלא היה צורך בסכין כדי לחתוך אותו, ברוטב אסייתי מתקתק. גלילות המצות הפתיעו לטובה עם מילוי בשר ותפוחי אדמה עשיר ונדיב. בהזמנת מארז מקבלים בקבוק יין במתנה, מה שאומר שמדובר בדיל שווה לכל הדעות.
“קשת טעמים", סניפים בכל הארץ (לא כשר)
