אם יצא לכם לגלול לאחרונה בטיקטוק, יש סיכוי גבוה שנתקלתם באחד הטרנדים הפופולריים של הרשת, שבו אישה מצלמת סרטון סלפי לצידו של בן זוגה ואומרת בקול רגיל: "אני כאן עם בעלי הנוכחי". מה שנשמע כמו משפט תמים, מתברר כטריגר מיידי לתגובה מופתעת ולעיתים מזועזעת מצד בן הזוג: "מה זאת אומרת נוכחי? יש עוד אחד?".
הטרנד מבוסס על הומור, הפתעה ומבוכה, אך מאחוריו פועלים כוחות טכנולוגיים מדויקים שמסבירים איך תוך ימים ספורים הוא הפך מתעלול חד פעמי לריטואל זוגי שחוזר על עצמו באלפי סרטונים ברחבי העולם. את הכול מכתיב המוח שמאחורי טיקטוק: האלגוריתם.
טיקטוק אינה רשת חברתית במובן המסורתי. היא אינה מציגה תכנים בעיקר מחברים או עוקבים, אלא ממקדת את פעילותה סביב המלצות שמבוססות על מעורבות. ברגע שסרטון מסוים אפילו של משתמש אלמוני זוכה לאחוז גבוה של צפייה מלאה, שיתוף, תגובה או סתם צפייה חוזרת, האלגוריתם מזהה שמדובר בתוכן מעניין במיוחד.
במקרה של "בן הזוג הנוכחי", האלגוריתם קלט נוסחה מנצחת: וידאו קצר, טקסט פרובוקטיבי אך סתום, תגובה רגשית בלתי צפויה ותחושת אותנטיות מצולמת באווירה ביתית. לכך נוסיף אלמנט שמע ברור שחוזר על עצמו: הטון בו נאמרת המילה "נוכחי", והתוצאה היא סאונד שנטמע בזיכרון ומזמין שחזור.
משתמשים בטיקטוק יודעים שברגע שהם יוצרים תוכן שמתחבר לטרנד קיים, הם מגבירים את הסיכוי להגיע לחשיפה רחבה. לכן רבים מהם מצלמים גרסה אישית לטרנד, עם אותו משפט מפתח אך עם בן זוג שונה, רקע שונה ולעיתים גם תגובה קיצונית יותר: קללות, הלם או עזיבה פתאומית של הפריים. כל תגובה מוגזמת מושכת עוד צפיות – ומקבלת עדיפות אוטומטית באלגוריתם.
טרנד שמשכפל רגשות
הייחוד של טרנדים כמו זה טמון בכך שהם מדביקים לא רק התנהגות אלא גם רגש. תחושת ההפתעה שמבוטאת על ידי בן הזוג מחזירה לצופה תחושת אמפתיה, מתח זוגי ולפעמים גם הזדהות. משתמשים שנחשפים לסרטון כזה נוטים להגיב רגשית, מה שמעלה עוד יותר את דירוג הסרטון.
כיוון שטיקטוק מודדת הצלחה לפי כמה זמן הצופה נשאר מול הסרטון, כל תגובה חדה או מצחיקה תורמת למדד המעורבות של הסרטון ומעלה את הסיכוי שיופיע באלפי פידים נוספים תוך שעות. זה מעגל שמזין את עצמו, ובו תוכן רגשי קליל מועצם על ידי בינה מלאכותית שמזהה אותו כרלוונטי, אפילו בלי להבין את המשמעות הסוציולוגית שמאחוריו.
ממד פרטי שהופך לציבורי
הטרנד גם מעיד על הגבול המיטשטש בין אינטימיות פרטית לבין מופע ציבורי. רגע זוגי לעיתים אמיתי, לעיתים מבוים מוצג לקהל של מיליונים. התגובה הכנה של בן הזוג, אם קיימת, הופכת לחומר בידורי ואם מדובר בשחקן מודע, התגובה הופכת לתחרות על מקוריות.
זו דוגמה נוספת לדרך שבה טכנולוגיה משפיעה לא רק על תרבות הצפייה אלא גם על ההתנהגות היומיומית שלנו. משתמשי טיקטוק לא רק צופים בעולם אלא מייצרים אותו מחדש כשהם יודעים בדיוק מה יגרום לאלגוריתם להעדיף אותם.
בסופו של דבר מדובר בבדיחה תמימה יחסית שאינה מזיקה. אבל כמו כל טרנד רגשי היא מעלה שאלות על האופן שבו בני זוג מוכנים לשתף את הקהל הרחב במערכות היחסים שלהם ועל המחיר האפשרי של הפיכת רגשות למופע חוזר. האם בעוד שבועיים יהיה טרנד הפוך שבו גברים מצלמים את נשותיהם ואומרים "אני כאן עם אשתי הזמנית"? ואם כן, האם זה עדיין יצחיק? כנראה שזה יהיה האלגוריתם שיבדוק את הנתונים ויחליט עבורנו.
