הפיצוצים החוזרים ונשנים בפרבריה הדרומיים של ביירות, שבהם ישראל ביצעה תקיפות אוויריות השבוע, הביאו את זיינה נז'ה ואת בתה הצעירה למחנה בחוף עירוני, בחיפוש אחר ביטחון מהמלחמה בלבנון.
היא ועוד כמה מהפרברים האלה, הידועים בשם דהייה, ישנים על שמיכות תחת השמיים הפתוחים או באוהלים ובמקלטים מאולתרים אחרים שאין להם מקום בטוח יותר ללכת אליו.
המערכה הצבאית המוגברת של ישראל בלבנון בשבועיים האחרונים גירשה מיליון בני אדם מבתיהם בדרום, בביירות ובבקעת הבקעה במזרח, לפי ממשלת לבנון.
ישראל אומרת שהמערכה שלה נחוצה כדי להפוך את אזורי הצפון שלה בטוחים מפני ירי רקטות של חיזבאללה ולאפשר לאלפי אזרחיה לחזור לבתיהם.
"הייתה הפצצה בשכונת (שכונת) אל-סלם. נשארנו שם זמן מה והמשפחה שלי ברחה", אמרה נז'ה.
"המצב בו אנו חיים הוא מאוד קשה… אנשים מתים."
היא ובתה בילו לילה בשינה על הקורנישה, ההליכה על חוף הים סביב אזורים מרכזיים של ביירות, שבזמנים שלווים, היא מוקד של חיי עיר, מלאים במשפחות מטיילות או יושבות ואוכלות.
הממשלה וגופים פרטיים או צדקה הקימו מקלטים רבים בבתי ספר ובמתקנים אחרים כדי להכיל אנשים שנעקרו מהלחימה. אבל נאזה אמרה שכל אלה שביקרה היו מלאים.
בקרבת מקום, מוחמד טרקמנה, גבר סורי המתגורר בלבנון, שנעקר גם הוא בגלל הסכסוך, אמר שהוא ישן בחוף הים כבר ארבעה ימים. לדבריו, חיילים באו להגיד לו ולשכניו להתפנות מבתיהם בדהייה.
"אנחנו לא מסוגלים לישון ואנחנו לא יודעים כמה זמן נישאר כאן. חודש, חודשיים, שבוע או שבועיים, עד שהמלחמה הזו תיפתר", אמר.
