המהפך האלים שקרע את חרטום אילץ אנשים סודנים רבים לברוח לביטחונם. השפעת המלחמה על מערכת הבריאות של הבירה הפכה את זה לדחוף עוד יותר עבור משפחות רבות לעזוב.
התקפות על מתקנים רפואיים בחרטום בשנת 2023 הובילו למחסור בתרופות ברחבי הבירה, מה שגרם לכך שסודאנים חולים כרוניים רבים כבר לא יכלו למצוא את התרופות הדרושים להם.
זו המציאות של מיליונים הזקוקים חיוני לטיפול רפואי לא רק בסודן אלא גם במקומות אחרים בעולם.
בעזה, התקפות מרובות על בתי חולים הרגו ופצעו מאות, כולל עובדי בריאות ועקורים שחיפשו מקלט במה שנחשב למקלט בטוח.
בעיר גומה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו (DRC), רופאים ואחיות נרצחו בזמן שניסו לטפל בעקורים. באוקראינה, בית החולים לילדים אוכמטדיט היה ממוקד בהתקפה אווירית, הרג רופא אחד ועובד בית חולים אחד ופצע 16 בני אדם, בהם שבעה ילדים. בפקיסטן, פצצה נהרג שוטרים שנפרסו כדי להגן על עובדי חיסון פוליו.
כמנכ"ל ארגון הבריאות העולמי (WHO), גיניתי שוב ושוב התקפות כאלה וקראתי להגנה ולכבוד של עובדי בריאות במסגרות הומניטריות ומחוצה לה.
עם זאת, הקריאות שלי ושל השותפים ההומניטריים שלנו בשטח וברחבי העולם לא נשמעו, למרות שמתקני בריאות, הצוות שלהם, חולים ואזרחים אחרים מוגנים על פי החוק הבינלאומי במהלך סכסוכים.
בשנת 2023 לבדה, ארגון הבריאות העולמי רשם 1,520 התקפות על שירותי בריאות, שהביאו למותם של לפחות 750 חולים ועובדי בריאות, ול-1,250 פציעות. עד כה השנה התרחשו גם יותר מ-700 פיגועים. ככל שהמספרים האלה גרועים, הם כנראה מזלזלים בהיקף האמיתי של הבעיה.
בעוד שתקיפה אחת היא יותר מדי, במקומות מסוימים חוו מספרים גבוהים להחריד של התקפות בפרקי זמן קצרים. בעזה, יותר מ 500 אנשי רפואה נהרגו מאז החל הסכסוך באוקטובר האחרון. בנוסף, לפחות 287 עובדי סיוע איבדו את חייהם, כולל עמיתים רבים מאונר"א, סוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים, ולפחות בן אחד ממשפחת ארגון הבריאות העולמי שלנו, דימה אלחאג'.
בעזה, כמו באוקראינה, סודן, קונגו, האיטי ומחוצה לה, אלו הנופלים משאירים מאחור משפחות וקהילות אבלות. הצדדים לסכסוכים הם עובדים הומניטריים ובריאות כושלים והאנשים שהם משרתים.
אפילו בתגובה לאיומים ברורים על בריאות הציבור, כמו מגיפת COVID-19 והתפרצות האבולה ב- DRC, עובדי הומניטריים ובריאות התמודדו עם התקפות קטלניות, איומים פיזיים והפחדות פסיכולוגיות בהיקף חסר תקדים.
ב-19 באוגוסט, כאשר אנו מציינים את היום ההומניטרי העולמי, עלינו להתעמת עם ההתקפות המתעצמות על עובדי הסיוע והניסיונות לנרמל אותם. ביום זה, אני חוזר על גינוי לכל צורות האלימות, האיומים וההתקפות נגד הומניטריים, כולל עובדי בריאות. אני גם מצטרף לעמיתים של האו"ם והמנהיגים ההומניטריים בקריאה לכל המדינות לקחת אחריות ופעולה קולקטיבית כדי להבטיח הגנה מלאה לעובדים הומניטריים. עלינו לספק לגיבורים הומניטריים את המרחב המוגן שהם צריכים כדי להציל חיים.
יותר מתמיד, היום ההומניטרי העולמי מזכיר לנו את מהות העבודה שלנו: הגנה על כולם, בכל מקום, בכל זמן, ללא קשר למידת הקושי של המצב.
מעבר להשלכות המשפטיות, התקפות על בריאות מפריעות לעבודה של עובדי בריאות, להפצת ציוד בריאות, ולשירותים החיוניים של מתקני בריאות, כמו חיסונים, טיפול טרום לידתי וטיפול במחלות כרוניות, מה שמוביל למקרי מוות הניתנים למניעה ולהגברת הסבל.
אפילו למתקפה בודדת על בית החולים היחיד המשרת אוכלוסייה יכולה להיות השלכות הרסניות וארוכות טווח על אספקת שירותי הבריאות עבור קהילות שלמות בטווח המיידי, ולשנים הבאות. מתקני בריאות מספקים יותר מטיפול – בקהילות רבות, הם מציעים מקלט ותורמים לרווחה קולקטיבית.
חוקת ארגון הבריאות העולמי קובעת: "בריאותם של כל העמים היא יסודית להשגת שלום וביטחון ותלויה בשיתוף הפעולה המלא ביותר של יחידים ומדינות".
ארגון הבריאות העולמי מכיר היטב את הערך העצום של עמיתינו העובדים במסגרות הומניטריות, ואת הכאב המורגש כאשר אנו מאבדים אותם ללא צורך באלימות מזוינת. מסירותם היא עדות להשפעה שיכולה להיות לפעולה הומניטרית על מיליוני חיים. על ידי שמירה על הומניטריים, אנו מקיימים את עקרונות החמלה והסולידריות ומאשרים מחדש את מחויבותנו לעולם אנושי יותר.
הדעות המובעות במאמר זה הן של המחבר ואינן משקפות בהכרח את עמדת העריכה של אל-ג'זירה.
