ארצות הברית הבטיחה את שחרורם של 135 אסירים פוליטיים המוחזקים בניקרגואה, כולל סטודנטים וחברים בארגון אמונה.
בהצהרה ביום חמישי, אמר היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, ג'ייק סאליבן, כי האסירים היו בין אלפי בני ניקרגואה שנלכדו במשך שנים רבות. פיצוח זכויות על ידי ממשלתו של הנשיא דניאל אורטגה.
האסירים נשלחו לגואטמלה השכנה ויכלו לעבור משם לארה"ב, לדברי סאליבן.
משרדו של נשיא גואטמלה, ברנרדו ארוואלו, אישר כי מטוס שהוביל ניקרגוואים שנעצרו בעבר נחת במדינה מוקדם ביום חמישי.
"אין להכניס אף אחד לכלא על מימוש בדרכי שלום של זכויות היסוד של חופש ביטוי, התאגדות ועיסוק בדתו", אמר סאליבן ב הַצהָרָה.
לדבריו, האסירים הפוליטיים נעצרו מכיוון שהם נחשבו לאיום על "השלטון הסמכותי" של אורטגה וסגנו ורעייתו, רוסריו מורילו. הוא קרא לניקרגואה "להפסיק לאלתר את המעצר והמעצר השרירותיים של אזרחיה רק בגלל הפעלת חירויות היסוד שלהם".
גם מזכיר המדינה האמריקני, אנטוני בלינקן, בירך על השחרור בפוסט בפלטפורמת המדיה החברתית X.
"בני ניקרגואה ראויים לדמוקרטיה ולחופש מרדיפות בארצם", כתב הדיפלומט הבכיר.
ההכרזה מגיעה יומיים לאחר שמשרד זכויות האדם של האו"ם פרסם א דִוּוּחַ ואמר כי ממשלתו של אורטגה ממשיכה "לרדוף לא רק את מי שמביע דעות סותרות, אלא גם כל אדם או ארגון הפועלים באופן עצמאי או שאינו נופל ישירות בשליטתם".
הדו"ח פירט עשרות מקרים שבהם עצורים "עונו באמצעות צורות שונות של התעללות מינית והתחשמלות".
הדיכויים החלו בעיקר על רקע ההפגנות בראשות הסטודנטים שטף את המדינה בשנת 2018.
המחאות הללו נוצרו על ידי הצעת חוק ביטוח לאומי שהיה מגדיל את הפרשות העובדים תוך הפחתת הפנסיות והטבות אחרות.
עשרות אלפי בני אדם יצאו לרחובות להפגנות שלווה, אך ממשלתו של אורטגה הכריזה על מחאותיהם כבלתי חוקיות ופרסה כוחות חצי-צבאיים. מתחילת ההפגנות באפריל 2018 ועד יולי 2019, הערכה 355 אנשים נהרגו.
תגובתו החזקה של אורטגה נתפסה כחלק ממסע אוטוקרטי רחב יותר. הנשיא, שעלה לשלטון ב-2007, הסיר מאז את מגבלות הקדנציה הנשיאותיות ואיחד את כל זרועות הממשל שבשליטתו.
הממשל שלו המשיך לנקוט בפעולות כדי לבלום התנגדות, כולל לפני הבחירות האחרונות ב-2021.
הרשויות עצרו או אולצו לגלות עשרות מועמדים מהאופוזיציה לקראת ההצבעה. הם גם כָּלוּא כמה מנהיגים של הכנסייה הקתולית המשפיעה במדינה, ששימשו כמתווכים במהלך ההפגנות.
בשבוע שעבר, למשל, ממשלתו של אורטגה אסרה על 169 קבוצות לא ממשלתיות, מה שהביא את המספר הכולל של ארגונים אסורים ליותר מ-4,000 מאז 2018.
בהצהרה מוקדם יותר השבוע, נציב האו"ם לזכויות אדם, וולקר טורק, אמר שזה "מדאיג לראות את המרחב האזרחי ממשיך להישחק קשות בניקרגואה, וכיצד מימוש הזכויות האזרחיות והפוליטיות הבסיסיות נעשה קשה יותר ויותר".
דו"ח האו"ם גם העלה חששות לגבי הצעת חוק חדש שיאפשר לרשויות ניקרגואה להעמיד לדין אנשים שחיים בחו"ל בגין פשעים מסוימים. החוק יכול לשמש כדי "ללחוץ ולהפחיד אזרחים גולים וזרים על מימוש לגיטימי של זכותם לחופש הביטוי וזכויות אחרות", נכתב בדו"ח.
בין אלה ששוחררו השבוע היו 13 חברים בקבוצה הנוצרית האוונגליסטית מטקסס Mountain Gateway. הרשויות בניקרגואה האשימו את הקבוצה בהלבנת הון ופשע מאורגן, האשמות שהיא הכחישה.
השחרור בא בעקבות טיסה דומה בפברואר 2023, אז שוחררו 200 אסירים מניקרגואה והוטסו לארה"ב.
בעוד ששומרי זכויות בדרך כלל מברכים על שחרורים כאלה, הם גם העלו חששות שהם מספקים הזדמנות לאורטגה רֶצֶף ניקרגואה של התנגדות. אורטגה גם ביקשה לשלול מהאסירים ששוחררו בעבר את אזרחותם ורכושם בניקרגואה.
