בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים מרכינה ראש עם לכתו של פרופ' אריה קורצוויל, איש הסגל הוותיק ביותר במוסד, שהלך לעולמו השבוע. קורצוויל, יליד קופנהגן 1931, היה לא רק מחנך דגול אלא גם עד חי לאחד הסיפורים המופלאים של הצלת יהודים בשואה.
באוקטובר 1943, כשהיה נער בן 12, נמלט קורצוויל עם משפחתו לשוודיה במסגרת מבצע ההצלה ההירואי של יהודי דנמרק. שנים לאחר מכן, במשפט אייכמן, שימש ככתב העיתונות הדנית, מתעד את אחד המשפטים ההיסטוריים החשובים של המאה העשרים. לאחר לימודים בשוויץ וארצות-הברית, בחר לעלות לישראל ב-1955.
הקריירה האקדמית המפוארת של קורצוויל החלה ב-1963, כשהצטרף לסגל בצלאל. במשך למעלה מחמישה עשורים, כפרופסור להנדסה תיאורית, הטביע את חותמו על דורות של סטודנטים במגוון מחלקות – מארכיטקטורה ועד אופנה. "הוא יצר מורשת מפוארת של מעצבים ואדריכלים," מספרים עמיתיו, "שלמדו ממנו את רזי השרטוט הטכני ואת האתיקה העמוקה של המסמך הגרפי כיצירה שעומדת בפני עצמה".
אחד מהישגיו המשמעותיים היה יוזמת הקמת השלוחה החרדית של בצלאל ב-2010, צעד פורץ דרך בשילוב נשים חרדיות בעולם העיצוב והאמנות. במשך שמונה שנים הרצה בשלוחה, מלווה את הסטודנטיות בדרכן המקצועית. לצד ההוראה, מילא קורצוויל שורה של תפקידים מפתח באקדמיה: חבר ויו"ר ועדת המינויים, נציג בדיונים מול המל"ג, ומייסד ארגון המרצים שבראשו עמד 25 שנה. ב-2020, בגיל 88, פרש מתפקידו הרשמי, אך המשיך להיות דמות מעוררת השראה במוסד.
ההכרה בתרומתו יצאה מגבולות האקדמיה: ב-2021 הוענק לו אות "יקיר בצלאל", ובשנה שעברה זכה לכבוד של הדלקת המשואה השלישית בטקס יום השואה במלאות 80 שנה למרד גטו ורשה. "פרופ' קורצוויל היה לא רק מורה מחונן, אלא גם עד חי להיסטוריה", אומר נשיא בצלאל, "הוא גישר בין העבר לעתיד, בין מסורת לחדשנות, והשאיר חותם בל-יימחה על עולם העיצוב הישראלי".
