אל תוותרו על ההצגה "בית הבובות", בעיקר בשל מי שמגלמת את התפקיד הראשי, השחקנית הנפלאה שני כהן. המחזה של הנריק איבסן, הוצג לראשונה בשנת 1879 בקופנהגן שבדנמרק. המחזה נחשב לאחת היצירות המודרניות בתיאטרון המודרני, בעיקר בשל התכתיבים החברתיים על חיי נישואים. המחזה, בבימויו של חנן שניר, מצליח לרגש את הקהל, ולעורר מחשבות ותקוות על כך שיש דרך להיחלץ מנישואים כואבים ובלתי אפשריים, כיוון שהוא עוסק באלימות רגשית, ובדרך שנכון להתמודד נגדה.
המחזה בבימויו של שניר, מציג גרסה מודרנית ליצירה קלאסית, ומתמקד בשחרור האישה מכבלי החברה הפטריאכלית. הוא מתרחש בביתם של זוג נורבגי, בתחילת המאה ה- 19. נורה (שני כהן), נשלטת על ידי בעלה, שמתייחס אליה כאל בובה תמימה. היא לוותה כספים כדי להציל את בעלה החולה, ונאלצה לזייף את חתימתו של אביה שהלך לעולמו. היא מאמינה שכאשר יתגלו מעשיה בעלה, קרוקסטאר (יגאל שדה),יגן עליה ויעניק לה גיבוי. במקום זאת היא מגלה בעל זועם, שמגנה אותה על שהביאה חרפה למשפחה.
נורה, מגלה שחייה מבוססים על שקר, ומקבלת החלטה אמיצה לתקופתה, לעזוב את הבית. כהן, לא משחקת את הדמות היא חייה אותה, מה שמאפשר לקהל להזדהות עם כאבה. יגאל שדה, בתפקיד בעלה של נורה, מצליח לרגש את הקהל, בעיקר ברגעי השבר שלו, הוא מפגין נוכחות בימתית מרשימה, ומצליח להעביר לצופים את תחושת השליטה והכפייה, שהוא מפעיל על נורה רעייתו. מדובר בהפקה ובמשחק מרשימים של שני השחקנים הראשיים. שני כהן ויגאל שדה, מצליחים להעביר את המורכבות הרגשית של הדמויות שהם מגלמים. נורה, נחשבת לאחד הסמלים הראשונים של המאבק הפמיניסטית בתיאטרון, והמחזה הוא אחד המשפיעים על הדרמה המודרנית.
שני כהן, שמוכרת בעיקר בזכות כישוריה הקומיים, משחקת משחק נפלא בתפקיד דרמטי, ואם לצטט ביקורות קודמות שנכתבו עליה, כל תפקיד שהיא נוגעת בו הופך לזהב. כהן, אמינה, נוגעת ללב, מרגשת, קלילה, ומביאה לבמה נוכחות מרשימה, בתפקיד אאישה שלכאורה חייה חיים מושלמים, עם בעלה ושלושת ילדיהם, כשסודות מהעבר מאיימים לערער את נישואיה.
היא מצליחה להביא לבמה את תחושת הכליאה שבה היא נמצאת, והיא עושה זאת תוך הפגנת נוכחות בימתית עוצמתית.
"בית הבובות". התיאטרון הלאומי "הבימה". 10 בסולם נסטלבאום
