בית הדין האירופי לזכויות אדם (ECHR) קבע אתמול (חמישי) כי הרשויות בקפריסין כשלו בחקירת תלונתה של תיירת בריטית צעירה שטענה כי נאנסה על ידי 12 צעירים ישראלים בעירייה איה נאפה, ביולי 2019. לפי פסק הדין, הרשויות הקפריסאיות לא מילאו את חובתן החוקית לחקור ביעילות את תלונת האונס ולא אימצו גישה רגישה כלפי הקורבן במהלך החקירה.
בית הדין פסק פיצויים בסך 20,000 יורו לצעירה, שהייתה בת 18 בזמן האירוע, בתוספת 5,000 יורו בשל הוצאות משפט. השופטים קבעו כי קפריסין הפרה את סעיף 3 (היעדר חקירה אפקטיבית) ואת סעיף 8 (הזכות לכבוד לחיים פרטיים ומשפחתיים) באמנה האירופית לזכויות אדם.
הצעירה הבריטית, המכונה "X" במסמכי בית המשפט, התלוננה במקור במשטרת קפריסין כי נאנסה על ידי 12 צעירים ישראלים. אולם לאחר שעות של חקירה משטרתית וללא ייצוג משפטי, היא חזרה בה מהאשמותיה – דבר שנעשה לטענתה תחת לחץ. בעקבות זאת, במקום לחקור את טענות האונס, הרשויות הקפריסאיות הפנו את החקירה נגדה. היא הואשמה ב"הפרעה לציבור", הורשעה, וקיבלה עונש מאסר על תנאי של ארבעה חודשים.
לאחר שחזרה בה מהתלונה, 12 החשודים הישראלים שוחררו ממעצר, וחזרו לישראל ללא המשך הליכים משפטיים נגדם. חלק מהצעירים הישראלים טענו כי קיימו יחסי מין בהסכמה עם הצעירה הבריטית, אך כולם הכחישו בתוקף את האשמות האונס.
בשנת 2022, כשלוש שנים לאחר האירוע, בית המשפט העליון בקפריסין ביטל את הרשעתה המקורית של הצעירה הבריטית בטענה שההרשעה בגין הפרעה לציבור הייתה ללא הוכחה כדבעי.
פסק הדין של בית הדין האירופי לזכויות אדם הדגיש כשלים מהותיים בחקירה הקפריסאית, כולל בעיות בחקירה הפורנזית ו"כישלון הרשויות במשימתם המרכזית של בחינת האם הייתה הסכמה" ליחסי המין.
בפסק הדין נאמר במפורש כי "לא החוקר הראשי ולא היועץ לתובע הכללי (של קפריסין) עסקו בבחינה משמעותית של הראיות שיכלו להצביע על היעדר הסכמה". השופטים גם קבעו כי הרשויות הקפריסאיות קיבלו את הצהרות החשודים הישראלים שלא התרחש אונס "כערך מוחלט", בלי לבחון אותן לעומק.
פסק הדין מתח ביקורת חריפה על הרשויות בקפריסין וקבע: "המקרה הנוכחי חושף דעות קדומות מסוימות כלפי נשים בקפריסין, שהכשילו את ההגנה האפקטיבית על זכויות המבקשת כקורבן אלימות מגדרית, ואשר, אם לא יתוקנו, מסתכנות ביצירת רקע של פטור מעונש, ובפגיעה באמון הקורבנות במערכת המשפט הפלילית, למרות קיומה של מסגרת חקיקתית מספקת".
בית הדין הוסיף כי "התגובה של רשויות החקירה והתביעה לטענות האונס של המבקשת במקרה הנוכחי לא עמדה במחויבות החיובית של המדינה ליישם את ההוראות הפליליות הרלוונטיות באמצעות חקירה ותביעה אפקטיביות".
שלא במפתיע, כפי שדווח ב-BBC, המקרה עורר זעם בקרב פעילי זכויות נשים ברחבי העולם, שטענו כי הצעירה הבריטית טופלה כמואשמת במקום כקורבן. פעילי זכויות אדם טענו לאורך כל הפרשה כי הרשויות בקפריסין פעלו באופן מוטה ולא מקצועי, וכי הטיפול בתיק הושפע משיקולים פוליטיים וכלכליים, בשל יחסי התיירות והמסחר בין קפריסין לישראל. פסק הדין של בית הדין האירופי לזכויות אדם מתקף ביקורת זו ומטיל צל כבד על התנהלות רשויות החוק בקפריסין, ועל האופן שבו טופלו החשודים הישראלים בפרשה.
ארגון Justice Abroad, שייצג את הצעירה הבריטית לאורך ההליך, בירך על פסק הדין. מנהל הארגון, מייקל פולאק, אמר ל-BBC: "זוהי החלטה פורצת דרך עבור קורבנות אלימות מינית. פסק הדין מחזק את העיקרון הבסיסי שהאשמות של אלימות מינית חייבות להיחקר באופן יסודי והוגן, ללא מכשולים מוסדיים".
פולאק הוסיף: "בעקבות הניצחון שלנו במקרה X נגד יוון, שם מצא בית המשפט כי הרשויות היווניות לא הגנו על זכויותיה של קורבן אונס, המקרה הזה מחזק עוד יותר את ההגנות הפרוצדורליות לקורבנות אלימות מינית באירופה". הוא קרא לתובע הכללי של רפובליקת קפריסין לשקול מחדש את החלטתו ולהורות על חקירה ראויה באמצעות חוקרים חיצוניים, וציין כי "יש לפתח בדחיפות מסגרת הולמת לחקירה ולהעמדה לדין של עבירות מין בקפריסין".
