אחת ההשפעות הרבות של 7 באוקטובר והמלחמה שלאחר מכן בנגב המערבי הייתה המשתקת של הכלכלה המקומית, כולל תעשיית הטכנולוגיה המתהווה. מכיוון שקהילות רבות הושמדו, נעקרו ועברו טראומה, ייתכן שבנייה מחדש של האקולוגית הטכנולוגית המקומית לא הייתה בראש סדר העדיפויות. אבל עבור קרן הלפרין-מוסרי החייאת הכלכלה, עזרה במתן מקומות עבודה ויציבות, במיוחד בתעשיית הטכנולוגיה, חיונית להתאוששות האזור כולו.
כמייסד ומנכ"ל פלייס-IL, ארגון השואף לשלב קהילות חסרות ייצוג בתעשיית הטכנולוגיה בישראל, הלפרין התמקדה בבניית תעשיית הטכנולוגיה בנגב המערבי מאז הרבה לפני ה-7 באוקטובר, אך זה ללא ספק שינה את החשיבות ודחיפות הפעילות שלהם. "רצינו לתת לקהילות גם את התקווה וגם את היציבות לעבוד בתעשיית הטכנולוגיה, וגם לתת להם ביטחון לגבי הקריירה והעתיד שלהם, יחד עם לעזור להם לבנות מחדש את הקהילות, הקיבוצים והערים שלהם".
מאז ה-7 באוקטובר, המטרה העיקרית של פלייס-איל באזור הייתה שיבוץ עובדי היי-טק בחברות טכנולוגיה, אך גם באמצעות בניית חלל עבודה משותף ייעודי בשדרות שנפתח רשמית בשבוע שעבר. חלל העבודה נמצא בתוך מתקן קיים בשם Nature Grove ומארח בעיקר אנשי מקצוע זוטרים בתחום הטכנולוגיה, המספק להם סביבה נוחה לעבודה ולצמיחה. הלפרין-מוסרי הדגישה כי יוזמה זו אינה עוסקת רק בהשמה, אלא ביצירת שוק בדוק של כישרונות, כאשר המועמדים עוברים תהליך הערכה ומיון קפדניים, מה שמבטיח שהם מתאימים לתפקידים טכנולוגיים.
Place-IL, שהוקמה רק לפני שנתיים, הוקמה במטרה לשלב קהילות חסרות ייצוג בתעשיית ההייטק, לרבות העדות הערביות והחרדיות וכן אוכלוסיות בפריפריה הגיאוגרפית. תושבי אזורי הפריפריה, כמו הנגב, מתמודדים זה מכבר עם חסמי כניסה משמעותיים לתחום ההיי-טק המרוכז מאוד במרכז הארץ. ניתוק זה נובע לרוב מפערים חינוכיים, מכיוון שרוב אנשי המקצוע הטכנולוגיים נוטים לסיים את לימודיהם באוניברסיטאות ולא במכללות, בהן אנשים מיישובי הדרום נוטים ללמוד.
"הבנו שאם אנחנו כארגון ותעשיית ההייטק רוצים להיות חלק משיקום הנגב, לא הגיוני להציע לאנשים מהנגב עבודה בתל אביב. הדבר הכי מתסכל זה לראות מישהו שיש לו את הכישורים והמוטיבציה אבל לא מוצא את ההזדמנות, ואם כן הוא צריך לעבור למרכז", ציינה הלפרין-מוסרי.
מתוך הכרה בצורך לתמוך בקהילות מקומיות, החלה פלייס-IL להתמקד ביצירת הזדמנויות שיאפשרו לתושבים להישאר בעיר הולדתם תוך המשך קריירות היי-טק עם עובדים מישובים שונים, כולל שדרות, אשקלון, רהט ולקיה. .
כיוון חדש זה קיבל חיזוק במפגש מרכזי בין מייסד הלפרין-מוסרי, עידן טנדלר, לבין ראש עיריית שדרות. המסר של ראש העירייה היה ברור: היי-טק חייב להיות נוכח בנגב. נקודת מבט זו הדהדה עמוקות עם הלפרין-מוסרי וטנדלר, מה שגרם להם לאמץ גישה מלמטה למעלה במקום לחכות לחברות שיבנו משרדים חדשים באזור.
"רוב האנשים עלולים לתרגם את זה לבניית עוד משרדים או סניפים בנגב", אמרה, שזה תהליך ארוך ומפרך. "זה לא יקרה מהר ואנחנו לא בטוחים אם זה הגיוני. אז החלטנו ללכת מלמטה למעלה ולא מלמעלה למטה, כדי לראות כמה אנשים באזור מוסמכים ומתעניינים בטכנולוגיה, וכמה לחברות טכנולוגיה יש משרות פתוחות עבור זוטרים", אמרה הלפרין-מוסרי.
"אנחנו גם מתכננים לבנות קהילה מקבוצת האנשים הזו ככל שהיא גדלה, כדי לארגן מפגשים ולהבטיח שמבוגרים מהחברה יבואו ויתנו להם הזדמנויות צמיחה", שיתפה הלפרין-מוסרי. מאמץ זה נועד לטפח תחושת שייכות והתפתחות מקצועית, להפחית את הבידוד שחשים לעתים קרובות על ידי אנשים העובדים מרחוק או באשכולות קטנים.
פלייס-IL שמה לה למטרה שאפתנית לשלב 400 עובדים קבועים חדשים מהנגב המערבי בתעשיית ההייטק במהלך ארבע השנים הקרובות, כולל מתמחים ועובדים זמניים שעשויים לעבור לתפקידים קבועים. הם שיתפו פעולה עם סטארטאפים וגם עם חברות בגודל בינוני עד גדול, בעיקר בתל אביב.
עם זאת, נותרו אתגרים. מאז הרבה לפני ה-7 באוקטובר, תעשיית הטכנולוגיה מתמודדת עם שפל כלכלי עולמי ומחסור בתפקידים, במיוחד עבור עובדים זוטרים ללא ניסיון. על מנת לתמרץ חברות להעסיק כוח אדם מהנגב, על רקע תקופה כלכלית לא יציבה בלשון המעטה, פלייס-IL השיגה מימון הן מהממשלה והן מהתעשייה הטכנולוגית לסבסוד משכורות. למרות ההאטה הכלכלית, יש עניין משמעותי מצד חברות טכנולוגיה להיות מעורבות ביוזמה זו.
בהתחלה היו הרבה יוזמות התנדבותיות שהובילה קהילת הטכנולוגיה לאיסוף מזון, תרומות וכל דבר אחר שנחוץ על ידי קהילות מושפעות או עקורות. אבל בסופו של דבר, אומר הלפרין-מוסרי, הדבר המתמשך ביותר שהתעשייה יכולה לתרום הוא לעזור להחיות את הכלכלות של הקהילות הללו. "זה הדבר הכי טוב שאתה יכול לעשות עבור האנשים האלה. עבודה בטכנולוגיה מציעה את הסיכוי הטוב ביותר למוביליות חברתית בישראל. תעשיית הטכנולוגיה רוצה לתמוך בכל מה שהמדינה צריכה. אם כבר, חברות באמת מעוניינות להעסיק אנשים משדרות וממקומות אחרים באזור ויש להם מעטפת סיוע שתעזור להם לעשות זאת", ציין הלפרין.
הראייה שלה משתרעת מעבר לדרום. "אנחנו מתייחסים לנגב כאל פיילוט", אמרה הלפרין-מוסרי והסבירה שאת הלקחים שנלמדו כאן אפשר ליישם ולשכפל באזורי פריפריה אחרים בישראל, כולל הצפון.
