כשהמתפרעים המשיכו לִתְקוֹף בעשרות עיירות וערים בריטיות לאחרונה, כמה מכוונות לעסקים השייכים לבריטים בני מיעוטים אתניים.
התסיסה החלה לאחר פיגוע דקירה קטלני סאות'פורט שהרגה שלוש נערות צעירות, שהתועמלים האשימו באופן מטעה מהגר מוסלמי. כשאינפורמציה חסרת מידע על החשוד עברה באינטרנט בקצב, המונים זועמים יצאו לרחובות כדי להתעלל במהגרים ובמוסלמים באקראי. גם בריטים שחורים ואסייתים היו ממוקדים.
ב-3 באוגוסט, רבים הביאו תוהו ובוהו לעיר שבצפון אנגליה ליברפולשנמצאת ליד Southport, Ardalan Othman צפה בזמן אמת בחנות הנוחות שלו נבזזה והושחתה.
מצלמות האבטחה שלו צילמו את האירוע.
בסצנה אחת, קבוצת גברים גונבת קופסאות סיגריות. חלקם לוקחים פריטים יקרים כמו ואפים. בני זוג מבלים את מאמציהם בניסיון לפרוץ לקופה. אבל חלקם נראים מניחים חפיסות שוקולד בודדות לתוך התרמילים שלהם.
"יכולתי לראות הכל בזמן שזה קורה," אמר עותמאן.
הוא התקשר מיד למשטרה אבל זה היה מאוחר מדי. החנות נהרסה.
"הייתי בבית כשהם פרצו פנימה. הם גנבו לי את כל המזומנים, הוואפים והסיגריות שלי. הם ניפצו את החלונות. הכל נהרס".
בעודו פועל לתיקון הנזק, הוא רדוף על ידי מחשבות מפחידות.
"היו יותר מ-100 כאלה. אם הייתי בפנים, הם היו יכולים להרוג אותי. מאז לא ישנתי כמו שצריך."
עותמאן גר במרחק הליכה קצר מהחנות שלו אבל עדיין מרגיש בקצה. הוא אמר שהוא כל הזמן מסתכל מעבר לכתפו.
"אני לא מרגיש בטוח בכלל. אני בודק את כל הדלתות והחלונות לפני שאני ישן. אני מפחד שהם יחזרו או ילכו אחרי, ויתקפו את ביתי".
במקור מ עִירַאקעותמאן חיפש ביטחון בבריטניה לפני שבע שנים.
"באתי… כדי לברוח מאלימות, מעולם לא חוויתי שום סכנה. אבל באותו ערב היה הפעם הראשונה שהרגשתי שזה אותו דבר כמו עיראק".
כשהם זרעו הרס ועוררו פחד, המתפרעים השתמשו בסיסמאות לאומניות, קראו "הצילו את הילדים שלנו" והיו נִשׁמָע אומר: "אין שחור באיחוד ג'ק."
"אם הם רוצים את המדינה שלהם בחזרה, למה למקד את החנות שלי? מה עשיתי להם אי פעם? אני משלם את המיסים שלי, אני תורם למדינה הזו. הם לא מפגינים, הם טרוריסטים".
לטראומה ייקח זמן להתפוגג, אמר. אבל הוא חש נחמה מהתמיכה הקהילתית בימים האחרונים.
"אני לא מרגיש לבד, אנשים מנסים לעזור לי. זה גורם לי לחשוב שאני יכול (להתאושש).
מאות קילומטרים משם בבלפסט, צפון אירלנד, הייתה אי שקט דומה.
בית הקפה של מוחמד אידריס נבזז והועלה באש.
"עזבתי את סודן כדי לברוח ממעגל העוול", אמר. "זה לא הוגן, הם מאשימים (אותנו) המהגרים בבעיות שלהם".
הוא השתקע בבלפסט ב-2012, וביסס את בית הקפה שלו כמרכז קהילתי חיוני.
"אנשים מצפון מזרח אפריקה, המזרח התיכון ואפילו פקיסטן, כולם באים ומתאספים בבית הקפה שלי. זה הפך להיות בית רחוק מהבית עבורם", הוסיף.
אידריס עבד למעלה במשרדו למעלה כששמע את ההמון צועק את שמו.
"הם צרחו 'איפה מוחמד?' ואז החל לנפץ את כל החלונות בקומת הקרקע."
הוא התקשר למשטרה ואז צפה באימה כשהמתפרעים מציתים את בית הקפה שלו.
"הם לא השאירו שום דבר מאחור", אמר.
זו לא הפעם הראשונה שאידריס קורבן לפשע כזה. בשנה שעברה, חנות המחשבים שלו נבזזה לחלוטין, כשהכל בפנים נגנב.
הרוס למראה עסק אחר נהרס, אידריס חשב להפסיק.
“אמרתי לעצמי, זהו, אני מוותר, תמיד אהיה כאן זר. אני לא יכול לעשות את זה יותר."
אבל בימים שלאחר מכן, המקומיים הרעיפו עליו הודעות תומכות.
"אנשים אמרו, 'אתה לא יכול לסגור, אנחנו צריכים אותך'. הם אמרו לי, הם רוצים אותי כאן", אמר.
רבים תרמו למאמצי מימון המונים עבור העסקים המושפעים, עם כמה כוונות צדקה שהגיעו ליותר מ-100,000 פאונד (130,000 דולר).
"אני מפחד לבת שלי"
זיה אומאיר, יזם פקיסטני, מתמודד גם הוא עם ההשלכות של המתקפה על החנות שלו, Ifix Phone, בליברפול.
הוא סייע ללקוחות כאשר קבוצה הגיעה לעסק שלו. הוא ניסה לסגור את התריסים כשראה אותם מתקרבים אך הם היו מהירים. הוא ראה את המתפרעים מציפים.
"הם ניפצו את החלונות, הפילו את הטלפונים לרצפה וגנבו כל אחד אחרון", אמר אומאיר.
הוא אמר שהוא איבד כ-70,000 פאונד (90,000 דולר) וכעת הוא מנווט בנבכי פוליסת הביטוח שלו.
איגוד המבטחים הבריטי אמר כי המבטחים מעריכים כי זוהי "תקופה לחוצה להפליא והם יהיו בהישג יד לעשות כל שביכולתם כדי לעזור ללקוחות במהירות האפשרית".
"הכסף הוא דבר אחד, אבל אני מפחד בשביל הבת שלי," אמר אומאיר. "אני אפילו לא יכול לשלוח אותה לתינוקייה. כשכל המהומות האלה עדיין מתרחשות, מה אם הן יפגעו גם בה?"
אבל כמו עותמאן ואידריס, הוא התרגש מאוד מהתמיכה של הקהילה.
"זה מעורר בי רגש. אנשים נכנסו לחנות שלי מאז ואמרו, 'אני מצטער שהם עשו לך את זה'".
הוא מאמין שהפורעים ואלה שמזדהים איתם "אינם ברובם".
"הם לא מייצגים את ליברפול", אמר.
