חברי BDS Boston (חרם, ביטול וסנקציות), קבוצה פרו-פלסטינית, מוחים ב-12 ביוני מחוץ למשרדי בוסטון של אלביט מערכות, חברה שכן עובדת עבור הצבא הישראלי. (צילום: Pat Greenhouse/The Boston Globe/Getty Images)
שעות אחרי חמאס-לוחמים מגובים פרצה של הגדר המקיפה את עזה ויצאו למסע צלב של אונס, הרג וחטיפה ברחבי הדרום. ישראלכמה פעילי תאגידים אמריקאים החלו במסע הצלב שלהם כדי לתת לגיטימציה לכל זה.
בולט בשורותיהם היו תומכי תנועת החרם, הביטול והסנקציות.
"דיכוי הוא הגורם העיקרי לאלימות", כתבה תנועת BDS ב-a הַצהָרָה שוחרר ב-7 באוקטובר, כשהוא משבח את "התגובה החמושה העוצמתית של הפלסטינים המדוכאים בעזה" ואינו מזכיר את מותם של כמעט 1,200 ישראלים חפים מפשע, או חמאס, הקבוצה שגרמה לכל זה לקרות.
כאשר אויביה הפוליטיים של ישראל שטפו את שדה הקרב, אויביה התאגידים ב- סביבתי, חברתי וממשל התנועה הלכה לחדר הישיבות כדי לקיים את הבטחותיהם. הדחיפה למכירה הייתה בעיצומה.
כאנליסט בחברת ייעוץ פרוקסי, חלק מתפקידי הוא לקרוא הצעות תאגידיות בחברות ציבוריות מבואינג ועד בלקרוק, ולשבת במאות פגישות שנתיות בשנה. תוך כדי כך, אני רואה רמות מדהימות של רטוריקה טעונה פוליטית ופתרונות מפלגתיים, החל מהאבסורד (כמו מדיניות התמחור של חלב שיבולת שועל של סטארבקס) ועד ההרסני באמת (כמו דיסני השמדת ערך המותג בשווי מיליארדי דולרים כדי לפייס את פעילי ESG שהעירו).
אבל אולי המגמה המדאיגה ביותר שראיתי נוגעת לישראל – ספציפית, הדחיפה של רדיקלים אנטי-ישראלים לא רק להכשיל את הצבא הישראלי, אלא גם לנתק את העסקים של אזרחים ישראלים חפים מפשע.
מסע הצלב הזה אינו מוגבל לחברות כמו בן אנד ג'ריס שמנסות להתייחס לכל המודל העסקי שלהן כאל עמדה להעדפות הפוליטיות שלהן (אם כי גם זה מדאיג, ויצר מכשול משמעותי לתפיסה התאגידית של החברה).
הפעם, אויבי ישראל מעבירים את דרישותיהם ישירות לגופים תאגידיים בעלי השפעה גדולה: לוקהיד מרטין, ריית'און ואמזון Web Services בתור התחלה.
בעלי מניות אקטיביסטים העלו את ההצעות הללו על פתקי ההצבעה התאגידים כשהם מוסווים בשפה המנומסת והמיופת של צדק חברתי (חשבו "זכויות אדם") כדי להסתיר את כוונתם האמיתית. השאלות שלהם הרבה יותר מרושעות.
באפריל, א הצעה בלוקהיד מרטין קראה לחברת הנשק לנתק את החוזה שלה עם ישראל במיליוני דולרים, כולל מכירת לוחמי F-35 חמקניים, וטענה שהחברה תהיה שותפה ל"פשעי מלחמה" על עשיית עסקים עם הצבא הישראלי.
באופן דומה, פעילים האשימו את ריתיאון מתנשא "שיטת אפרטהייד" על ידי מכירת נשק המשמש להגנה על אזרחים ישראלים. ובאמזון בחודש שעבר, א הצעת בעל המניות טען כי Amazon Web Services היא למעשה האדריכל של "מערכת אפרטהייד" של מעקב אחר פלסטינים.
רבות מההצעות הללו, רחוקות מלהיות רק בחסות של ישויות אנטי-ישראליות מפורשות, נדחפות על ידי נציגי הנצרות האמריקנית המרכזית. אני מדבר על מוסדות מהאגודה האמריקנית למיסיון הבית הבפטיסטי ועד הכנסייה האפיסקופלית. שניהם תמכו בהצעות שמטרתן לבטל את מימון ישראל.
החדשות הטובות הן שמאז 7 באוקטובר, הרבה מהדרישות שלהם נופלות יותר ויותר על אוזניים ערלות. לפני שנה, הצעה באמזון שנועדה לצמצם את העסקים עם ישראל זכתה ל-33% תמיכה – השנה, הצעת ה"אפרטהייד" משכה פחות מ-16%.
בעלי מניות אמריקאים מבינים שהצעות כאלה לא רק מציעות "פתרונות" מחרידים, אלא לא מצליחות ליצור ערך לחברות.
ועדיין, אני עדיין רואה סימנים לכך שחלק מהמותגים מוכנים לעשות עסקאות עם גופים אנטי-ישראליים. ב-11 ביוני השתתפתי בפגישה של Tripadvisor כדי לברר לגבי הצעה (בחסות הכנסייה האפיסקופלית) שהייתה לוחצת על החברה להחרים את "ההתנחלויות הישראליות בשטחים פלסטיניים הכבושים", ולגזור לבעלי עסקים ישראלים הכנסות בשם הפוליטיקה.
אז נאמר לי שהמציעים משכו את ההצעה — אבל זו לא סיבה לחגיגה. זה אינדיקציה לכך ש-Tripadvisor עשתה עסקת חדר אחורית עם המציעים כדי להרחיק את ההצעה מהקלפי.
הקרב לעצירת הפוליטיזציה של עסקים אמריקאים לעולם לא נפסק. זה ממשיך, מסיבות רבות – אבל בעלי המניות האמריקאים מתעוררים למציאות של עד כמה "פתרונות" אקטיביסטיים של ESG קיצוניים הם באמת.
אף אחת מההצעות האנטי-ישראליות שראיתי לא הציעה זווית של תועלת לבעלי המניות או העלתה טענה רצינית לאופן שבו מימוש ההשקעות מועיל לחברות אמריקאיות. הם אידיאולוגיים גרידא, שואלים את שפתם ונקודות הדיבור שלהם מאסכולה ראויה להכחשה, שממתגת את ישראל כמדינה לא לגיטימית, רואה ברווחתם הפיזית והפיננסית של אזרחים יהודים הקרבה מקובלת לציון נקודות פוליטית, ורואה כל אמריקאי. חברה שמוכנה לעשות עסקים עם ישראל שותפה לרצח עם.
הרדיקליות של ה-BDS של פעם לא מתה, אבל הודות לשפיותם של בעלי המניות האמריקאים היא מתפוגגת אט אט.
אנו מפרסמים מגוון נקודות מבט. אין לפרש שום דבר שנכתב כאן כמייצג את השקפותיו של The Daily Signal.
