ההשפעה של 7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת של ישראל נגד חיזבאללה ערערה יציבות עמוקה עבור הכלכלה והמערכת האקולוגית הטכנולוגית בצפון ישראל. בעבר מרכז מתפתח לחדשנות, במיוחד בתחום המזון והאגריטק, האזור חווה שיבושים משמעותיים עקב הפצצה מתמדת של רקטות וטילים נגד טנקים על ידי קבוצת הטרור הלבנונית במשך יותר מתשעה חודשים. ההתקפות המתמשכות הביאו לפינוי ועקירה פנימית של כ-60,000 תושבים מהערים והכפרים לאורך גבולה הצפוני של ישראל במשך קרוב לשנה.
זה, בתורו, הוביל לשתק של הכלכלה המקומית ולהרס של עסקים רבים, כולל עצירת המומנטום של סטארט-אפים רבים וחברות מבוססות. קהילות הטכנולוגיה ששגשגו בעבר בערים כמו חיפה ויקנעם עומדות כעת בפני המשימה המפחידה של בנייה מחדש בתוך אי ודאות מתמשכת וללא סוף ברור לפעולות האיבה הנראות באופק.
למאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההיי-טק הישראלי שנולדה וגדלה ברמת הגולן, קשה היה לראות במיוחד את ההשפעה על האזור. "כל מה שאני יודעת, כל מה שאני, הוא מהצפון. הלב שלי שם. אם אתה לא שם אתה לא יכול להבין איך זה", היא אומרת.
זו רחוקה מלהיות הפעם הראשונה שבה שוורץ, כמו כל תושבי הצפון, חווה הפצצות מצד חיזבאללה. במהלך מלחמת לבנון השנייה ב-2006, שוורץ, שהייתה אז בהריון ועדיין חיה באזור, סבלה את החוויה הקשה של נפילת רקטות. זה היה לפני שלישראל הייתה מערכת ההגנה האווירית של כיפת ברזל לספק אזהרות או ליירט טילים. היא ברחה לאחר שבועיים.
עוד לפני המלחמה הנוכחית, אזור הצפון של ישראל מתמודד זמן רב עם אתגרים כלכליים משמעותיים ומחסור בהזדמנויות עבודה, מה שגרם לצעירים רבים להגר לאקוסיסטם ההייטק של תל אביב ולערים מרכזיות אחרות שבהן חדשנות משגשגת, וסיכויי קריירה שופעים יותר. "עזבתי את הגולן בגיל 18 בגלל סיכויי עבודה", היא מספרת. היא המשיכה ללימודי הנדסה, התמחות ברובוטיקה ובינה מלאכותית, עבדה במספר סטארטאפים וחברות טכנולוגיה לפני שמונתה למנכ"לית איגוד ההיי-טק הישראלי ב-2022.
עם זאת, בשנים האחרונות הפך הצפון לאקוסיסטם טכנולוגי תוסס, כאשר חיפה ויקנעם משמשות כמרכזים אזוריים עם חברות וסטארטאפים רבים. קריית שמונה שימשה כמרכז לתעשיית המזון הטכנולוגית הצומחת בישראל. "כל כך הרבה מייסדים עברו לשם, ויש תעשייה אמיתית. זה הפך לאקו-סיסטם טכנולוגי חשוב מאוד ומרשים ביותר, אבל הכל נשבר מאז ה-7 באוקטובר", אומרת שוורץ, שהקדישה חלק ניכר מהקריירה המקצועית שלה לקידום הכלכלה והתעשייה הטכנולוגית באזור מולדתה, שלדבריה היא גדולה יותר. חשיבות עכשיו יותר מתמיד.
"אנחנו צריכים לתמוך בהם ולחזק אותם. גידול ההייטק חיוני לכלכלת הצפון. הם צריכים מקום בטוח לחיות בו כדי שהתעשייה תשגשג ולתמרץ אנשים להישאר", היא אומרת ומדגישה את החשיבות של תחזוקה ותמיכה בתעשייה.
"עבדנו עם חברות רבות שבסיסן בתל אביב שנתנו משרדים לחברות צפוניות שנעקרו. אבל זה עדיין כואב כי רובן לא רוצות להגיע למרכז – הן רוצות להיות בצפון. אז אנחנו מנסים לתמוך גם באלו שהולכים למרכז וגם באלה שנשארים, אבל צריך לתת לחברות תמיכה כספית כדי לעשות זאת”.
שוורץ מדגישה את הצורך בתמיכה מקיפה, החל ממתן מרחבים בטוחים ועד לקידום אינטרסים של היי-טק בכנסת. "אנחנו הולכים לדיונים בכנסת כדי לדון בחשיבות התמיכה בהייטק בצפון", היא מציינת. הסברה זו נועדה להבטיח שהאזור יקבל את המשאבים ותשומת הלב הדרושים לבנייה מחדש ולשגשוג.
התמיכה שהם מקבלים לא מספיקה, אז אנחנו מביאים חברי כנסת לצפון להיפגש עם חברות ואנחנו משתתפים בישיבות הכנסת כדי לדון במשמעות התמיכה בהייטק בצפון.
כמנכ"ל איגוד ההיי-טק הישראלי, המבקש לתמוך ולסנגר בשם תעשיית הטכנולוגיה הישראלית הן מקומי והן בינלאומי, שוורץ ממשיך לעבוד מאחורי הקלעים, תוך מתן קשרים בין משקיעים וסטארטאפים, דוגל בתמיכה ממשלתית, וכן להבטיח שלחברות היי-טק יש את המשאבים הדרושים להן כדי להצליח.
שוורץ נכנסה לתפקידה בתקופה שסומנה במהפך משמעותי, כולל ההאטה הטכנולוגית העולמית, הרפורמה המשפטית והסכסוך האחרון ב-7 באוקטובר. "האתגר המרכזי שלנו הוא לייצג את האינטרסים של ההייטק הישראלי", היא מדגישה. המשימה של העמותה חורגת מעבר לגבולות הלאומיים, תוך עיסוק בפורומים בינלאומיים למען התעשייה הישראלית.
למרות המשבר הנוכחי, שוורץ מאמין בחוסן וברוח החדשנות של ההייטק הישראלי, לרבות ובעיקר בצפון. "בכל ההיסטוריה כולם ניסו להרוג אותנו, אבל אנחנו שורדים ומשגשגים", היא טוענת. "אנחנו מתמודדים עם משברים, ואין לי ספק שגם מהמשברים הזה נצא".
