החשש מגלי פיטורין בגלל הבינה המלאכותית בינתיים רחוק: בפעם הראשונה בישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת סקר מקיף שמשרטט את תמונת השימוש בטכנולוגיות של בינה מלאכותית בעסקים – והתמונה מפתיעה. למרות התחזיות המפחידות על אובדן משרות בעקבות מהפכת ה-AI, הממצאים הראשוניים דווקא מצביעים על שילוב מתרחב של המערכות החכמות מבלי לפגוע בשלב זה בתעסוקה. הסקר, שנערך ביוני 2025 בקרב כ-35 אלף עסקים שבהם לפחות 10 משרות שכיר, מגלה ששיעור העסקים בישראל שמשתמשים בבינה מלאכותית גבוה משמעותית מהממוצע באיחוד האירופי, פי שניים כמעט.
הסקר נערך במסגרת סקר הערכת מגמות בעסקים, והוא פרי עבודה משותפת של הלמ”ס עם בנק ישראל, רשות החדשנות והמכון הישראלי לדמוקרטיה. שאלות הסקר נוסחו לאחר התייעצות עם מומחים ונציגי OECD, ונועדו לשקף לא רק את המציאות בשטח אלא גם לאפשר השוואות גלובליות.
מהנתונים עולה כי כ-28% מהעסקים בישראל עושים שימוש בטכנולוגיות של בינה מלאכותית כחלק מהתהליכים העסקיים השוטפים שלהם. מדובר בקפיצה מרשימה בהשוואה לממוצע מדינות האיחוד האירופי, שעמד בשנת 2024 על 13% בלבד. במיוחד בולט השימוש בענפי ההייטק והפיננסים, שם כ-60% מהחברות כבר מטמיעות מערכות AI, מחציתן גם בתשלום.
השימוש בטכנולוגיות מתקדמות איננו אחיד בכל ענפי המשק. כך למשל, בענפי התעשייה המסורתית ובענף הבינוי שיעורי השימוש נמוכים בהרבה. ככל שעסק כולל יותר עובדים, כך עולה הסיכוי שייעזר בבינה מלאכותית. בקרב העסקים הגדולים שמעסיקים מעל 250 עובדים, 29% עושים שימוש בתשלום בטכנולוגיות כאלה, לעומת 16% בלבד בעסקים הקטנים שבהם עד 50 משרות.
נתון משמעותי נוסף שעלה מהסקר עוסק במהות השימוש בבינה המלאכותית בתוך הארגונים. כ-42% מהחברות המשתמשות בבינה מלאכותית מסרו שהיא מבצעת משימות טכניות ושגרתיות שבעבר בוצעו בידי עובדים אנושיים, וכ-14% ציינו שהמערכת החכמה כבר מבצעת גם משימות מורכבות הדורשות חשיבה. בולטת במיוחד ההבחנה בין הענפים: בעוד שבתחום ההייטק והפיננסים כרבע מהחברות משתמשות ב-AI גם למשימות מורכבות, בתעשייה המסורתית הנתון עומד על 3% בלבד.
לצד כל אלה, אחת השאלות המרכזיות שעלתה עם התפשטות טכנולוגיות ה-AI היא מה יעלה בגורל העובדים. מתברר שלפחות בשלב זה, אין שינוי דרמטי. 89% מהעסקים שמשתמשים בטכנולוגיה מסרו שהיא לא השפיעה כלל על מספר המועסקים. כ-5% דיווחו שהיא חסכה את הצורך לגייס עובדים חדשים, ורק 4% מסרו שהובילה לצמצום מצבת העובדים, כאשר הפיטורים התחלקו שווה בשווה בין עובדים בעלי השכלה נמוכה לגבוהה.
דווקא בענפי השירותים נרשמה מגמה הפוכה: 3% מהעסקים ציינו שהשימוש בבינה מלאכותית הביא להגדלת היקף המועסקים. מאידך, גם נרשמה תופעה הפוכה בענפי ההייטק, שם ציינו 3% שה-AI הוביל לצמצום במספר העובדים בעלי השכלה אקדמית גבוהה.
אחד הנתונים המעניינים ביותר בסקר הוא ההסתכלות קדימה: 28% מהחברות בישראל מעריכות שישתמשו בבינה מלאכותית בחצי השנה הקרובה, ו-29% נוספים אינן פוסלות את האפשרות. מדובר בפוטנציאל נרחב להתרחבות הטכנולוגיה, במיוחד לאור העובדה שכ-2,500 עסקים שלא משתמשים כרגע ב-AI כבר צופים שיתחילו להשתמש בו בחודשים הקרובים.
הנתונים גם מראים על שונות בין משתמשי AI בתשלום לבין אלו שמשתמשים בכלים חינמיים: בעוד ש-86% מהמשתמשים בתשלום מתכוונים להמשיך להשתמש בטכנולוגיה, רק 50% מהמשתמשים החינמיים אמרו את אותו הדבר. המשמעות היא שהתמריץ הכספי מעיד לא רק על אינטנסיביות אלא גם על מחויבות גבוהה יותר לטכנולוגיה.
הסקר גם ביקש לזהות את החסמים שמונעים מחברות לאמץ את הבינה המלאכותית. מבין אלו שאינם מתכננים להשתמש בה בעתיד הקרוב, 71% מסרו שהפעילות הכלכלית של העסק אינה מתאימה כלל לטכנולוגיה. מדובר בעיקר בעסקים בתחומים שבהם עדיין אין לאוטומציה ולמערכות חכמות יתרון משמעותי, או שהטמעה של כלים כאלה מצריכה שינוי כולל של תהליכים ותרבות ארגונית.
השוואה בין-לאומית מוסיפה נדבך חשוב להבנת המגמה: שיעור השימוש בישראל בבינה מלאכותית דומה לזה שנמצא בדנמרק ובשוודיה, ונחשב מהגבוהים בעולם. גרמניה, לדוגמה, דיווחה על עלייה בשיעור אימוץ הטכנולוגיה מ-27% ב-2024 ל-40% בשנת 2025, מה שמעיד על מגמת גידול ברורה במדינות רבות.
