דאגה משמעותית לבריאותם הנפשית של השבים: לאחר שנה וחצי בישראל חוששים ממגוון רחב של בעיות רגשיות, נפשיות, נוירולוגיות וקוגניטיביות מהן יסבלו החטופים. ד"ר עינת יהנה, נוירופסיכולוגית קלינית ופסיכולוגית שיקומית, עומדת בראש תחום השיקום במטה משפחות החטופים, ועסקה בחודשים האחרונים בליווי של משפחות החטופים, השבים, ופרסמה מאמרים אודות מצבם. בראיון עמה היא משתפת בתובנות על מצבם הצפוי של החטופים ששבו, תהליך השיקום המורכב שצפוי להם, והשפעת הטראומה עליהם ועל משפחותיהם.
"החטופים מגיעים ממציאות של אלימות, פחד מתמיד ותנאים קשים מאוד" מסבירה ד"ר יענה, "הם נחשפו למראות של אלימות, חסך תזונתי, חוסר שינה ואיומים. אלו תנאים שמותירים חותם משמעותי על הנפש והמוח. החוויות האלו, לצד תחושת אובדן השליטה והזהות, מובילות לתסמינים קשים כמו קיפאון פסיכומוטורי, דיסאוריינטציה בזמן ובמקום, ותסמינים פיזיולוגיים חמורים.
"הם צפויים להתמודד עם קשיים נוירולוגיים וקוגניטיביים כמו הפרעות זיכרון וחוסר יכולת לייצר רצף בין חוויותיהם בשבי לבין המציאות החדשה. תהליך השיקום יהיה ארוך ומורכב, הרבה מעבר לימים הראשונים שלאחר השחרור, וידרוש טיפול מערכתי מתמשך – החל משיקום מוטורי וקוגניטיבי ועד תמיכה נפשית ממושכת".
מה צפוי לעבור עליהם נפשית בימים הראשונים לאחר השחרור?
"הימים הראשונים קריטיים מאוד. הדגש הוא על יצירת סביבה בטוחה וניטרלית, בדגש על ויסות גירויים ומניעת חשיפה לטריגרים שעלולים להציף את הטראומה. יש להקפיד על ליווי עדין ורגיש, מבלי להעמיס בשאלות, בציפיות או בדרישות.
"התפקיד שלנו הוא לשקם את תחושת השליטה של החטופים ולבסס ביטחון ואמון מחדש בעולם. גם פעולות יומיומיות פשוטות, כמו הצעת אוכל, צריכות להיעשות מתוך כבוד ובחירה שלהם. התקשורת צריכה להיות פשוטה ונטולת עומס מלל, תוך התמקדות בצרכים הבסיסיים ביותר: ביטחון, הזנה וקשר אנושי חם. זהו תהליך של איזון נפשי, כמו 'לידה מחדש' לאחר חוויה טראומטית".
מה צפוי בתהליך השיקום לטווח הארוך?
"מעבר לייצוב הפיזיולוגי והנפשי, החטופים יזדקקו לשיקום ממושך שיתמקד בקשיים מוטוריים, קוגניטיביים ורגשיים. יהיו חטופים שיזדקקו לטיפול בקלינאית תקשורת לשיקום יכולות הדיבור, לאחר חודשים ארוכים של שתיקה. הטיפול יצטרך להתמקד גם בחיזוק כישורי חיים בסיסיים, פיתוח אסטרטגיות ארגון והתמודדות עם שגרת החיים החדשה. כל חטוף יקבל חליפת טיפול מותאמת אישית, שתכלול גם ליווי משפחתי לאורך שנים. החשוב הוא לראות את החטוף ואת משפחתו כשלם – מערכת שתזדקק לתמיכה מקיפה ומתמשכת".
מה לגבי המשפחות?
"ברגעי השחרור ישנה תחושת אופוריה עצומה, אך היא מלווה בפחדים וחרדות. המשפחות אינן יודעות כיצד להתמודד עם הצרכים המורכבים של יקיריהן, כמו סיוטים בלילה, רגעי זרות או התנהגויות לא צפויות. מעבר לכך, המשפחות עצמן חוו טראומה ממושכת לאורך תקופת השבי, והן זקוקות לליווי נפשי ובריאותי לא פחות מאשר החטופים. חשוב להדריך אותן איך לתמוך בחטופים מבלי להעמיס או להפעיל לחץ, ולסייע להן להתמודד עם האתגרים הרגשיים והפיזיים המצפים להן".
התהליך שעומד בפני החטופים ובני משפחותיהם הוא ארוך ומורכב, וידרוש תמיכה רגשית ומערכתית מתמשכת. ד"ר יהנה מדגישה את החשיבות של ליווי מקצועי ממוקד, המותאם לצרכים הייחודיים של כל אדם שחווה את הטראומה הקשה בשבי. "זו משימה לאומית", היא מסכמת, "לשקם לא רק את החטופים אלא גם את כל המעגלים שסובבים אותם. חשוב לזכור שגם תהליך השיקום של שורדי השבי לא יהיה מלא עד החזרת כלל החטופים, החיים והחללים כאחד".
