קרדיט תמונה: אטיה מוחמד/פלאש90
ישראל עומדת לנסות גישה חדשה לניהול עזה לאחר המלחמה, הקמת "בועות" שנועדו להיות נקיות מהשפעת חמאס, הפייננשל טיימס דיווח ביום שני, וציין כי תוכנית זו נתקלה בספקנות מצד רבים במערכת הביטחון בישראל.
ביום ראשון ציטטתי כאן דיווח בוול סטריט ג'ורנל שהזכיר לי את תוכנית "האמירויות הפלסטיניות" שהציע המזרחן ד"ר מרדכי קידר להקמת אמירות עיר-מדינה, המבוססת על מבנה החברה הערבית שהוא היפר-מקומי ושבטי.
ה-WSJ בשבת דיווח שישראל מתכוננת להקים משהו שמזכיר את התוכנית של ד"ר קידר בעזה. על פי הדיווח, כמה גורמים רשמיים מציעים אסטרטגיה להקמת אזורים או מובלעות ייעודיים שבהם אזרחים עזתים שאינם קשורים לחמאס יוכלו למצוא מקלט זמני בזמן שכוחות ישראליים ממשיכים בפעילות נגד המחבלים שנותרו (דוח: ישראל מתכננת לחצוב את עזה לאזורים נפרדים).
לפי ה-FT, תוכנית הניסוי, שצופה ליצור "מובלעות הומניטריות", אמורה להתחיל בקרוב באזורים הצפוניים של עזה, אתאטרה, בית חנון ובית להיא. יוזמה זו נתפסת כאב טיפוס לחזון של ישראל לגבי ניהול עזה לאחר המלחמה, לפי שישה מקורות הבקיאים באסטרטגיה.
למרות ההשקה הקרובה של צה"ל לשטחי הטיס הללו, יש ספק רב לגבי היתכנותם. האתגרים כוללים התנגדות עזה של חמאס, חילוקי דעות בתוך הקבינט של ראש הממשלה בנימין נתניהו על הפרטים הספציפיים ותמיכה פושרת של מדינות ערב.
אחד ממקורבי אחד לתוכנית דחה אותה כפרויקט "פנטזיה".
התוכנית המוצעת כוללת כוחות ישראליים המעבירים סיוע הומניטרי ממעבר ארז בצפון למקומיים ערבים מאושרים. אנשים אלה יהיו אחראים להפצת הסיוע ולקחת על עצמם בהדרגה תפקידי ממשל אזרחיים באזור. בתחילה, אנשי צבא ישראלים ישמרו על פיקוח ביטחוני.
אם גישה זו תתברר כיעילה, ישראל מתכוונת להרחיב בהדרגה את האזורים הללו דרומה ברחבי עזה. אסטרטגיה זו נועדה להחליף את המשילות של חמאס, הקיימת כבר כמעט 20 שנה. מקורב המכיר את האסטרטגיה הישראלית הציע שתוכנית זו יכולה לשמש גם מנוף במשא ומתן הקשה המתמשך להפסקת אש וחילופי בני ערובה עם חמאס.
עוד דיווח הפייננשל טיימס כי עימותים אלימים פרצו במרכז עזה בשבוע שעבר בין כוחות הביטחון של חמאס לבני חמולה מקומית בולטת. הסכסוך התעורר לאחר שחמאס הוציא להורג את מנהיג משפחת אבו עמרה, והאשימו אותו בפתיחות להצעות ישראליות. המידע הזה מגיע ממקור ביטחוני עזה.
בהצהרה רשמית שפורסמה ביום שלישי שעבר, הכריז חמאס כי ימנע מכל ישות להתערב בעתידה של עזה. הקבוצה גם הצהירה על כוונתה "לנתק כל יד של הכיבוש המנסה לתמרן את גורלו ועתידו של עמנו".
ב"אפוקליפסה עכשיו" של פרנסיס פורד קופולה, מספר קולונל קורץ (בגילומו של מרלון ברנדו) על תקרית מטרידה במהלך שירותו בווייטנאם. הוא מתאר כיצד היחידה שלו סיפקה חיסונים לילדים מקומיים, מתוך אמונה שהם מציעים סיוע הומניטרי. עם זאת, מאוחר יותר הם גילו שחברי הוייטקונג קטעו את זרועותיהם המחוסנות של הילדים הללו.
קורץ מציע את האנקדוטה המזעזעת הזו כעדות למסירות הקיצונית של הוייטנאמים למטרתם. לדעתו, הנכונות הזו לפגוע אפילו בילדיהם הוכיחה את עומק המחויבות שלהם להתנגד לכוחות הכיבוש האמריקאיים. הסיפור משמש כחלק מההצדקה של קורץ לשיטותיו האכזריות וההשתלשלות שלו למה שאחרים תופסים כשיגעון.
דבר אחד היה בטוח לגבי דמותו של ברנדו בסרט, הוא לעולם לא היה מבזבז את זמנו על ניסויים הומניטריים.
