דייב מתיוס של סיאטל עצמו הוא הסלבריטאי האחרון שנשען אל האנטישמיות והגן על חמאס. הראיון שלו עם אל-ג'זירה מגיע לאחר זעקה אנטישמית של פעילי שמאל שנסערו מכך שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נאם מול מושב משותף של הקונגרס.
"זה היה מאבק מתמשך עבור אנשים שרק רוצים לקבל כבוד ולהיות מסוגלים לחיות חיים עצמאיים ולחלום על עתיד טוב יותר. והאיש הזה הוא פסגת המכשולים לקראת החופש הזה", מתיוס הסביר. "זה שהוא מבקר בארץ זה מגונה. זה מפגן תמיכה מגעיל למישהו שלא ראוי לתמיכתנו. אני מתבייש שכספי המיסים שלי הולכים לאכזריות של עם שלם. זה בושה, ואני מתבייש שהממשלה שלנו מברכת אותו כאן".
עמוס באנטישמיות בוטה, מתיוס, כמו רוב האנטישמים, לא מצליח לטפל בבעיה האמיתית: חמאס, ארגון טרור מוכר, ממשיך להנציח את האלימות והסבל באזור. חמאס, וחמאס בלבד, אחראים לכך שהפלסטינים לא יוכלו לחיות חיים עצמאיים.
דייב מתיוס חושף כמה מעט הוא מבין על כך שישראל מתנגדת לארגון הטרור חמאס. למעשה, הוא טוען שזהו בנימין נתניהו, לא ארגון הטרור שמונע מהפלסטינים לחיות חיים עצמאיים. pic.twitter.com/yBMzYy1oDx
– ג'ייסון רנץ ברדיו KTTH (@jasonrantz) 25 ביולי 2024
האם דייב מתיוס תומך בחמאס? הוא מדבר יותר מדי בּוּרוּת
האשמה המוטעית של מתיוס בנתניהו, תוך התעלמות מתפקיד חמאס, היא לא רק מביכה אלא גם מטעה בצורה מסוכנת. זה כמו נמלים צועדות לתעמולה שנועדה לעשות דמוניזציה ליהודים ולישראל.
המוזיקאי הביע את הזלזול שלו בנתניהו בלי אפילו הברה לגנות את קבוצת הטרור שמנהלת את ממשלת עזה. שהוא אמר את ההערות ב-DC, בזמן שמחבלים אנטישמיים ואנטי-אמריקאים ביצעו ונדליזם המוני בזמן פשוטו כמשמעו מראה תמיכה בחמאס, אומר לך מה שאתה צריך לדעת על המוזיקאי העצוב והישן הזה מסיאטל.
נתניהו אינו מעבר לביקורת. אף פוליטיקאי לא. אבל להטיל את האשמה כולה עליו תוך התעלמות ממעשי חמאס זו פשטנות גסה ולמען האמת פשוט גסה. חמאס הוא ארגון שקורא בגלוי להשמדת ישראל ובעל היסטוריה ארוכה של שיגור רקטות לעבר אזורים אזרחיים. רק לפני חודשים הם טבחו, אנסו וחטפו יהודים בהמוניהם. אבל זה אפילו לא זוכה להתייחסות, כאילו ממשלת נתניהו ניהלה מלחמה בחמאס בגחמה.
על ידי התעלמות מהעובדות הללו, הערותיו של מתיוס עושות שירות רע לאותם אנשים שהוא מתיימר לתמוך בהם.
עוד מג'ייסון רנץ: צוות מוזיאון אגף לוק עזב את הבמה בגלל המאבק באנטישמיות
התעלמות מחמאס: האיום האמיתי לשלום
חמאס, שהוגדר כארגון טרור על ידי ארה"ב, האיחוד האירופי ומדינות רבות אחרות, הוא המכשול העיקרי לשלום באזור. ישראל לא יכולה לעבוד עם חמאס; לעבוד עם ארגון טרור שנוסד רק כדי להשמיד אותך זה לא חכם.
הטקטיקות שלהם כוללות שימוש באוכלוסיות אזרחיות כמגן אנושי ויציאת התקפות מאזורים מאוכלסים בצפיפות כדי למקסם את הקורבנות האזרחיים כאשר ישראל תגמול כדי שאוהדי חמאס ואנטישמים, כמו מתיוס, יוכלו לסייע בהפצת התעמולה שלהם המרשעת את היהודים. פעולות אלו אינן רק מכשולים לשלום; הן הפרות ישירות של החוק הבינלאומי.
הכישלון של מתיוס להזכיר את חמאס או להכיר בתפקידו בהנצחת האלימות היא מספרת. לסלבריטאים כמוהו קל יותר לעשות דמוניזציה להנהגה של ישראל במקום להתעמת עם המציאות שחמאס משגשג בכאוס וסכסוכים. הזעם הסלקטיבי הזה יכול להיות השראה רק מבורות ו אנטישמיות.
עוד מג'ייסון רנץ: 'מלמד' אנטישמי אמר לתלמידים שחמאס הם 'לוחמי התנגדות'
לאן אתה הולך (עם השטויות האלה)?
דבריו של מתיוס על כך שנתניהו הוא "פסגת המכשולים לקראת החופש הזה" מביכות מאוד. על ידי האשמת אדם אחד והתעלמות מההקשר הרחב יותר, מתיוס מפגין חוסר הבנה של המצב.
יתרה מכך, האמירה שלו, "אני מתבייש שכספי המיסים שלי הולכים לזה, אכזריות של עם שלם", היא מצג שווא גס של העובדות.
דולרי מס אמריקאים אמנם תומכים בישראל, אבל הם גם מממנים סיוע הומניטרי לפלסטינים. עם זאת, השימוש לרעה של חמאס בסיוע כזה למטרות צבאיות ולא לצרכים אזרחיים מתועד היטב. שמת'יוס ושאר אוהדי חמאס לא יכירו בכך שהמציאות לא הופכת את זה לשקר.
בושה של מתיוס צריכה להיות מופנית כלפי מי שמשתמש לרעה בסיוע לטרור, לא כלפי בעלת ברית דמוקרטית כמו ישראל שמגנה על אזרחיה מפני התקפות בלתי פוסקות בדרכים שארצות הברית הייתה עושה אם היינו מותקפים על ידי איום קיומי בגבולנו.
אקטיביזם של סלבריטאים הוא הפריבילגיה שעליה מדבר השמאל
אקטיביזם של סלבריטאים מחמיץ לעתים קרובות את המטרה והערותיו של מתיוס הן דוגמה מצוינת.
קל להצהיר הצהרות גורפות מעמדה של פריבילגיה, אבל הרבה יותר קשה לעסוק בעובדות ולהבין את המורכבות בשטח. מישהו חושב שמת'יוס יעשה זאת אֵיִ פַּעַם לעשות ראיון שבו הוא מאותגר? במקום זאת, הוא מדבר עם הרשת שטרוריסטים משתמשים בה כדי להגביר את התעמולה שלהם, שם הוא יודע שלא ישאלו אותו שאלות קשות – או בכלל.
דבריו של מתיוס אינם רק מושכלים, אלא גם תורמים לגל הולך וגובר של אנטישמיות במסווה של ביקורת על ישראל.
בורות זו היא סימפטומטית למגמה רחבה יותר שבה ידוענים משתמשים בפלטפורמות שלהם כדי לדחוף אג'נדות פוליטיות מבלי לתפוס את הנושאים במלואם. למעשה, אתה אפילו לא יכול להתווכח עליו חלקית קולט את הבעיות. זה לא רק מטעה את הקהל שלהם אלא גם מחריף את המתחים ומפריע להבין באמת מה קורה.
עוד מג'ייסון רנץ: UW סיאטל אימצה את הנוער הנאצי כשדור חדש של קבוצת שנאה נוצר
להתרסק לחוסר מושג באדיבות דייב מתיוס
הסכסוך הישראלי-חמאס אינו רק מורכב כפי שיש הטוענים.
זה מספיק פשוט שאפילו מישהו כמו דייב מתיוס צריך להבין: חמאס הוא ארגון טרור שרוצה להשמיד את ישראל וכל יהודי שחי בה. אם אתה לא יכול להשמיע את זה, אפילו עם הביקורת על נתניהו, אתה לא אחד ששווה להקשיב לו. אתה רק אנטישמי שמעורר שנאה נגד יהודים כאן ומחוצה לה.
למרות שהוא יגרום לך להאמין שהוא בצד של השלום, מתיוס לא עושה דבר כדי לקדם את המטרה הזו. במקום זאת, מתיוס ואחרים עם ההטיות שלו כלפי יהודים רק מלבים חלוקה ומנציחים מידע מוטעה.
להאשים את נתניהו תוך התעלמות מטקטיקת הטרור של חמאס זה לא רק בור – זה חוסר אחריות. אבל מתיוס יודע שהוא לא באמת יישא בחשבון. הוא לא יסבול מהשלכות כי הוא עזר ליצור ולבצר את תא ההד שרבים ממעריציו השוטים והשונאים חיים בו, במיוחד בעיר סיאטל.