ביולי 1969 נחתו אסטרונאוטים אמריקאים על הירח וישראל נחתה על שער מגזין האופנה ווג תחת הדגל "Big Fashion Manna Coming from Israel".
אז ישראל זכתה להכרה עולמית בזכות מותגי האופנה שלה כמו מסכות, גוטקס ובגד-אור.
עד שנות ה-90 עבדו בתעשיית הטקסטיל בישראל עשרות אלפי עובדים, רבים מהם מאזורי הפריפריה שעבודות אלו סיפקו להם סיכוי לשיפור נסיבות חייהם.
תצוגת אופנה של בגדי ים של גוטקס בסוף שנות ה-80. צילום משה שי/FLASH90
למעלה מ-50 שנה אחרי, ישראל עדיין חוגגת את ה-DNA האופנתי הייחודי שלה. מה-28 במרץ ועד ה-1 באפריל תוכלו לצפות בשבוע האופנה קורנית תל אביב 2021 באינטרנט (או בערוץ 13 בטלוויזיה בישראל).
במשך 10 השנים האחרונות, שבוע האופנה בתל אביב דוגל בהכללה עם דוגמניות בכל גיל, מידה, צבע עור ומגדר.
הדוגמנית הטרנסג'נדרית הישראלית סתיו סטרשקו על המסלול במהלך תצוגת יצירות שעיצבו מעצבי שנקר בשבוע האופנה תל אביב 2019. צילום הדס פרוש/FLASH90
השנה קורנית דיגיטל, מובילת שוק עולמית בטכנולוגיית הדפסת טקסטיל דיגיטלית, משתפת פעולה עם מייסד שבוע האופנה של תל אביב, מוטי רייף, להפקת אירוע המתמקד בקיימות וטכנולוגיה באומת הסטארטאפ.
תעשיית האופנה בישראל במבט אחד
איך נראית היום האופנה הישראלית?
נתחיל עם החדשות הלא כל כך טובות: עם הגעת האופנה המהירה מחו"ל והירידה בתמיכה הממשלתית לתעשיית הטקסטיל, המשרות בענף זה ירדו ב-82% בין 1990 ל-2007, מ-49,000 ל-9,0000 משרות בלבד. .
הישראלים גם למדו לקנות באינטרנט ממקומות זולים יותר ברחבי העולם, מה שהוביל לעלייה של 325% בבגדים והנעלה מיובאים בין 1999 ל-2017. והייתה ירידה בייבוא בדים וחוטים, לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת דיווח באוקטובר 2018.
עכשיו תוסיפו לתנאים הלא מעולים האלה את השוק הקטן שמעצבים נלחמים כדי לקבל את חלקם, ואת השנה האחרונה של קוביד שבה חנויות היו סגורות לפרקי זמן ארוכים, ותקבלו תמונה קודרת.
ישראלים עושים קניות ברחוב דיזנגוף בתל אביב כאשר החנויות נפתחו מחדש בנובמבר לאחר סגירת קוביד של כמעט חודשיים. צילום: מרים אלסטר/FLASH90
אבל עדיין יש מקום לאופטימיות.
הישראלים מסתגלים היטב למצבים חדשים. הם יצירתיים וחושבים מחוץ לקופסה. אנו רואים זאת גם בתעשיית האופנה.
לפני קוביד, מעצבים ומותגים ישראלים עמדו מאחורי רבים מחבריהם המעצבים הבינלאומיים שהיו להם אתרי מסחר אלקטרוני וידעו לנהל עסק מקוון. בשנה האחרונה מרבית המעצבים הישראלים החלו במכירות מקוונות או למדו כיצד למכור באמצעות מדיה חברתית.
מבחינת הקולקציות, ראינו מעצבים בהשראת קוביד.
מאור צברלמשל, יצר אוסף כובעים של Covid.
כובע הקוביד של מאור צבר. צילום שי גבריאלי
מיכל מנגיסטו מ עקל הכינו חולצה מכופתרת לבנה שהזהירה "תתרחקו 2M (2 מטר)" ומעצבים כמו נדב רוזנברג עבור כוכב הצפון התאים מסכות מעוצבות לקולקציה הקיימת שלו.
נראה שהלקוח הישראלי גם הרבה יותר מוכן להוציא על מוצרים ישראלים כדי לתמוך בתעשייה המקומית. סיורי אופנה חקר הסטודיו של מעצבים הופך ללהיט גדול ככל שהתיירות המקומית צומחת.
אופנה בסטארט-אפ ניישן
כמה היבטים מבדילים בין האופנה הישראלית גם בימים קשים אלו:
- מראה קז'ואל ושמלות כלה
האופנה הישראלית היא מאוד קז'ואל. הישראלים רוצים להרגיש בנוח בבגדים שלהם. מזג האוויר תורם לכך מאוד, אבל הוא גם חלק מהאישיות הישראלית שאינה רשמית בשום צורה.
אופנת הקז'ואל הישראלית מאוד בסטייל בתקופת המגיפה. התמונה באדיבות ATA
במהלך קוביד, ראינו ברחבי העולם את הצורך בגישה כזו ללבוש. ומותגים ישראלים כגון ATA, שני טון וה Co.Co קולקטיב הראה איך לעשות את זה נכון.
בצד השני של הספקטרום, קוטור הכלות הישראלי התפרסם בכל מקום בזכות הקול הייחודי שלו. בניגוד לשמלות הכלה הנקיות והקלאסות השמרניות יותר של מדינות אחרות, השמלות של ישראל מתאפיינות במחשופים צונחים, פרטים, תחרה, משחק בשקיפות, שילוב של סגנונות שונים ואיכות החומרים.
אין הרבה אירועי גאלה או מסיבות קוקטייל בישראל. שטיח אדום זה משהו שרואים בערוץ E אבל אין לו שום קשר לישראלי היום-יומי.
לשמלות ערב כמעט אין שימוש בארצנו, והפעם היחידה שבה אישה יכולה להיראות לבושה יתר על המידה ובכל זאת מגניבה היא ביום חתונתה. זו אחת הסיבות שרוב מעצבי האופנה העילית בישראל הם מעצבי כלות בראש ובראשונה מעצבי בגדי ערב.
- חוסר משאבים מביא ליצירתיות
על מה שחסר לישראל במשאבי טבע אנחנו משלימים ביצירתיות, ובזכות היצירתיות הזו נולדים חומרים חדשים.
בסוף שנות ה-60 יצרה המעצבת הישראלית רוזי בן יוסף בגדים מאותו בד המשמש למגבות ידיים, אותם שדרגה באמצעות הוספת פסים צבעוניים. היום, אילנית נייטרה משתמש בצמיגים וצינורות, KitePride משתמשת בעפיפונים מחודשים וסטארט-אפים כמו Remeant יוצרים טקסטיל מפסולת פלסטיק.
כרית מכוסה בבד עשויה מאריזת בועות זרוקה. תמונה באדיבות Remeant
- אומת הסטארט-אפ
הטכנולוגיה הישראלית מוכרת בינלאומית והיא גם מאוד חלק מעולם האופנה והקמעונאות.
אנו רואים מעצבים שמשתמשים במדפסות תלת מימד כדי ליצור מוצרים יפים כמו שיתוף הפעולה בין דראג קווין נונה צ'אלנט ותכשיטן הילד של שמרין וכתוצאה מכך משקפי שמש See- Horse מודפסים בטכנולוגיית תלת מימד.
דנית פלג היא דוגמה נוספת למעצב ישראלי שיצר בגדים במדפסות תלת מימד. היא מנחה סדנאות כדי ללמד אחרים כיצד להשתמש בטכנולוגיה.
במונחים של פאש-טק ישראליסטארט-אפים Zeekit ו איפה ידועים וקוביד הפך את השירותים שלהם למושכים עוד יותר למותגים שנאבקים במכירות מקוונות.
השראה מתעוררת
אחד הדברים הגדולים בקיום שבוע האופנה של קורנית בתל אביב בתקופת קוביד הוא שזה נותן קצת תקווה למעצבים שהיו קצת מנומנמים במהלך קוביד. זה יעיר את ההשראה שלהם ויאלץ אותם ליצור שוב.
ומכיוון שהשנה האירוע כולו הולך להיות בטלוויזיה המקומית, ללקוחות פוטנציאליים ישראלים תהיה הזדמנות לחקור את סצנת האופנה שתמיד הייתה מתחת לאף.
לירז כהן היא מייסדת וראש אופנה מאת לירי, עסק חברתי אשר ייעודו הוא להביא את האופנה הישראלית לקדמת הבמה ולהעצים מעצבי אופנה, מותגים וחברות ישראליות תוך הצגת סיפורה של ישראל דרך נקודת המבט החדשה והייחודית של האופנה.
