במסדרונות הצללים של כוחה של טהראן, ההתנקשות ב מנהיג חמאס איסמעיל הנייה בסוף חודש יולי – לפי האמונה הרווחת שישראל ביצעה – ניפץ שיווי משקל שברירי.
העיתוי של הסלמה זו בסכסוך הממושך בין איראן לישראל לא יכול היה להיות גרוע יותר, כשהנשיא הטרי המושבע מסעוד פז'קיאן עדיין מתרגל לתפקידו כאשר כדור האש הגיאופוליטי הזה הושלך לחיקו.
עבור המנהיג העליון של איראן, איתאללה עלי חמינאי, ההתנקשות במנהיג הקבוצה הפלסטינית הייתה יותר מפרובוקציה, אלא אתגר קיומי.
הפיצוץ שהרג את הנייה, שאיראן האמינה שהוא טיל ששוגר מתוך גבולותיה, היה הפרת ריבונות שהכעיסה את טהראן והעמידה את 2003 של חמינאי. פתווה איסור על ייצור, שימוש ואחסון של נשק גרעיני תחת ביקורת מוגברת.
השלכות אסטרטגיות
הוויכוח ברמה הגבוהה בשאלה האם הפתווה של חמינאי על נשק גרעיני שירתה את סדרי העדיפויות האסטרטגיים של איראן כבר נמשך לפני חיסולו של הנייה, לפי גורם איראני בכיר ששוחח עם אל-ג'זירה בעילום שם.
חמינאי הוביל את איראן דרך שינויים גלובליים מסיום המלחמה הקרה לעליית החד-קוטביות של ארה"ב וסכסוכים באפגניסטן, עיראק וסוריה – ודרך ההיסטוריה המלאה של הסכם הגרעין של איראן עם מעצמות העולם.
כעת, בגיל 85, הוא צריך להבטיח את עתידה של הרפובליקה האסלאמית, צומת קריטי שדורש יותר מתמרונים ב"אזור האפור" – המרחב שבין מלחמה לשלום שאיראן השתמשה בו באופן מסורתי כדי להפעיל לחץ על יריביה.
ההשלכות עשויות לעצב מחדש את הנוף האסטרטגי של המזרח התיכון בתקופה שבה מנהלי המשא ומתן מתאמצים להגיע להסכם הפסקת אש שתסיים את המלחמה האכזרית של ישראל בעזה, ושלושה שבועות לאחר ההתנקשות, איראן עדיין לא ציינה מה היא תעשה.
בתשובה לשאלה האם איראן מעכבת את התקפתה על המשטר הישראלי כדי ששיחות הפסקת האש יוכלו להמשיך, אמר נציגה הקבוע של איראן באו"ם, אמיר סעיד אירוואני, לאל-ג'זירה: "העיתוי… של התגובה של איראן יתוזמר בקפידה כדי להבטיח שהיא תתרחש בשעה רגע של מקסימום הפתעה".
ההתנקשות עוררה ויכוחים אינטנסיביים באיראן, אמרו מקורות לאל-ג'זירה, וחלקם טענו שאיפוק כדרך הנבונה ביותר, מחשש שתקיפת תגמול עלולה להכניס את איראן לעימות ממושך ויקר עם ישראל, מה שעלול להחליש את טהראן ובעלות בריתה האזוריות.
גם מחנה האיפוק – מכל הקשת הפוליטית של איראן – הביע תקווה שהשקט כעת יכול לשמש מנוף במשא ומתן עתידי עם ארה"ב, פוטנציאלי לפתוח פרק חדש ביחסי ארה"ב לאיראן ולהפוך לתגובה חזקה יותר לפרובוקציות של נתניהו.
הבחירה של חמינאי
חמינאי לא הסכים.
בשיחה עם גורמים רשמיים ב-14 באוגוסט, הוא אמר שאסור להפחיד את איראן מהלוחמה הפסיכולוגית שהאויבים שלה השתמשו בה.
כשהוא קורא לקוראן, הוא הוסיף כי "נסיגה לא טקטית, בין אם בתחומים צבאיים, פוליטיים, תקשורתיים או כלכליים, תגרור זעם אלוהי". למרות שעדיין אין אינדיקציה לגבי מה הוא יעשה, זו בחירה שיכולה לעצב מחדש את הנוף האסטרטגי של המזרח התיכון.
השאלה הגרעינית מוסיפה למורכבות.
עד כה, מדיניות הגרעין של איראן התרכזה בזכותה להחזיק בטכנולוגיה גרעינית שלווה, הפתווה של חמינאי בנושא, ולהתקיים באזור ללא נשק גרעיני, אמר גורם רשמי שרצה להישאר בעילום שם לאל-ג'זירה.
"במובן הרחב, מדיניות הגרעין של איראן עדיין לא נכנסת לקטגוריה של עמימות גרעינית כמו ישראל", אמר הבכיר בהתייחסו לסירובה של ישראל לחשוף אילו יכולות גרעיניות יש לה.
עם זאת, התבטאות של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו באו"ם בספטמבר האחרון ושר ישראלי הדוגל במישור עזה עם נשק גרעיני נתפסה כאיומים על ידי איראן, אמר הפקיד, מה שגרם לאיראן לחשוב מחדש על האסטרטגיה שלה.
הפרישה החד-צדדית של ארה"ב מהסכם הגרעין היא סיבה נוספת לאיראן לכייל מחדש את גישתה, הם הוסיפו, והסבירו כי איראן נכנסה לשיחות גרעיניות בתקווה שהסנקציות על המדינה יוסרו בתמורה להגבלות על תוכנית הגרעין שלה.
"אבל מה קרה (כשארה"ב עזבה את הסכם הגרעין)?" הם שואלים בצורה רטורית.
"איראן נאלצה להתמודד עם מדיניות הלחץ המקסימלי של ארה"ב מבלי (להיות מסוגלת לעשות) שום דבר".
האם דוקטרינת הגרעין תשתנה?
"התגובה של איראן חייבת… להעניש את התוקפן על מעשה הטרור וההפרות של הריבונות הלאומית של איראן (כמו גם) לחזק את יכולות ההרתעה של איראן כדי לגרום חרטה עמוקה בתוך המשטר הישראלי, ובכך לשמש כגורם הרתעתי", אמר שגריר האו"ם אירוואני.
"יתר על כן", הוסיף, "יש לכייל את התגובה של איראן בקפידה כדי למנוע כל השפעה שלילית אפשרית שעלולה להשפיע על הפסקת אש עתידית (בעזה)."
זה איזון שעלול להיות בלתי אפשרי להגיע אליו.
בהקשר זה אומר הבכיר האלמוני, "האיומים שהציגה הישות הציונית (ישראל) והמעבר ממדיניות של אי בהירות לגבי תוכנית הגרעין שלהם למדיניות ברורה של איומים גרעיניים נגד איראן באו"ם… מצביעים על כך שהם עשויים מאוחר יותר לכוון את מתקני הגרעין עצמם".
הם מוסיפים: "איראן צריכה לשמור על ריבונותה, ו…היא דנה בתיקון הדוקטרינה שלה. אם הנשק הגרעיני של ישראל לא יוסר, תהיה תחרות על החזקת נשק גרעיני באזור, ואיראן תעריך מחדש לחלוטין את האסטרטגיה שלה".
בתשובה לשאלה האם הם חושבים שאיראן, אם תשנה את דוקטרינת הגרעין שלה, תעבור לייצור נשק גרעיני, במיוחד מאחר שההערכות המערביות והישראליות טוענות כי אין לה יותר מחודש מייצור ראש נפץ גרעיני, השיב הפקיד האלמוני בשלילה.
"כל שינוי בדוקטרינת הגרעין אינו אומר בהכרח להתקדם לעבר נשק גרעיני", אמר הבכיר, והוסיף כי המשמעות עשויה להיות שינוי האסטרטגיה הגרעינית הנוכחית, ואישר שכל שינוי יופנה כלפי ישראל מכיוון שהיא מאיימת על איראן.
שינוי כזה עשוי להדאיג את שכנותיה של איראן, אך הוסיף הבכיר: "אנחנו פתוחים לכל דרך להרגיע את שכנינו לגבי היכולות הגרעיניות שלנו.
"נשארת השאלה אם שכנינו מוכנים להרגיע אותנו לגבי רכישות הנשק שלהם והאיומים הנשקפים מנוכחותם של בסיסים אמריקאים על אדמותיהם".
בסופו של דבר, הבחירות לפני חמינאי הן כמו הכוסות המרירות שהוא חייב לשתות מהן – המנהיג העליון עומד בפני מבחן סיבולת כשהוא שוקל את האפשרויות שלו לפניו, כל אחת טומנת בחובה סיכונים משמעותיים ותוצאות לא ברורות.
ההימור מעולם לא היה גבוה יותר, מכיוון שהעולם צופה בטהרן מתמודדת עם ההחלטה הקריטית ביותר שלה מזה עשרות שנים.
