חלף כמעט חודש מאז שהכנסת הישראלית הצביעה על מניעת פעילות אונר"א בשטח הפלסטיני הכבושה הישראלי בעזה ובגדה המערבית. הרשויות הישראליות התקדמו עם יישומו, למרות גינוי נרחב מצד הקהילה הבינלאומית וחלק מבעלי בריתה של ישראל.
האו"ם עצמו גינה את המהלך ואמר שיהיו לו "השלכות הרסניות" מכיוון שהוא הסוכנות העיקרית המספקת סיוע לעזה. בעוד שהאיסור של אונר"א ללא ספק יגביר את סבלם של הפלסטינים, הוא גם מטרה עצמית מרהיבה עבור ישראל.
הסיבה לכך היא שהיא תעלה את שני מיליון וחצי הפליטים הפלסטינים בעזה ובגדה המערבית לרמה חדשה של הגנה בינלאומית במסגרת המנדט של הנציב העליון של האו"ם לפליטים (UNHCR) שהפתרון המועדף עליו למצבי פליטים ממושכים הוא התנדבותי. הַחזָרָה לַמוֹלֶדֶת: זכות השיבה.
זה בדיוק ההפך ממה שהכנסת בכלל, וקבינט הימין הקיצוני בישראל, בפרט, קיוו להשיג כשיצאו להשמיד את אונר"א. שיכורים מכוחם שלהם וגבוהים על ניצחונם הצבאי הנתפס בעזה, הם עמלו באשליה שגויה שאם יעצרו את אונר"א מלפעול, הפליטים שהיא משרתת יוכלו להיות מסולקים מתהליך השלום; ההיסטוריה, הזהות, הזכויות והטענות ההיסטוריות שלהם הוצאו מהשיח.
אבל ישראל עומדת ללמוד ש-6.8 מיליון בני אדם – המספר הרשום באונר"א – לא ניתן לאידוי כל כך בקלות, למרות התמיכה הפוליטית בוושינגטון והעוצמה הצבאית הישראלית.
לפי סעיף 1D של אמנת הפליטים משנת 1951ברגע שהפליטים הללו מפסיקים לקבל שירותים מאונר"א, הם הופכים לזכאים חוקית להגנה על פי האמנה, כמו גם להגנה המורחבת על ידי UNHCR. המשפט השני של המאמר מבהיר זאת. "כאשר הגנה או סיוע כאמור פסקו מסיבה כלשהי, מבלי שמצבם של אנשים כאמור תוסדר באופן סופי בהתאם להחלטות הרלוונטיות שהתקבלו על ידי האסיפה הכללית של האומות המאוחדות, אנשים אלה יהיו זכאים הלכה למעשה להטבות של אמנה זו. ."
במילים אחרות, אם תיושם החקיקה של הכנסת ואונר"א תימנע מלספק שירותים, פליטים פלסטינים – בהיעדר פתרון צודק ובר קיימא, שהוא רחוק מתמיד – ייפלו אז תחת אמנת הפליטים והמנדט של UNHCR .
זה אושר ב הנחיות שהונפקו על ידי UNHCR בשנת 2017סעיף 29 שלו מדגיש כי "כאשר יתברר כי ההגנה או הסיוע של אונר"א פסקו (…) הפליט הפלסטיני זכאי אוטומטית או "ממעשה" להטבות של אמנת 1951".
זה לא רק המקרה של הפליטים הפלסטינים כיום, הדורות הבאים שיירשמו באונר"א בהיעדר החלטה לגבי מעמד הפליט שלהם, ייפלו גם הם תחת מנדט ההגנה העולמי הגבוה יותר שמציעה אמנת הפליטים. באופן מכריע, לפי הנחיות נציבות האו"ם, פליטים נרשמים דרך קו הגברים והנשים. אונר"א מגבילה זאת רק לקו הגברי, כך שתחת נציבות האו"ם, סביר להניח שמספר הפליטים הפלסטינים יגדל מהר יותר מאשר תחת אונר"א.
בינתיים, אונר"א, כמיטב יכולתה, תמשיך לעדכן את רישומי רישום הפליטים שלה. בגבורה, הסירה הסוכנות אלפי עותקים מודפסים של מסמכי רישום מרכזיים משנת 1948 מהמטה שלה בעזה במהלך הלחימה הנוכחית, וגם מהגדה המערבית לעמאן. הודות למסירותם של צוות אונר"א, מאגר הרישום של הסוכנות עובר דיגיטציה מלאה ומאוחסן במרחבי סייבר בטוחים ברחבי העולם.
שימור עמוד השדרה הזה של תרבות וזהות פליטים יהווה מקור לנחמה קולקטיבית לעם מפוזר, מול מה שכתבת האו"ם, פרנצ'סקה אלבניה, מתארת כ"מחיקה קולוניאלית". לא כל שכן, כעת בלתי אפשרי עבור ישראל להרוס את מאגר המידע היקר הזה, שיקבל משמעות מרכזית אם הפליטים יחליטו לתבוע מישראל את זכות השיבה, ההשבה והפיצויים שלהם, לה הם זכאים על פי המשפט הבינלאומי כפי שאושר על ידי החלטה 194 של העצרת הכללית של האו"ם.
גם אם זה לא אפשרי באופן מיידי, מסד הנתונים הדיגיטלי המלא של אונר"א שומר כעת חשבון שוטף.
במבט לעתיד, זהו ביטול של מנהיגות הומניטארית לומר, כפי שעשה מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, כי בהיעדר אונר"א, זה נופל אך ורק בידי המעצמה הכובשת, ישראל, לספק שירותים לפליטים פלסטינים.
זה בולט במיוחד בתקופה שבה כוח זה עוסק במה שבית הדין הבינלאומי לצדק רואה כרצח עם סביר וראש ממשלתו ושר ההגנה שלו עומדים בפני צווי מעצר מבית הדין הפלילי הבינלאומי בגין פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה, כולל שימוש ברעב. ככלי מלחמה, רדיפה ושאר מעשים לא אנושיים.
עצוב במיוחד לראות את מר גוטרס נוטל את האחריות של המעצמה הכובשת בהתחשב בכך שלפני שהפך למזכ"ל, הוא כיהן במשך 10 שנים כנציב העליון של האו"ם לפליטים ויהיה מודע לחלוטין להגנות המעוגנות בסעיף 1D של אמנת 1951.
יתרה מכך, זה יהיה מועיל לראות הסברה ציבורית חזקה בנושא זה מהנציב העליון הנוכחי של האו"ם לפליטים, פיליפו גרנדי, שלפני תפקיד זה שימש כסגן הנציב הכללי של אונר"א ולאחר מכן הנציב הכללי. המחויבות האיתנה של מר גרנדי למען הפליטים הפלסטיניים היא עניין של תיעוד ציבורי.
ברגע מכריע זה, על הנהגת האו"ם הבכירה להרגיע בתוקף את הפלסטינים, שהאו"ם נושא באחריות היסטורית לגביהם, שזכויותיהם יהיו מוגנות ושיהיו להם מעמד שווה מבחינת זכות השיבה, יחד עם עשרות מיליונים ברחבי העולם. העולם, שרבים מהם גם פליטים בין-דוריים.
כאשר אונר"א תחת איום קיומי והפליטים שהיא משרתת עומדים בפני "מחיקה קולוניאלית", אני קורא לעצרת הכללית של האו"ם, האחראית על המנדט של אונר"א, להפנות את הנושא למועצת הביטחון בדחיפות.
אני גם קורא למר גוטרס להפעיל את סמכויותיו על פי סעיף 99 של אמנת האו"ם ודורש ממועצת הביטחון לפעול כדי להגן על אונר"א ולעמוד באחריות המנדטת שלה לשמור על שלום וביטחון בינלאומיים.
אם ישראל תצליח לחסל את אונר"א, זה יהיה ללא ספק הפסד כואב עבור הפלסטינים. אבל זה לא ימחק את סוגיית הפליטים הפלסטינים. סופה של אונר"א למעשה יפתח פרק חזק עוד יותר לזכות השיבה הפלסטינית, שכן ההגנה עליהם עוברת מישות אזורית קטנה יחסית של האו"ם לארגון עולמי שדוגל זה מכבר בזכות השיבה ב"מצבי פליטים ממושכים".
הדעות המובעות במאמר זה הן של המחבר ואינן משקפות בהכרח את עמדת העריכה של אל-ג'זירה.
