כסכסוך בין איראן לישראל מסליםממשלתו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, מציעה אותות מעורבים אם הוא עדיין מגבה פיתרון דיפלומטי לתוכנית הגרעין של איראן.
בפומבי היא גיבשה הסכם משא ומתן, והמשא ומתן האמריקני והאיראני תכנן להיפגש שוב השבוע. לאחרונה ביום חמישי, טראמפ התעקש בפוסט חברתי של האמת: "אנו נשארים מחויבים להחלטה דיפלומטית."
אך כעבור 14 שעות כשישראל החלה בהתקפותיה על איראן, טראמפ פרסם את זה הוא נתן לאיראן תאריך יעד של 60 יום כדי להגיע להסכם-וכי המועד האחרון עבר. עד יום ראשון, טראמפ היה מתעקש כי "ישראל ואיראן צריכים לעשות עסקה" והם היו עושים בעזרתו.
ביום שני, כאשר טראמפ התכונן לעזוב את קבוצת שבע הפסגה בקנדה מוקדם, אזהרותיו התבגרו יותר: הוא פורסם שאיראן לא יכולה להיות בעלת נשק גרעיני ו"כולם צריכים לפנות מייד את טהראן! " בהמשך הכחיש נשיא ארה"ב השערות כי חזר לוושינגטון הבירה, מוקדם כדי לנהל משא ומתן על הפסקת אש, מציין שזה היה למשהו "הרבה יותר גדול מזה".
הצהרותיו הדו-משמעיות של טראמפ הובילו את הוויכוח בקרב אנליסטים על ההיקף האמיתי של המעורבות והכוונות של ארה"ב בסכסוך ישראל-איראן.
מתלבט עם הקריצה של טראמפ והנהון
טראמפ הכחיש כל מעורבות בארה"ב בשביתות. "לארה"ב לא היה שום קשר להתקפה על איראן, הלילה," הוא כתב ביום ראשון.
קלסי דבנפורט, מנהל מדיניות אי-הפצה באיגוד לבקרת נשק בארה"ב, אמר כי ההודעות של טראמפ היו ברורות. "אני חושבת שהנשיא טראמפ היה ברור מאוד בהתנגדותו לשימוש בכוח צבאי נגד איראן בזמן שהדיפלומטיה משחקת. הדיווח מרמז שהוא דחף שוב (ראש ממשלת ישראל, בנימין) נתניהו," אמרה.
מה שסביר יותר, אמר דבנפורט, הוא ש"ישראל חששה שהדיפלומטיה תצליח, שזה אומר עסקה "ו"הוא לא רואים (הדבר) להתאים את האינטרסים והיעדים שלה לגבי איראן".
אחיין ריצ'רד, פרופסור בבית הספר לענייני בינלאומי וציבוריות באוניברסיטת קולומביה, ואמר כי מדובר במצעד העקבי של טראמפ לעסקה שהטריד את ישראל.
"אני חושב שזו עקביות זו למעשה הדבר שזה הבעיה", אמר האחיין, שכיהן כמנהל איראן במועצה לביטחון לאומי בארה"ב משנת 2011 עד 2013 תחת הנשיא דאז, ברק אובמה.
אבל עלי אנסארי, פרופסור להיסטוריה איראנית באוניברסיטת סנט אנדרוס בסקוטלנד, לא הסכים.
"ארה"ב הייתה מודעת … גם אם התזמון הספציפי אכן הפתיע אותם, הם בטח היו מודעים, כך שקריצה עוסקת נכון", אמר לאל ג'זירה.
"יחד עם זאת, התפיסה של ארה"ב היא שישראל חייבת לקחת את ההובלה ועליה באמת לעשות זאת בעצמם," אמר.
האם טראמפ יכול להישאב לסכסוך?
על פי ההערכה, ישראל הרסה את החלק מעל הקרקע במתקן העשרת האורניום של איראן בנתנץ. המתקן העשיר את האורניום לטוהר 60 אחוז – הרבה מעל 3.67 אחוזים נחוצים עבור כוח גרעיני אך מתחת לטוהר 90 אחוז הדרוש לפצצה אטומית. אובדן חשמל בנתנץ כתוצאה מהשביתה הישראלית עשוי פגע גם במדור ההעשרה התת -קרקעי בנתנץ, על פי סוכנות האנרגיה האטומית הבינלאומית (IAEA).
אך בהערכת ה- IAEA, ישראל לא פגעה במפעל העשרה האורניום האחר של איראן בפורדו, שנקבר בתוך הר וגם מעשיר את האורניום לטוהר של 60 אחוז.
"סביר להניח שישראל תצטרך תמיכה בארה"ב אם היא באמת רוצה לחדור לחלק מהמתקנים התת -קרקעיים הללו," אמר דבנפורט והצביע על הפצצה המקובלת הגדולה בארה"ב, חודרת החימוש המסיבית של 13,600 ק"ג (30,000 £).
"(עם) שביתות חוזרות ונשנות עם התחמושת הזו, סביר להניח שאתה יכול לפגוע או להרוס חלק מהמתקנים הללו", אמר דבנפורט וציין כי וושינגטון "לא העבירה את הפצצה הזו לישראל".
גם ברברה סלבין, בחור מכובד במרכז סטימסון, טנק חשיבה מבוסס ארה"ב, אמר לאל ג'זירה שישראל תצטרך כלי נשק אמריקאים כדי להשלים את המשימה המוצהרת שלה להשמיד את תוכנית הגרעין של איראן.
האחיין, למשל, לא הוזיל את הסיכוי שזה יקרה.
"אנו יודעים ש (טראמפ) אוהב להיות בצד הזוכים. ככל שהוא תופס את הישראלים כמנצחים כרגע, זו הסיבה שהוא שומר על עמדתו ולמה אני חושב שיש לנו קריצה (לישראל)," אמר.
ביום שישי הטיס ארה"ב מספר גדול של מטוסים המגיעים למזרח התיכון למזרח התיכון והורה למוביל המטוסים USS Nimitz להפליג לשם. ביום שלישי היא הודיעה שהיא שולחת יותר מטוסי מלחמה לאזור.
אנסארי הסכים כי ההצלחה הראשונית של ההתקפות של ישראל יכולה להיות פירושה ש"טראמפ מתפתה להצטרף רק כדי לקבל חלק מהתהילה ", אך הוא חושב שזה יכול להכריח את איראן לעמוד.
"יכול להיות שארה"ב אכן מצטרפת להתקפה על פורדו למרות שלדעתי אפילו האיום האמיתי של התקפה אמריקאית יביא את האיראנים לשולחן," אמר אנסארי. "הם יכולים להודות – בכבוד – לארצות הברית; הם לא יכולים לישראל, אם כי יתכן שאין להם ברירה."
נזהרים ממעורבות אמריקאית, ארה"ב הסנטור טים קייין הציגה ביום שני החלטת מעצמות מלחמה שתחייב את הקונגרס האמריקני לאשר כל פעולה צבאית נגד איראן.
"זה לא האינטרס הביטחוני הלאומי שלנו להיכנס למלחמה עם איראן אלא אם כן מלחמה זו נחוצה לחלוטין כדי להגן על ארצות הברית," אמרה קייין.
דיפלומטיה לעומת כוח
אובמה לא האמין שפתרון צבאי היה אטרקטיבי או אפשרי לתוכנית הגרעין של איראן, והוא בחר בתהליך דיפלומטי שהביא לתוכנית הפעולה המקיפה המשותפת (JCPOA) בשנת 2015. ההסכם הזה קרא ל- IAEA כדי לפקח על כל הפעילות הגרעינית של איראן כדי להבטיח שההעשרה של האורניום תגיע רק לרמות הנדרשות לצורך ייצור האנרגיה.
לדברי האחיין ודבנפורט, טראמפ אכל בעקיפין את להבות האופציה הצבאית כאשר שלף את ארה"ב מה- JCPOA כנשיא בשנת 2018 בבחינת ישראל.
שנתיים לאחר מכן, איראן אמרה כי היא תעשיר את האורניום לטוהר של 4.5 אחוזים, ובשנת 2021 היא עידנה אותו ל 20 אחוז טוהר. בשנת 2023 אמר ה- IAEA כי הוא מצא כי חלקיקי אורניום בפורדו מועשרים ל 83.7 אחוז טוהר.
טראמפ לא הציע אלטרנטיבה ל- JCPOA במהלך כהונתו לנשיאות הראשונה, וגם הנשיא ג'ו ביידן אחריו.
"ההגדרה (ה- JCPOA) עלתה באש תרומה ישירה למקום בו אנו נמצאים היום", אמר אחיין. בחיפוש אחר דרך צבאית במקום דיפלומטי כדי לצמצם תוכנית גרעינית "תורם לדרך ריבוי", הוא אמר, "מכיוון שמדינות אומרות, 'הדרך היחידה שאני יכול להגן על עצמי היא אם אני אורד בדרך זו.'"
דבנפורט, מומחה לתוכניות הגרעין והטילים של איראן וצפון קוריאה, אמר אפילו את שינוי המשטר בטהראן שנתניהו קרא לא יפתור את הבעיה.
"שינוי משטר אינו אסטרטגיית אי -הפצה מובטחת", אמרה. "איננו יודעים מה יגיע הלאה באיראן אם המשטר הזה היה נופל. אם זה היה הצבא תופס שליטה, נשק גרעיני עשוי להיות סביר יותר. אבל גם אם זה היה ממשלה דמוקרטית פתוחה יותר, הדמוקרטיות בוחרות לבנות גם נשק גרעיני."
