בצדה המערבי של הכינרת, צפונית לקיבוץ גינוסר, מסתתר חוף קטן ופראי שזכה לפופולריות רבה בקרב צלמים וחובבי טבילות אינטימיות בטבע. הסיבה? פלא נדיר בנוף הישראלי – מפל מים שוצף שזורם היישר אל תוך האגם. הכירו את עין איוב, המכונה גם "המפל הנסתר", אחד המקומות היחידים בישראל שבהם אפשר לשחות מהחוף, דרך מי הכינרת, היישר אל תוך זרם של מפל.
בעקבות שנת הבצורת המאכזבת של 2025 והירידה המדאיגה במפלס המים, פנינו לחן יוסף, בלוגרית טיולים ותיקה וחובבת מושבעת של מעיינות טבעיים, כדי לבדוק מקרוב מה קורה כיום במקום. "אני מגיעה לשם כל שנה", מספרת חן בשיחה עם ynet. "זה בעיניי החוף הכי יפה בכינרת. יש שם מים נעימים, ויש יותר ממפל אחד – ואפשר להגיע אליהם בשחייה!".
המפל הנסתר בקיץ שעבר
בחזרה ליולי 2025, חן מתארת את הדרך הקצרה אל החוף הזעיר. לדבריה, הכניסה לעין איוב עדיין נוחה יחסית: "מהרכב זו ירידה של שתי דקות, ממש כלום. פעם, כשהכינרת הייתה גבוהה יותר, היית יורד במדרגות, עובר ליד מבנה עתיק עם סיפור מעניין, וכבר מהשביל רואה את המים. זה היה כמו לרדת לגן עדן קטן. אבל הפעם? לא האמנתי. הכינרת פשוט נסוגה. החוף התרחב בצורה קיצונית, כולו סלעים ולכלוך – והקסם המיוחד שהיה במקום קצת התפוגג.
"אני זוכרת שפעם הייתי מגיעה לשם עם אבוב, שוחה לתוך המפל, שוכבת מתחתיו כאילו זו בריכה פרטית. היום אני פשוט הולכת לשם ברגל – אפילו בלי להירטב. המפל נשפך ישר על האדמה, וקו המים שהגיע עד אליו התרחק מאוד. אתה עומד ליד המפל, וזה מרגיש כמו תזכורת למה שהיה כאן פעם, ולא בטוח שזה עוד יחזור".
מה שהכי חסר לה, כך מתברר, זו התחושה של לשבת ממש מתחת למפל: "זה היה הדבר הכי כיף בעין איוב. אתה שוחה קצת, מתרווח במים, אוזר אומץ להתקרב, ואז הזרם נוחת עליך בעוצמה. כמו ג'קוזי בטבע. זה פשוט תענוג".
עין איוב, אחד המעיינות הייחודיים בצפון הכינרת, שוכן בבקעת טבחה, בין כביש 87 לגדת האגם, לא הרחק מהגן הלאומי כפר נחום. שמו נשען על מסורות דרוזיות עתיקות, המספרות כי הנביא איוב, שהוכה במחלת שחין בידי השטן, נרפא דווקא במי המעיין הזה. מימיו הקרים נחשבו לבעלי סגולות מרפא, ובמשך דורות כונה המקום בפי המקומיים "חמאם אל-איוב". גם כיום, למרות הפיכתו לאתר טיול אהוב, עדיין מרחפת מעליו הילה של קדושה, כמעיין ריפוי עתיק.
חן מדגישה כי "המפל הנסתר" של עין איוב אינו טבעי אלא מעשה ידי אדם, תוצאה של עבודות הטיה שבוצעו בשנות ה-60 כדי לנקז מעיינות מליחים, שפגעו אז באיכות מי הכינרת: "יש שם קידוח שמזרים מים באהבה, ממש כך, למען הציבור. נכון, זה לא מפל טבעי, אבל עשו את זה כל כך בטוב טעם, שהנוף מרגיש לגמרי טבעי. הצמחייה פראית, הכל משתלב – ואתה שוכח שזה מעשה ידי אדם".
למרות הכול, חן האופטימיסטית עדיין ממליצה בחום על ביקור במפל המפנק. "נכון, קו המים נסוג והבצורת משפיעה, אבל זה עדיין מקום מהמם. גם אם הוא פחות מרשים מבעבר, מה שמבדיל את החוף הזה מחוף רגיל בכינרת אלה המפלים היפיפיים שעדיין זורמים בעוצמה. זה המקום היחיד בארץ שבו מים נשפכים כך היישר לתוך הכינרת. כשאתה יושב שם ורואה מולך סלעי בזלת שמהם נובעים מים זורמים, מוקפים בצמחייה ירוקה מכל עבר, זו פשוט חוויה קסומה. לא רק נוף, זו חוויה לכל החושים: ריח של רטיבות, מגע של מים קרים, שמש, רוח, ציפורים – הכול מתחבר יחד.
"נכון, הזרימה היום פחות עוצמתית, אבל התחושה נשארה נעימה ומרעננת. זה בעיניי אחד המקומות הכי כיפיים בכנרת. ובצד החיובי – החוף גדל, יש יותר מקום לשבת, וגם אפשר לשחות. אני אישית לא נכנסתי הפעם לתוך המפל, לא רציתי להרוס את השיער", היא צוחקת, "אבל כן, גם היום אפשר לעמוד ממש מתחת לזרם ולקבל מקלחת מרעננת".
אבל כששבים אל המציאות הלוהטת, קשה להתעלם מהמצב. "אני ממש מתגעגעת לכינרת כשהייתה מלאה", מודה חן. "החורף האחרון היה פשוט על הפנים. לא באמת היה אביב, זה הרגיש כמו חצי חורף ואז ישר קיץ. מקומות שזכרתי כירוקים ופורחים, נראו חומים. אפילו במפלי סער לא היו השנה בריכות טורקיז, הכול יבש. עשיתי מסלולים שלפני שנה היו מלאים בפריחה – והשנה? כמעט כלום. לא ירוק, לא צבעוני, רק צהוב ודל".
"אם לא ירדו מספיק גשמים בשנים הקרובות, המפל של עין איוב יהפוך לזיכרון נוסטלגי בלבד", מזהירה חן. "בלי מים אין חיים, וזה לא רק הסיפור של המפל הנסתר. גם החקלאים בצפון נפגעים, גם חיות הבר. אנחנו בשנת בצורת אמיתית, אפילו אם אף אחד לא קורא לה ככה רשמית".
ומה מצב הניקיון? "לצערי, ככל שהחוף התרחב, כך גם הלכלוך. אנשים באים, מביאים צידניות, יושבים על הסלעים ממש ליד המפל, ומשאירים אחריהם אשפה. לא כולם כמובן, אבל מספיקים כמה כדי לקלקל את הנוף. מצד שני, יש בכנרת תנועה מרגשת של מתנדבים שמנקים את החופים בהתנדבות מלאה, וצריך לפרגן להם. אבל גם כל אחד מאיתנו צריך לקחת אחריות. אם נהנינו מהטבע, למה להרוס אותו?".
ולפני שחותמים, חן משתפת טיפ חשוב לכל מי שמתכנן טבילה בטבע: "בכינרת אני אף פעם לא נכנסת יחפה. אתה לא באמת יודע מה יש על הקרקעית – סלעים, קוצים, שברי צדפים. אני תמיד עם סנדלים, גם פה, גם בעמק המעיינות. אפילו אם הכול נראה נקי – תמיד עדיף להיות עם נעליים שמתאימות למים".
"ניתן להגיע עם כלבים, אבל רק ברצועה", מבהירה חן. "אסור לעשות קמפינג במקום. יש שילוט ברור בנושא, ולפעמים גם מגיעים פקחים לבדוק. זה מקום נפלא לשהות בו כמה שעות, אבל לא ללינה".
איך מגיעים: נוסעים צפונה מטבריה על כביש 90. אחרי קיבוץ חוקוק פונים ימינה לכביש 87. כמה מאות מטרים אחרי כנסיית הלחם והדגים, ישנה חניה קטנה ולא מוסדרת בצדו השני של הכביש. חן מדגישה: "אין שלט ברור למקום, אבל אם מחפשים 'עין איוב' בווייז, מגיעים. רוב האנשים מחנים ברחבת עפר מול החוף, חוצים בזהירות את הכביש, ונכנסים דרך שער קטן. משם יורדים במדרגות לחוף. היום, עם נסיגת הכנרת, נהיה הרבה יותר שטח ישיבה – אפשר להקים צילייה וליהנות כמו בחוף רגיל. זה אולי טוב לבני האדם, אבל בא על חשבון המים".
אזהרה בטיחותית: חוף עין איוב והמפל הנסתר פועלים ללא שירותי הצלה. הרחצה במקום היא באחריות המתרחצים בלבד. בשעות הצהריים נושבת לעיתים רוח חזקה מהכינרת והגלים עלולים להיות מסוכנים. מומלץ לשחות רק בשעות הבוקר, כשהים שקט יותר.
