זה היה כישלון מודיעיני יותר מכל: בכל מערכת הביטחון הייתה הרשעה שהאויב הסמוך נרתע. כן, הוא נצפה כשהוא מבצע תרגילים צבאיים, אבל הוא לא יעז לתקוף. ואז, כשלוחמים עוינים זרמו לישראל, שבה היו חיילים בחופשת בית לחג יהודי, גדלו המוות וההרס במהירות. ישראל נאלצה להישען על ארה"ב עבור ציוד ותחמושת. זה היה לקח, אמרו מנהיגים, שהמדינה צריכה להגביר באופן ניכר את המוכנות וההוצאות הצבאיות.
זה אולי נשמע כמו ישראל היום כשהיא נלחמת במלחמה לא סלחנית נגד חמאס בעזה. אבל זה למעשה תיאור של מלחמת יום הכיפורים ב-1973, כאשר טנקים סוריים התרוצצו ברמת הגולן ללא הפרעה. לאחר 18 ימים של סכסוך עקוב מדם, ישראל השקיעה שנים בכיול מחדש של האיזון בין הגנה ופיתוח.
