לאחר שנחלשה עקב מלחמה וקיפאון דיפלומטי, המשטר באיראן ניצב בצומת דרכים: להתגבר על הלחץ להפסיק את התוכנית הגרעינית ולהסתכן בתקיפה נוספת מצד ישראל וארצות הברית, או להודות ב"תבוסה" ולהסתכן בפגיעה ביציבות של השלטון. בזמן האחרון נראה שאיראן מתמקדת בהישרדות מיידית על פני אסטרטגיה פוליטית ארוכת טווח.
שלושה מקורות איראנים אמרו לרויטרס כי המשטר רואה כעת במשא ומתן עם ארצות הברית הדרך היחידה להימנע מהסלמה נוספת וסכנה קיומית. התקיפות על מטרות גרעיניות וצבאיות איראניות, שכללו חיסול מפקדים בכירים במשמרות המהפכה ומדעני גרעין, זעזעו את טהרן.
טהרן האשימה את וושינגטון ב"בגידה בדיפלומטיה", אבל כמה גורמים מדיניים וצבאיים קיצוניים האשימו גורמים שתמכו בדיפלומטיה עם וושינגטון, וטענו כי הדיאלוג היה "מלכודת אסטרטגית" שהסיחה את דעתם של הכוחות המזוינים. עם זאת, מקורב פוליטי אחד אמר באנונימיות לרויטרס כי ההנהגה נוטה כעת לכיוון השיחות מכיוון ש"הם הבינו את מחיר העימות הצבאי".
נשיא איראן מסעוד פזשכיאן אמר ביום ראשון כי חידוש השיחות עם ארצות הברית "לא אומר שאנחנו מתכוונים להיכנע", ופנה לתומכים קיצוניים המתנגדים לדיפלומטיה גרעינית נוספת לאחר המלחמה. הוא הוסיף: "אתם לא רוצים לדבר? מה אתם רוצים לעשות? … האם אתם רוצים לחזור למלחמה?".
דבריו ספגו ביקורת מצד גורמים קיצוניים, כולל מפקד משמרות המהפכה, שהזהיר כי מדיניות חוץ דורשת שיקול דעת וכי הצהרות רשלניות עלולות להיות בעלות השלכות חמורות. בסופו של דבר, המילה האחרונה מגיעה מהמנהיג העליון עלי חמינאי. מקורבים אמרו שהוא והמשטר הגיעו לקונצנזוס לחדש את המשא ומתן על תוכנית הגרעין, וראו בו חיוני להישרדותה של הרפובליקה האסלאמית.
דינמיקה ולחץ חיצוני
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו הזהירו כי לא יהססו לפגוע שוב באיראן אם תחזור להעשיר אורניום ולשאוף לפתח נשק גרעיני. בשבוע שעבר הזהיר טראמפ כי אם איראן תחזור להעשיר אורניום, גם ארצות הברית תחזור לסבב נוכחות נוסף באיראן. טהרן הגיבה בהבטחה שלכל פעולה תהיה תגובה תואמת.
עם זאת, טהרן חוששת שתקיפות עתידיות עלולות לשתק את התיאום הפוליטי והצבאי, ולכן הקימה מועצת הגנה כדי להבטיח המשכיות פיקודית גם אם חמינאי בן ה-87 יצטרך לעבור למקום מסתור מרוחק שאין בו יכולת יצירת קשר כדי להימנע מניסיונות התנקשות.
אלכס וטנקה, מנהל תוכנית איראן במכון למזרח התיכון בוושינגטון הבירה, אמר שאם איראן תבקש לבנות מחדש במהירות את יכולתה הגרעינית מבלי להבטיח ערבויות דיפלומטיות או ביטחוניות, "תקיפה אמריקאית-ישראלית לא תהיה רק אפשרית – היא תהיה כמעט בלתי נמנעת".
"חידוש השיחות יכול לקנות לטהרן מרחב נשימה יקר ערך והקלה כלכלית, אך ללא הדדיות אמריקאית מהירה היא מסתכנת בתגובת נגד נוקשה, העמקת פילוגים בין האליטות והאשמות חדשות בכניעה", אמר וטנקה.
טהרן מתעקשת על זכותה להעשרת אורניום כחלק ממה שהיא טוענת כתוכנית "שלווה" לשימוש באנרגיה גרעינית, וממשל טראמפ דורש עצירה מוחלטת – וזוהי נקודת המחלוקת המרכזית בשיחות. מדינות האו"ם מאיימות בהחזרת הסנקציות על איראן במסגרת מנגנון ה"סנאפבק", שקודם על ידי בריטניה, גרמניה וצרפת (מדינות ה-E3), וזהו איום נוסף על טהרן אם היא תסרב לחזור למשא ומתן או אם לא יושג הסכם בנושא הפעילות הגרעינית.
טהרן איימה לפרוש מהאמנה של אי-הפצת נשק גרעיני, אבל מקורבים אומרים שזו טקטיקת לחץ, ולא תוכנית ריאלית – שכן יציאה מהתוכנית תביא למרוץ איראני לפצצות גרעיניות, ו"תזמין" התערבות אמריקאית וישראלית.
דיפלומט מערבי בכיר אמר לרויטרס כי המשטר באיראן פגיע יותר מתמיד, וכל התנגדות היא הימור שעלול להוביל לתוצאות לא רצויות בתקופה חוסר שקט בתוך המדינה, לפגיעה בכוח ההרתעה ולהשבתת כל הפרוקסי האיראניים ברחבי המזרח התיכון.
בקרב העם האיראני עצמו, הוא עייף מהמלחמה ומהבידוד הבין לאומי הנרחב – והמצב במדינה בכי רע. הכלכלה של המדינה מבוססת על ייצוא נפט, והיא כבר נפגעה מסנקציות וניהול כושל של המדינה, ונמצאת תחת לחץ מחמיר. הפסקות חשמל יומיות פוגעות בערים ברחבי המדינה כולה, ומאלצות עסקים רבים לצמצם פעילות. מאגרי המים באיראן נמצאים בשפל של כל הזמנים, מה שגרם לממשלה להזהיר מפני "משבר מים לאומי".
למרות חוסר שביעות הרצון, לא פרצו באיראן מחאות בקנה מידה גדול. במקום זאת, הרשויות הידקו את האבטחה, הגבירו את הלחץ על פעילים פרו-דמוקרטיים, הגדילו את ההיקף של הוצאות להורג ונקטו צעדים נגד רשתות ריגול לכאורה הקשורות לישראל – מה שמלבה חששות מהרחבת המעקב אחר האזרח הפשוט ודיכוי שלו.
