מספר חברות הסטארט-אפ הישראליות בתחום טכנולוגיות האקלים גדל ב-13% במגזר טכנולוגיית האקלים בשנת 2022, והסקטור כולו גייס 2.3 מיליארד דולר. למעשה, על כל דולר שהושקע בהייטק הישראלי, 14 אגורות הופנו למגזר טכנולוגיית האקלים. אחת מכל שש חברות שזה עתה הוקמה היא חברת טכנולוגיה אקלימית, המהווה כ-17% מחברות הטכנולוגיה. נתונים אלה הוצגו בדו"ח של רשות החדשנות הישראלית ו-PLANETech, יוזמה משותפת של רשות החדשנות הישראלית וקבוצת קונצנזוס עסקים שבסיסה בבריטניה בראשות היזם וינסנט צ'נגיז.
הדו"ח פורסם במהלך ועידת האקלים המתמשכת של האו"ם בדובאי, שם הציגה המשלחת הישראלית חברות טכנולוגיה מקומיות. לפיתוח מגזר הטכנולוגיה האקלימית יש משמעות אסטרטגית למחויבויותיה הבינלאומיות של ישראל להתמודדות עם משבר האקלים. הדו"ח גם מדגיש את הנתונים המצביעים על אתגרים ייחודיים לתעשייה המקומית. מגזר טכנולוגיית האקלים הראה חוסן משמעותי בהשוואה לתחומים אחרים בטכנולוגיה הישראלית שסבלו מהשפל הכלכלי העולמי. הדו"ח טוען לחסינות של 400%, שכן סך ההשקעות בטכנולוגיה הישראלית ירד ב-47% בין השנים 2021-2022, בעוד שטכנולוגיית האקלים חוותה ירידה של 10% בלבד.
עם זאת, במחצית הראשונה של 2023, המצב השתנה, ומגזר הטכנולוגיה האקלימית היה עד לירידה משמעותית בדומה לשוק העולמי, בכ-60%. זה התרחש למרות גידול של 320% במימון הממשלתי למגזר בישראל בשנים 2018-2021 – שיעור גבוה פי 2.6 מקצב הצמיחה העולמי. במחצית הראשונה של 2023 הסתכמו סך ההשקעות במגזר טכנולוגיית האקלים הישראלי ב-551 מיליון דולר.
הנתונים על המחצית הראשונה של 2023 מהווים סיבה לדאגה מכיוון שטכנולוגיית האקלים העולמית הפגינה חסינות יחסית גם בפרק זמן זה. בישראל המגמה נתקעה, והענף חווה במחצית הראשונה של השנה ירידה משמעותית בהשקעות, בדומה לשאר המשק המקומי, ובניגוד לשאר העולם. לדוגמה, על פי דו"ח מאוקטובר בשם "State of Climate Tech" על ידי הייעוץ הענקית PwC באוקטובר, השקעות הון סיכון והון פרטי בטכנולוגיית אקלים ירדו ב-40% בשנת 2023. עם זאת, ההשקעות הפרטיות בכל המשק ירדו ב-50%. או יותר כך שהתוצאות הללו למעשה טובות יחסית.
לפי הדו"ח, הממפה את מגזר טכנולוגיית האקלים בישראל, יש כיום 784 חברות טכנולוגיות אקלים (לעומת 694 ב-2021) הפועלות בתחומים מגוונים מהפחתת פליטות וסילוק גזי חממה ועד לחקלאות, מים, תשתיות, מזון ותוכנה. ההגדרה של מהי אקלים טק היא רחבה מאוד, ויכולה לכלול מגוון חברות שאף עוסקות בנושא בעקיפין ולא כמטרה מרכזית.
במהלך השנים, חברות שונות נפלו תחת ההגדרה הרחבה, מה שהוביל לשונות במספר החברות המוגדרות כטכנולוגיות אקלים. לדוגמה, על פי דו"ח של יוני, רק 518 סטארט-אפים הוכרו כטכנולוגיות אקלים, 266 פחות מהדו"ח הנוכחי. בנוסף, חלק ניכר מהחברות הללו לא יכול לכמת את השפעת האקלים שלהן. לפי סקר, רק 54% מהחברות יכולות למדוד את היתרונות הסביבתיים של המוצרים שלהן במונחים של הפחתת פליטת גזי חממה באופן מלא.
למרות האתגרים הללו, נכון לשנת 2022, חברות רבות ב-44% עדיין נמצאות בשלב ה-Seed, כאשר פחות מ-8% עלו לסבבי גיוס מסדרה B. יתרה מכך, 52% מהמשקיעים באקוסיסטם הישראלי הם מקומיים, בעוד ש-48% הם זרים, רובם מארצות הברית. ניהול פחמן, סיכונים ותפיסה ותפיסה הם שני התחומים עם הכי הרבה חברות בשלוש וחצי השנים האחרונות, למרות שחברות אלו עדיין לא גייסו הון משמעותי.
בשנת 2022 הקצתה רשות החדשנות 16% מתקציבה (71.4 מיליון דולר) ל-273 יוזמות שונות במגזר טכנולוגיית האקלים. הדבר מצביע על כך שישראל לא מימשה במלואה החלטת ממשלה שהתקבלה ביוני 2022 להקצות למגזר עד שנת 2026 כ-3 מיליארד דולר. הממשלה כינתה החלטה זו "היסטורית" אך לא קבעה תקציב, ודחתה את התכנון המפורט ל-2023.
ממשלת נתניהו לא הקצתה מימון למגזר זה, אך עם זאת צופה הרשות לחדשנות כי הממשלה תשקיע השנה יותר ממיליארד שקל (270 מיליון דולר) בתחום הטכנולוגיה האקלימית ותעמוד ביעדים שהציבה. הדבר נובע בעיקר מהשתתפותה של ישראל בתוכנית Horizon 2020 של האיחוד האירופי, המשקיעה 8 מיליארד שקל (2.6 מיליארד דולר) בחדשנות לאורך שבע שנים. 30 אחוז מהכספים מושקעים באקלים, ולכן ה-IIA מעריך שחלקו יופנה לחברות ישראליות בתחום. בשנת 2022, לפי הערכת ה-IIA, הגיעו 22 מיליון יורו (24 מיליון דולר) לסטארטאפים ישראלים דרך הורייזון. ראוי לציין כי הסיכוי לקבל מימון לפרויקטים של אופק נמוך ועומד על 19%.
דרור בין, מנכ"ל ה-IIA, אומר כי "משבר האקלים הוא האיום העולמי המשמעותי ביותר על האנושות כיום. כולנו מרגישים את ההשלכות שלו כרגע. בישראל יש פוטנציאל עצום בתחום וחובתנו להמשיך לרתום את כל השחקנים הרלוונטיים ולוודא שעומדים לרשותם הכלים הדרושים להמשך צמיחה ושגשוג". השנה, ה-IIA ייאלץ להתמודד עם האתגרים המקומיים הרבים בנוסף לאלה הגלובליים, כדי למצוא דרך לקדם את טכנולוגיית האקלים בישראל.
הדו"ח מדגיש שישראל חייבת למצוא דרכים להתגבר על אתגרים מקומיים וגלובליים כאחד כדי לעזור למגזר הטכנולוגיה האקלימית לשגשג. סקר שנערך בקרב 210 חברות במסגרת הדו"ח הנוכחי חושף חסמים משמעותיים העומדים בפני יזמים ישראלים, בעיקר יכולות מימון וצמיחה, ובעיקר הגדלת הייצור. בנוסף, יזמים ציינו מאבקים ברגולציה, מרחק משווקי יעד וזמינות אתרי פיילוט. לגבי יכולות צמיחה והגדלה, 40% מהחברות דיווחו על אתגרים, לעומת 28% בשנת 2021. מהדוח עולה כי הממשלה תצטרך כעת לנקוט בפעולות כגון פיתוח תשתיות, הסרת חסמים רגולטוריים וקידום שיתופי פעולה כדי להתמודד עם מכשולים אלו. ולקדם צמיחה.
שני זנסקו, מנכ"לית PLANETech, משקיעה בטכנולוגיית אקלים ויועצת לקבוצת העסקים של קונצנזוס, אומרת כי אתגרי המימון הייחודיים איתם מתמודדות חברות טכנולוגיות אקלים דורשות גישה מקיפה. חברות Climatetech דורשות בדרך כלל תהליכי פיתוח ארוכי טווח, מה שהופך את אתגרי המימון לשונים מאלה שבתעשיות המסורתיות.
לדברי זנסקו: "חברות צריכות לשקול שילוב סוגים שונים של מימון, כמו הנפקת אג"ח (המתפרסת על פני חיי החברה), גיוס כספים מקרנות תשתית ומענקים ממשלתיים כמו ה-IRA האמריקאי (309 מיליארד דולר) או הסכם גרין של האיחוד האירופי. אפשרות נוספת היא שיתוף פעולה עם תאגידים התאגידים הגדולים בעולם מחויבים כיום להטמיע טכנולוגיות להפחתת פליטות, ולכן יש להם אינטרס ליצור תוכניות פיילוט והסכמי שותפות עם חברות טכנולוגיות בשלב מוקדם שותפויות כאלה יאפשרו לחברות לגשר על פערי מימון. חברות טכנולוגיות אקלים רבות מתחילות במעבדה, אבל הן צריכות ללמוד לתקשר עם השוק מהר ככל האפשר כדי להבטיח שהמוצר שלהן פותר בעיה אמיתית ויש לו פוטנציאל צמיחה".
