שני עיתונאים מהונג קונג ילמדו השבוע את התוצאה של משפט ההמרדה המפורסם שלהם, שפסק דינו עשוי לתת את הטון לעתיד העיתונות בעיר הסינית.
שני העיתונאים, צ'ונג פוי-קואן ופטריק לאם, הם עורכים לשעבר של כלי החדשות העצמאיים שנסגר כעת, סטנד ניוז. הם צפויים לעד שנתיים מאסר אם יימצאו אשמים על פי חוקי ההמרדה של הונג קונג מהתקופה הקולוניאלית.
הזוג היו נֶעצָר על ידי משטרת הביטחון הלאומי של הונג קונג בדצמבר 2021 יחד עם עוד חמישה צוותים וחברי דירקטוריון סטנד ניוז, כולל דניס הוזמרת פופ שהפכה לפעילת פרו-דמוקרטית בולטת, ומרגרט נג, פוליטיקאית לשעבר ועורכת דין מוערכת.
חוקי המרדה הוכנסו בהונג קונג כשהייתה מושבה בריטית, אך נותרו רדומים עד 2020, כאשר בייג'ין הטילה חוקי ביטחון לאומי חדשים בתגובה לחודשים של הפגנות נגד הממשלה שנה קודם לכן.
יחד עם פשעים חדשים כמו "קנוניה עם כוחות זרים" או "חתרנות", החלו התובעים להאשים את אנשי הונג קונג בפשע של "המרדה" לראשונה מזה יותר מ-50 שנה.
אמנם לא משפט ההמרדה הראשון מאז חוק הביטחון גרם לשינוי ים פוליטי, אך משפטם של צ'ונג ולאם יישמר מקרוב מכיוון שהוא הראשון שעוסק ישירות בעיתונות ובתקשורת, לפי משקיף מהונג קונג שעקב אחר המקרה .
המשקיף אמר לאל-ג'זירה כי השופטים בפסיקתם יצטרכו להגדיר מה נחשב "דיווח לגיטימי" ומה נחשב "הסתה לשנאה" נגד הממשלה.
"הציפייה היא שזהו משפט ההמרדה הראשון הקשור לעיתונות, ולכן אנו יכולים לצפות שהשופט יצטרך למתוח קו בין מה שעיתונות מקובלת ולא מקובלת, במיוחד אם הם אכן מוצאים את הנאשמים אשמים", אמר האדם. מבקש לא להזדהות מחשש להשלכות מקצועיות.
התובעים מאשימים את צ'ונג ולאם בקשירת קשר לפרסום 17 מאמרים ומאמרים מעוררי מרד שהיו ביקורתיים כלפי הממשלה, ושהפכו את סטנד ניוז ל"פלטפורמה פוליטית" ולא לכלי תקשורת עצמאי. המאמרים כללו דיווחי חדשות על המחנה הפרו-דמוקרטי בהונג קונג ופרשנות של אישים פוליטיים שחיים בגלות.
במהלך המשפט, הסנגורית אודרי יו טענה שלא רק שצ'ונג ולאם לא כתבו את המאמרים המדוברים, התביעה לא הצליחה להוכיח כיצד הם מהווים "סיכון ממשי כלשהו לביטחון הלאומי" או שימשו כמצע פוליטי.
היא אמרה שהעבודה של כלי החדשות היא לטובת הציבור, ותפקידו כ"אחוזה הרביעית" הייתה לבחון את ממשלת הונג קונג בתקווה שהיא תשפר את הממשל.
Eu מתח גם ביקורת על התנהלותה הבלתי סדירה של התביעה במהלך המשפט, שכללה הסתמכות על כמעט 600 ראיות חדשות במהלך חקירותיהם הנגדיות וטיעוני סיום שהם לא הגישו לפני תחילת המשפט.
אריק לאי, עמית מחקר במרכז ג'ורג'טאון למשפט אסיה, מציין הֲסָתָה לאישומים יש שיעור הרשעה של 100 אחוז מאז שהתעוררו לתחייה, הוא מצפה שגם צ'ונג ולאם, שבילו כמעט שנה במעצר לפני שניתנה להם ערבות בתחילת ההליכים המשפטיים, יימצאו אשמים.
"אני לא מצפה לתוצאה שמכבדת זכויות בהתחשב במגמה הבלתי-ליברלית של פסיקות בתי המשפט של הונג קונג מאז 2020. הם לא מעריכים ואפילו מאזנים את ההגנה על זכויות אדם בסיסיות כמו חופש הביטוי וחופש הביטוי עם אג'נדה של ביטחון לאומי רחב מדי של הממשלה", אמר לאי לאל-ג'זירה.
"השתקת קולות עצמאיים"
דוכן חדשות נסגר זמן קצר לאחר שהמשטרה פשטה על משרדיה בדצמבר 2021. השקע גם מחק את הארכיון שלו באינטרנט.
אמנם חנות קטנה יחסית, אבל מותו המהיר הדהד מעבר להונג קונג כאינדיקציה האחרונה לאופן שבו העיר, שנחשבה פעם החופשית ביותר באסיה, משתנה.
בזמן סגירתו, סטנד ניוז היה אחד מאמצעי החדשות הפרו-דמוקרטיים הבודדים שעדיין פעלו. הפופולרי Apple Daily הצהובון התקפל שישה חודשים קודם לכן לאחר שמאות שוטרים לביטחון לאומי פשטו על חדר החדשות שלו ועצרו בכירים ומייסד ג'ימי לאי.
הפיצוץ של Stand News זכה לביקורת מצד ארגוני זכויות וחלק מפקידי ממשל מערביים, כולל מזכיר המדינה האמריקני אנטוני בלינקן, שתיאר את הרשת כ"אחד המעוזים הבודדים שנותרו של תקשורת חופשית ועצמאית" בהונג קונג.
"על ידי השתקת תקשורת עצמאית, (סינית) ורשויות מקומיות מערערות את האמינות והכדאיות של הונג קונג. ממשלה בטוחה שאינה מפחדת מהאמת מחבקת עיתונות חופשית", אמר בלינקן אז.
ב תְגוּבָההמנהיגה דאז קארי לאם הכחישה שהתקשורת הייתה ממוקדת ואמרה ששחרור העצורים יהיה בניגוד לשלטון החוק.
זמן קצר לאחר הפשיטה על סטנד ניוז, גם ערוץ החדשות העצמאי Citizen News נסגר מרצונו, תוך ציון חששות לגבי "הידרדרות הסביבה התקשורתית" של הונג קונג. אחריהם הגיעו ארבעה כלי חדשות עצמאיים נוספים, לפי כלב השמירה של התקשורת Reporters Without Borders, שעוקב אחר הנוף התקשורתי של הונג קונג.
דירוג חופש העיתונות של העיר ירד מ-73 מתוך 180 טריטוריות ומדינות במדד חופש העיתונות העולמי של RSF לשנת 2019 ל-135 בשנה שעברה, קצת מעל דרום סודן.
"פעם מעוז של חופש העיתונות, האזור המנהלי המיוחד של הונג קונג של הרפובליקה העממית של סין סבל מסדרה חסרת תקדים של כישלונות מאז 2020, כאשר בייג'ין אימצה חוק ביטחון לאומי שמטרתו להשתיק קולות עצמאיים", אמר כלב השמירה של התקשורת.
הנפילה גדולה אף יותר כאשר נמדדת מול 2002, חמש שנים לאחר מסירת הונג קונג לסין והשנה הראשונה שבה המדד נערך על ידי RSF. באותה תקופה, הונג קונג דורגה במקום ה-18.
גם תקשורת זרה התחילה נָע עמדות שהיו בעבר בהונג קונג למקומות כולל דרום קוריאה וטייוואן.
הסניפים המקומיים והבינלאומיים שנותרו מצאו עצמם לפעמים במים חמים.
בשנת 2022, מועדון הכתבים הזרים של הונג קונג ביטל את זה פרסי עיתונות לזכויות אדם בגלל חשש שהם עלולים להפר את החוקים המקומיים "בלא כוונה" על רקע תוכניות להכיר בסטנד ניוז עם מספר פרסים.
מאז עברו הפרסים לטייוואן, יחד עם עיתונאים רבים שמסקרים את מזרח אסיה.
בחודש שעבר פיטר הוול סטריט ג'ורנל את כתב הונג קונג סלינה צ'נג זמן קצר לאחר שנבחרה לנשיאת איגוד העיתונאים של הונג קונג, לאחר שלפי הדיווחים ביקשה מצ'נג לפרוש מהתפקיד או לאבד את תפקידה.
צ'נג אמרה כי העיתון האמריקני אמר לה שעובדיו "לא צריכים להיראות כדוגלים בחופש העיתונות במקום כמו הונג קונג".
האגודה עוררה מוקדם יותר את זעמו של ראש הביטחון של הונג קונג, כריס טאנג, על כך ש"צידד" במפגינים בשנת 2019. הוא גם האשים את הארגון בקבלת מימון מממשלת ארה"ב.
העיתון אמר בעבר לאל-ג'זירה כי עמדתו של צ'נג התייתרה כאשר העיתון העביר את המטה האסייתי שלו מהונג קונג לסינגפור.
בינתיים, ממשלת הונג קונג הקשיחה עוד יותר את חוקי ההמרדה, שלדבריהם נחוצים כדי להבטיח שהתקשורת לא "מסכנת" את הביטחון הלאומי.
באפריל היא העבירה גרסה מקומית של חוק הביטחון הלאומי, המכונה סעיף 23.
החוק החדש מוסיף מספר עבירות חדשות, כולל בגידה, חבלה וריגול, ומאפשר למשטרה להחזיק בחשודים עד 16 ימים ללא אישום. כמו כן נוספה המרדה, והיקפה הורחב כך שיכלול "הסתה לשנאה" נגד המפלגה הקומוניסטית הסינית.
על פי אמנסטי אינטרנשיונל, העונש המקסימלי הועלה ממקסימום של שנתיים מאסר לשבע שנים, או 10 שנים על מקרים של "כוחות חיצוניים" כמו ממשלות זרות.
מנהיג הונג קונג, ג'ון לי, אמר שסעיף 23, שממשל קודם נאלץ לגנוז לאחר הפגנות המוניות, יעזור לשמור על העיר עוד יותר מבעיות כמו תסיסה פוליטית, חבלה וחדירה זרה.
הממשלה טענה שההוראות דומות לחוקים שהעבירו אוסטרליה, בריטניה וסינגפור כדי להתמודד עם השפעה זרה סמויה וגלויה על המערכות הפוליטיות שלהן.
רג'ינה איפ, חברה במועצה המחוקקת הפרו-בייג'ינג של העיר, כתבה במאמר מאמר באפריל בעיתון המקומי South China Morning Post כי להונג קונג הייתה "חובה חוקתית, חוקית ומוסרית לשמור על הביטחון הלאומי" והיא לא הצליחה לעשות. כך מאז נטישת החקיקה כמעט 27 שנים לפני כן.
"עבירות כמו בגידה, המרדה, ריגול וגניבת סודות מדינה נמצאות בספרי החוקים שלנו במשך עשרות שנים", כתבה. "אבל הוראות רבות אינן יעילות ומיושנות. מסיבות חוקתיות ומעשיות, הונג קונג צריכה לעדכן את החוקים הקיימים".
