בין חממות ירוקות בהולנד שבהן רובוטים חכמים קוטפים עגבניות, בבתי אבות בשוודיה בהם מערכות אוטונומיות מסייעות לקשישים להתרחץ ולתפקד – מתרחשת בשקט מהפכה כלכלית-טכנולוגית. מהפכת הרובוטיקה התבונית לא מחכה לאיש. היא כבר כאן – חוצה יבשות, חוצה תחומים, ומשנה מן היסוד את אופן ההתנהלות של תעשיות שלמות.
ולא מדובר בעתיד רחוק: שוק הרובוטים המופעלים בבינה מלאכותית צפוי להגיע ל-124 מיליארד דולר תוך עשור, עם שיעור צמיחה של מעל 20% בשנה. ב-2024 לבדה הושקעו כשבעה מיליארד דולר בהון סיכון ברובוטיקה חכמה במדינות כמו סינגפור, קוריאה הדרומית, גרמניה וארצות הברית. המנוע ברור: מחסור עולמי הולך ומחמיר בכוח עבודה פיזי – בתעשייה, בבנייה, בשירותי בריאות, בחקלאות ובתחבורה.
הרובוטים החכמים לא חולים, לא שובתים, לא זקוקים לשינה או להסעות. הם מדויקים, עקביים, בעלי יכולת למידה עצמאית, וניתנים להפעלה רציפה בסטנדרטים גבוהים. הטכנולוגיות שמרכיבות אותם – החל ממכונה לומדת, דרך ראייה ממוחשבת ועד NLP כבר זמינות ונכנסות לפעולה.
אבל בישראל? אין כמעט מדיניות. אין קרן השקעות ייעודית, אין גוף ממשלתי אחראי, אין תמריצים ליזמים ואין מסגרות הכשרה רלוונטיות. למרות יתרונות מובהקים – אקדמיה חזקה, יכולות ביטחוניות מוכחות, תעשייה טכנולוגית מרשימה – המדינה מתעקשת שלא להתייחס לרובוטיקה כתחום אסטרטגי.
התוצאה: מתוך כ-9,000 חברות הייטק פעילות, רק כ-150 עוסקות בתחום. הכישרונות קיימים – אבל לא מנוצלים, ללא אקו-סיסטם, ללא רוח גבית.
המשמעות רחבה יותר מהיבטים תעשייתיים בלבד. רובוטיקה תבונית נוגעת גם בשאלות של ביטחון לאומי, עצמאות טכנולוגית, ואפילו חוסן חברתי. כשמדינה מסוגלת להפעיל תשתיות רפואיות, חקלאיות ובניה חכמות, היא פחות פגיעה למשברים המשפיעים על כוח האדם. רובוטים תבוניים יכולים לפעול במקומות שאנשים לא רוצים, לא יכולים, או מסוכן לפעול בהם. אלו לא תרחישים בדיוניים – אלא פרויקטים שכבר פועלים בעולם.
ישראל, בזכות מצוינות מוכחת בתחומי סייבר, ביטחון, ביו-טק וחלל, מסוגלת להפוך למובילה עולמית גם ברובוטיקה תבונית. אך כדי שזה יקרה, נדרש שינוי גישה כולל: הקמת רשות לאומית לרובוטיקה, הקצאת משאבים מתאימים, שילוב הנושא בתוכניות לימודים, והגדרת תחום הרובוטיקה כיעד אסטרטגי לאומי. פיתוח התחום יגדיל באופן ניכר את התפוקה, את מספר העובדים בתעשיות מתקדמות, היצוא ועוד. לא מדובר רק בהזדמנות טכנולוגית – אלא בתשתית הכרחית לעצמאות שלנו בעתיד.
העתיד אינו רחוק. הוא כבר קורה. השאלה היחידה היא האם נהיה מהיוצרים שלו או מאלה שיפתחו וישתמשו בו באיחור.
הכותב הוא חבר הוועדה המייעצת של מועדון המשקיעים SRI ויו"ר שותף של המרכז הישראלי לרובוטיקה תבונית (IIRC)
