"הכל זורם", אמר הפילוסוף היווני הרקליטוס, אבל לא תמיד במערכת העיכול שלנו. על מה שקורה בשירותים לרוב נמנעים מלדבר, ואפילו בקליניקה של הדיאטנית שיחה על פעילות מעיים מלווה פעמים רבות במבוכה.
המבוכה רבה אף בהשוואה לתחום אינטימי אחר כמו מין ומיניות – שמקבל חשיפה בקולנוע, בתיאטרון ובתקשורת – אבל על פעולות המעיים שלנו אף אחד לא עושה סרט… אז בואו נדבר קצת על פעולה טבעית ותכופה המשותפת לכולנו.
מהי עצירות?
עצירות היא בעיה הנצפית אצל אחד מכל חמישה אנשים ברחבי העולם, כאשר נשים סובלות ממנה פי שניים עד שלושה יותר מגברים. הסיבה לפער המגדרי הזה עדיין אינה ידועה, אך ההערכה היא שמדובר בגורמים הורמונליים. חשוב להבין שלא כל מי שאין לו פעולת מעיים מדי יום סובל מעצירות. תדירות תקינה של יציאות נעה בין שתיים-שלוש יציאות ביום ועד ליציאה אחת בכמה ימים.
משמעות המושג עצירות היא שינוי בהרגלי היציאות, המתבטא בצואה קשה ויבשה, בתחושה של התרוקנות לא מלאה, בקושי ומאמץ בעת ההתרוקנות, וביציאות לעיתים רחוקות. עצירות כרונית היא במקרים שבהם יש עצירות לפחות ברבע מהזמן במשך חודשיים־שלושה.
הסיבות לעצירות
שלבים מסוימים במהלך החיים מלווים לעיתים בעצירות, כמו היריון, גמילה מחיתולים אצל פעוטות וגיל מבוגר. הרגלים תזונתיים כמו מיעוט בשתייה וצריכה מעטה של סיבים תזונתיים, וגם מיעוט בפעילות גופנית או מצב נפשי בתקופה המלווה בחרדות ובלחצים – עשויים לגרום לעצירות.
ישנם מספר סוגים של עצירות. הסוג הנפוץ ביותר הוא עצירות תפקודית, הנובעת מהפרעה בתפקוד של המעי הגס ולרוב אינה מלווה בכאבי בטן. להבדיל מעצירות בגלל תסמונת המעי הרגיש, שמתאפיינת בכאב בטן בזמן של עצירות (או של שלשולים או בתקופה של עצירות ושלשולים לסירוגין).
יש תרופות שתופעת לוואי של השימוש בהן עלולה להיות עצירות, ביניהן תרופות ללחץ דם גבוה, משככי כאבים מסוימים, תרופות פסיכיאטריות, תרופות כימותרפיות ותרופות או תוספי תזונה המכילים ברזל או אלומיניום.
ישנן מחלות העלולות לגרום לעצירות, כמו מחלות הפוגעות במערכת העצבים ההיקפית כדוגמת סוכרת, מחלות נוירולוגיות כמו פרקינסון וטרשת נפוצה, והפרעות הורמונליות כמו תת־פעילות או יתר־פעילות של בלוטת התריס. מחלות מעי שונות, כמו גידולים או דלקות, וכן הפרעות במאזן המלחים בגוף, עלולות גם הן לגרום לעצירות.
התאפקות יכולה להיות גורם לעצירות. חשוב להקשיב לגוף כשמרגישים צורך להתפנות ולא להתאפק. הדבר נכון במיוחד מחוץ לבית. התאפקות והימנעות מכניסה לשירותים במקומות ציבוריים כמו בקניון, במקום העבודה, בצבא או במהלך טיול בארץ ובחו"ל, עלולות להוביל לעצירות כרונית.
דרכי התמודדות
הטיפול בעצירות מתחיל בשינויים בהרגלי האכילה ובאורח החיים. חשוב להקפיד על ארוחות מסודרות המתקיימות בישיבה ליד שולחן. חשוב להקדיש את הזמן לאכילה, ללעוס היטב ולאכול לאט.
בהיבט התזונתי, מומלץ לצרוך סיבים תזונתיים. מקורות עשירים בסיבים תזונתיים הם ירקות ופירות, בעיקר בקליפתם, דגנים מלאים (להעדיף לחם מחיטה מלאה, פסטה מלאה, תירס), תוספת של סובין ליוגורט או למנה אישית במרק. תוספת שקדים ואגוזים למיניהם לתפריט היומי מומלצת גם.
במקביל לצריכה של סיבים תזונתיים חשוב במיוחד לשתות 2־1 כוסות מים, כדי למנוע החמרה של העצירות. שתייה מספקת היא חיונית – יש לשתות 10־8 כוסות מים ביום.
נוסף על כך, מומלץ לעסוק בקביעות בפעילות גופנית אירובית.
חשוב להימנע משתייה בעזרת קשית, להימנע משתיית משקאות מוגזים, מלעיסה של מסטיקים ומאכילה בפה פתוח, שכן הרגלים אלה גורמים להכנסת אוויר למערכת העיכול ועלולים לגרום לגזים ולתחושות לא נעימות בבטן.
כמו כן, כדאי להימנע מ"תרופות סבתא" שלא נבדקו באופן מבוקר, כמו תרופות טבעיות המכילות אלוורה או סנה, שעלולות לגרום לתלות. באותה מידה מומלץ להימנע מחוקנים, העלולים לגרות את המעי ואף להזיק לו.
בשוק קיים שפע של תכשירים לטיפול בעצירות, מומלץ להשתמש בהם רק לאחר התייעצות עם תזונאי/ת או רופא/ה. חלקם מעלים את נפח הצואה באמצעות ספיחת נוזלים למעיים, חלקם מעודדים מעבר נוזלים למעיים ואחרים ממריצים פעילות מעיים.
נפלאות השרפרף
תשומת לב מיוחדת יש להקדיש לתנוחת היציאה הנכונה. באזורים מסוימים באפריקה, באסיה ובדרום אירופה נהוג לעשות צרכים בתנוחת כריעה, ללא אסלה. בתנוחה זו הפעולה מהירה ונכונה יותר, מכיוון שקצה צינור המעיים מתיישר ומאפשר יציאה קלה יותר. לעומת זאת, בישיבה על אסלה קצה צינור המעיים מתעקל ומקשה על הצואה לצאת. לכן מומלץ להציב שרפרף למרגלות האסלה להנחת הרגליים ובמקביל להטות את הגוף מעט קדימה.
מתי נדרשת התערבות רפואית?
רופא יאבחן עצירות כרונית כאשר שניים או יותר מהתסמינים מופיעים במשך חודשיים עד שלושה, לפחות ברבע מהיציאות: צואה בעלת מרקם קשה או גושי, הרגשה שהמעיים לא התרוקנו באופן מלא, תחושה של “מחסום" במעבר הצואה, מאמץ גדול בעת היציאה, או הזדקקות לעזרה ידנית כדי להצליח להתרוקן.
ישנם מצבים שבהם עצירות מחייבת פנייה דחופה לרופא, במיוחד כאשר מופיעים סימנים המעידים על חסימת מעיים כמו כאבי בטן, נפיחות בבטן, הקאות או חוסר יכולת לשחרר גזים או הקאות. כמו כן, יש לפנות לרופא באופן מיידי במקרים של ירידה לא מוסברת במשקל, התפתחות אנמיה, דימום בפי הטבעת או אובדן שליטה על היציאות.
