"אנימיקס מוזיקה", שיעלה בסינמטק הרצליה בתאריכים 29-31 במאי, מחדש מסורת ארוכת שנים של הפסטיבל הבינלאומי לאנימציה, קריקטורה וקומיקס. בין היתר יעלו בפסטיבל מופעים מקוריים של דניאל וייס ודורית פרקש עם תמר שאוקי (בתו ונכדתו של הקריקטוריסט "זאב"). פגשנו את השתיים לשיחה על המופע החדש, ועל החיים לצד הקריקטוריסט יעקב פרקש, "זאב", חתן פרס ישראל, שהיה אביה של דורית וסבה של תמר.
"מטבח הלהיטים", כך קוראות הזמרות דורית פרקש ותמר שאוקי, אם ובתה, למופע שהן תעלנה בצהרי שבת הבאה בפסטיבל "אנימיקס מוזיקה". כותרת המשנה שלו מדברת על "מפגש של שלושה דורות בעקבות הקווים של הקריקטוריסט זאב", חתן פרס ישראל, שהיה אביה של דורית וסבה של תמר.
דורית גדלה במחיצת עיסוקו של אביה, עוקבת אחר הקריקטורות הפוליטיות, שצייר בבית והולכת איתו להצגות. בהן היא הייתה יושבת לצידו בשורה הראשונה, משם היה מצייר את השחקנים ששעל הבמה לטור הביקורת בעיתון. "כילדה, הייתה לי חוויה לשבת שם לצד אנשים חשובים, כולל ראשי ממשלה", היא נזכרת.
"גרנו בדירת שלושה חדרים קטנה, בתל-אביב", היא נזכרת עוד. "לאבא לא היה חדר-עבודה. הוא נאלץ להסתפק במעין חצי חדר במרפסת שהוריי סגרו. זה הספיק לו. יום אחד הוא היה קורא את כל העיתונים כדי להיות בעניינים ולמחרת היה מצייר קריקטורה עדכנית, על סמך מה שקרא – ושולח למערכת".
אתם, ילדיו, הצטוויתם לא להרעיש, כשעבד בבית?
"מה פתאום! אבא שלי היה האיש הכי טוב בעולם. שום דבר לא הפריע לו ולא היה משהו שהוא התלונן, או משהו שהפריע לו".
מתוך היכרות עם זאב, כפי שקרא לעצמו אביה, יעקב פרקש, ביכולתי לחתום על כל מילה שדורית אמרה עליו. לא אשכח את הצגת "אותלו", שהועלתה בתיאטרון חיפה. זאב ישב כמנהגו בשורה הראשונה וצייר. לפתע ראינו את בלוק הציור שלו מתעופף לקצות הבמה. היה זה אותלו, ג'וליאנו מר המנוח, אחד שלא נהג לעשות חשבון לאיש ובעט בבלוק.
וזאב? – האיש אציל הנפש הזה הגיב באיפוק מופתי, רק קם ממקומו ויצא מהאולם ולא חזר אליו גם כשמר, עטוי בגלימת אותלו, ניגש אליו בהפסקה, התנצל ולא הצליח לרצות אותו. "אז יש הצגה שלא ראיתי אותה", אמר לנו בחיוך של השלמה.
ניסית לצייר בעקבותיו?
"ניסיתי ואפילו התקבלתי למגמת ציור בתלמה ילין, אבל מהר מאוד עברתי למגמת המוזיקה שם. 'גאון אחד כבר יש במשפחה, מה אוכל לתרום לעולם?', תהיתי. העדפתי להסתכל איך הוא צייר – ונהניתי".
עד מתי הוא צייר?
"כמעט עד שהוא נפטר בגיל 79 ממחלה".
תמר, 36, הייתה בת 14, כשסבה האהוב הלך לעולמו לפני שנכדתו פצחה בקריירה מפתיעה משלה. היא גדלה כשברקע התנגן "גן נעול", מהשירים היפים ביותר הזמר העברי, ששרו הוריה בלחנו של אביה, שוקי שוקי, למילותיה של רחל. הילדה, שלמדה פסנתר קלאסי בקונסרבטוריון גבעתיים ונחשפה לעולם הג'ז בתלמה ילין, בחרה לאחר שירותה הצבאי ללמוד במחלקה הערבית של האקדמיה למוזיקה ולמחול, בעקבות סלים ואמל שאוקי, סבה וסבתה מצד אביה, שהיו זמרים מפורסמים בלבנון.
במשפחתה הולכים על פיוז'ן. נוכח השורשים ההונגריים של סבה, אמה של תמר מתמחה מזה שנים בביצוע יווניים לצד ביצוע שירי ארץ-ישראל, שמהם תמר שרה עם הוריה, קרוב שהיא תלהיב את באי "אנימיקס" בשירים הערביים שהיא שרה אותם נהדר.
