חיילים ישראלים עובדים על ארטילריה לאחר שיצאו מעזה ועברו את הגבול לישראל ב-28 בדצמבר 2023.
מאיה לוין ל-NPR
הסתר כיתוב
החלף כיתוב
מאיה לוין ל-NPR
חיילים ישראלים עובדים על ארטילריה לאחר שיצאו מעזה ועברו את הגבול לישראל ב-28 בדצמבר 2023.
מאיה לוין ל-NPR
תל אביב, ישראל – הצבא הישראלי הודיע כי הוא מושך אלפי חיילים מעזה ושולח אותם הביתה למשפחותיהם ולעבודתם. הסיבות חורגות מטקטיקת שדה הקרב.
"זה יקל משמעותית את העומס על המשק ויאפשר להם לאגור כוחות לקראת הפעילות הקרובה", אמר דובר הצבא הישראלי, האד"מ דניאל הגרי, "כאשר הלחימה תימשך והם עדיין יידרשו".
זו תזכורת למחיר הכלכלי הכבד של המלחמה – לא רק בעזה, שם היא הייתה הרסנית, אלא גם בישראל, הכלכלה המפותחת ביותר במזרח התיכון. אנליסטים אומרים שהמלחמה גרמה לכלכלה להתכווץ ויצרה מחסור בכוח אדם.
רז, 29, הוא מהנדס תוכנה אופטימי שעובד במנוע מרכזי של הכלכלה הישראלית, המגזר הטכנולוגי. הוא גם חבר במילואים של הכוחות המיוחדים של הצבא הישראלי.
בתחילת המלחמה, רז היה בבסיסו במרחק של כמה קילומטרים מהגבול עם עזה והתכונן למשימה, ובמקביל דיבר בטלפון שלו עם לקוח בחו"ל על פרויקט תוכנה.
"הייתי צריך ללהטט בין השניים האלה", משחזר רז, יושב במשרד קירות הזכוכית של החברה שלו עם נוף לים התיכון מרחוק. "אני זוכר שזה היה סופר, סופר קשה."
כלי טיס ישראליים ירו ברובים מעל לראש בזמן שרז דיבר עסקים עם לקוח.
"אחד הלקוחות שאל 'מה זה הרעש הזה?' והייתי צריך להסביר שזה קולות ירי", משחזר רז.
רז, שהיחידה שלו אוסרת עליו למסור את שמו המלא מסיבות ביטחוניות, בילה את שלושת החודשים האחרונים בחלוקת זמנו בין משימות צבאיות, אימונים ופיתוח תוכנה.
"להיות חייל זה יותר קשה מאשר להיות מהנדס תוכנה", הוא אומר בענייניות. אבל, הוא מוסיף, "אני גם חושב ששימור מגזר ההייטק בישראל זו משימה חשובה מאוד.
ההיי-טק הוא המגזר היצרני ביותר בישראל, אך כעת מתמודד עם מחסור בכוח אדם
ישראל היא ביתו של אחד ממגזרי הטכנולוגיה המובילים בעולם. מוצרי הטכנולוגיה המוכרים ביותר במדינה כוללים את Waze, אפליקציית הוראות נסיעה. הטכנולוגיה העילית היא גם המגזר היצרני ביותר בישראל. היא מעסיקה כ-12% מכוח האדם, והיא מהווה 18% מהתוצר המקומי הגולמי ומחצית מהיצוא של המדינה, לפי נתוני רשות החדשנות, סוכנות ממשלתית התומכת בפיתוח המגזר.
עשרות אלפי עובדי טכנולוגיה ישראלים כמו רז הם גם חיילי מילואים שהוזעקו מאז המתקפה בראשות חמאס ב-7 באוקטובר, מה שאומר שהטכנולוגיה התמודדה עם מחסור גדול בכוח אדם בחודשים האחרונים. הפירמות מחזיקות את משרות חיילי המילואים פתוחות ומחכות לשובם.
בתחילת המלחמה אמר הצבא הישראלי כי הוא מגייס 360,000 חיילי מילואים – יותר ממה שהיה בכל מלחמה קודמת במאה הנוכחית. ה בנק ישראל מעריך את הכלכלה התכווצה ב-2% בשלושת החודשים האחרונים של 2023, וזה צופה שהמלחמה תעלה כ-58 מיליארד דולר.
"אמנם נהוג לדבר על הלחץ הבינלאומי שגובר על ישראל להגיע להפסקת אש", אומר דן בן דוד, מלמד כלכלה באוניברסיטת תל אביב, "יהיה גם לחץ פנימי הולך וגובר מצד אנשים שצריכים לעבוד."
מפגינים משתתפים בעצרת הקוראת להפסקת המלחמה בין ישראל לחמאס בתל אביב, ישראל, ב-28 בדצמבר 2023.
תמיר כליפה ל-NPR
הסתר כיתוב
החלף כיתוב
תמיר כליפה ל-NPR
מפגינים משתתפים בעצרת הקוראת להפסקת המלחמה בין ישראל לחמאס בתל אביב, ישראל, ב-28 בדצמבר 2023.
תמיר כליפה ל-NPR
המלחמה הרתיעה כמה משקיעים זרים
רמי בן אפרים, גנרל חיל האוויר בדימוס ובעלים של חברת טכנולוגיה, חש במצוקת עבודה, למרות שלדבריו העסק שלו נותר עמיד. יותר ממחצית העובדים ב-Planet Nine, אחת מחברות הטכנולוגיה שלו, הם חיילי מילואים. זה כולל את קצין התפעול הראשי של החברה, שמטיס מטוס F-16, המוביל קבוצה במשימות הפצצה וסיוע אווירי צמוד.
בן אפרים אומר שכשהמלחמה התחילה, המסר שלו לקצין התפעול הראשי שלו היה פשוט: "פשוט לך לחיל האוויר… אני אתקשר אליך פעם בשבוע. אני אגיד לך מה קורה פה. אתה לא אין לי משימות."
רמי בן אפרים, אלוף בדימוס בחיל האוויר, חש את מצוקת העבודה של המלחמה בחברת הטכנולוגיה שלו, Planet Nine, בתל אביב. יותר ממחצית מהעובדים ב-Planet Nine הם חיילי מילואים, כולל קצין התפעול הראשי של המשרד, המטיס מטוסי F-16.
פרנק לנגפיט/NPR
הסתר כיתוב
החלף כיתוב
פרנק לנגפיט/NPR
רמי בן אפרים, אלוף בדימוס בחיל האוויר, חש את מצוקת העבודה של המלחמה בחברת הטכנולוגיה שלו, Planet Nine, בתל אביב. יותר ממחצית מהעובדים ב-Planet Nine הם חיילי מילואים, כולל קצין התפעול הראשי של המשרד, המטיס מטוסי F-16.
פרנק לנגפיט/NPR
עובד נוסף של בן אפרים משרת ביחידת סייבר, ומחלק את שבוע העבודה בן שבעת הימים בין החברה לצבא, כולל משמרות לילה.
"אני רק מנסה לוודא שהם לא מותשים", אומר בן אפרים. "אני אומר להם… הצבא יותר חשוב מאיתנו כרגע. אם יש לך קצת זמן נוסף, בבקשה בוא לעזור לנו כאן".
החברה של בן אפרים נאלצה לדחות כמה פרויקטים, אבל המשרד שלו מתמקד בפרויקטי מו"פ יישומיים בתחום הסייבר ובינה מלאכותית, כך שהביקוש נשאר חזק ללא קשר למלחמה.
חברות טכנולוגיה ניהלו את המחסור בכוח אדם על ידי העסקת עובדים חדשים וקבלנות משנה לחברות אחרות בארץ ובחו"ל.
דברים הרבה יותר קשים לחברות חדשות יותר. המלחמה הרתיעה כמה משקיעים זרים, ומאות סטארט-אפים בשלב מוקדם לא הצליחו לגשת להשקעה שהם צריכים כדי להמשיך לפעול. דרור בין, המנהל את רשות החדשנות בישראל, אומר כי היא מציעה מימון כולל של 100 מיליון דולר כדי לעזור להם לצוף כחלק מתוכנית ממשלתית חדשה שהחלה לאחר ה-7 באוקטובר.
"אם החברה תצליח, הם ישלמו לנו את ההלוואה כתמלוגים מההכנסות שלהם", הוא אומר. "אם הם נכשלים, הכסף נעלם."
עוד לפני המלחמה, גם הפוליטיקה הישראלית גרמה למשקיעים להזהר
המלחמה היא רק הגרר האחרון להשקעות בטכנולוגיה. בינואר האחרון השיקה הממשלה תוכניות לרפורמה במערכת המשפט במדינה, שישראלים רבים ראו בה ניסיון לערער את הדמוקרטיה. מאות אלפים יצאו לרחובות. משקיעים זרים מודאגים משלטון החוק במדינה.
"למייסדים שהקימו חברות אמרו למשקיעים שלהם שהם צריכים להקים את החברות מחוץ לישראל, כי אם לישראל אין מערכת משפט עצמאית, אז אתה רוצה שהחברות יתאגדו במקום אחר", אומר גיגי לוי-וייס, איש הון סיכון טכנולוגי מוביל שבסיסה בתל אביב.
גיגי לוי-וייס הוא בעל הון סיכון ושם מוכר בישראל. לדבריו, חקיקת הרפורמה השיפוטית של הממשלה, שרבים בישראל רואים בה כלא דמוקרטית, פוגעת במגזר הטכנולוגי במדינה. "אם בתי המשפט לא הולכים להיות עצמאיים כאן, אתה חושב שאינטל תמשיך להשקיע מיליארדים בישראל?"
איימן אוגהאנה עבור NPR
הסתר כיתוב
החלף כיתוב
איימן אוגהאנה עבור NPR
גיגי לוי-וייס הוא בעל הון סיכון ושם מוכר בישראל. לדבריו, חקיקת הרפורמה השיפוטית של הממשלה, שרבים בישראל רואים בה כלא דמוקרטית, פוגעת במגזר הטכנולוגי במדינה. "אם בתי המשפט לא הולכים להיות עצמאיים כאן, אתה חושב שאינטל תמשיך להשקיע מיליארדים בישראל?"
איימן אוגהאנה עבור NPR
במקום להשיק 1,300 או 1,400 חברות חדשות מדי שנה, כפי שהוא עושה בדרך כלל, מגזר הטכנולוגיה בישראל יצר רק כ-400 בשנה שעברה, אומר לוי-וייס. הוא מוסיף כי מדובר בערך באותו מספר בשנה כמו שהמגזר הטכנולוגי בישראל ייצר לפני שני עשורים.
בעקבות הפיגוע ב-7 באוקטובר, שלדברי ישראל נהרגו יותר מ-1,200 בני אדם, והמלחמה שלאחר מכן בעזה, שבה המתקפה של ישראל הרגה יותר מ-23,000 פלסטינים, לפי משרד הבריאות של עזה, ממשלת ישראל אמרה שהיא גנזה את תוכניות לרפורמה משפטית – לעת עתה.
מנהיגי הטכנולוגיה דוחים בעניין החוסן של המגזר ואומרים שהתפרצויות של חדשנות נוטות לעקוב אחרי מלחמות כאן, אבל ללוי-וייס עדיין יש חששות.
"אני חושש שאם לא ניצור ודאות מלאה, משקיעים רבים שאהבו להשקיע בישראל הולכים להגיד 'אני צריך לראות לשנייה מה קורה'", אומרת לוי-וייס. "'אני צריך לראות שהמלחמה באמת נגמרה. אני צריך לראות שיש פתרון לעזה. אני צריך לראות שאין יותר רפורמה (שיפוטית)'".
לגבי רז, מהנדס התוכנה, הצבא שחרר אותו החודש משירות מילואים. הוא עובר לדרום מזרח אסיה ונרגש לקראת עבודה חדשה כמנהל פרויקטים. הוא עדיין יהיה בחברה ישראלית אבל עכשיו יחזור לעבוד במשרה מלאה.
חוה גוטרמן תרמה לדו"ח זה בתל אביב, ישראל.
