"אלבום בשחור לבן", שמוצג בתיאטרון חיפה, ושעם השחקנים שלו נערך ריאיון ב"מעריב", היא הפקה חדשה בגרסה עברית של יצירתו של ברנדון ג'ייקובס ג'נקינס, שזכתה לשבחים רבים בעולם. כתיבתו מאופיינת בשפה חדה, ובמחקר מעמיק על סוגיות חברתיות. הוא משתמש בתיאטרון כדי לפתח שיח בנושאים רגישים, לעיתים לא נוחים. ונחשב לקול חשוב בתיאטרון האמריקאי. הגרסה העברית היא של דודי פרנס, והבימוי של אילן רונן, והיא מביאה את סיפורה של משפחת לאפייט, שמגיעה אל בית האחוזה הישן שלה באחת ממדינות הדרום בארצות הברית.
בני המשפחה מתכנסים לאחר מותו של אבי המשפחה. מטרת הפגישה לפנות את הבית מהחפצים ומהמזכרות שנאספו בו במשך שנים. אחד הפריטים בבית הוא פריט מטריד, שחושף סוד אפל מעברה של המשפחה. זאת הייתה יכולה להיות דרמה משכנעת, אבל קיים קושי לדעת אם מדובר בכתב אישום חברתי, בתיאור הגזענות בארצות הברית, בסאטירה משפחתית, או בדרמה קומית. ההצגה מציגה את החברה האמריקנית ללא איפור, וחושפת אותה בעליבותה. מדובר במחזה שעוסק בגזענות של הדרום בארצות הברית.
שחקני ההצגה, אסי לוי, אוהד קנולר, תום גרציאני, עדי גילת, מאי קורץ, מיכאל וילוז'ני וניקול פודבלני, מציגים ביצועים מרשימים, במחזה שמתמודד עם נושאים טעונים, בבימוי מדויק.
המחזה מצליח להיות רלוונטי, למרות שהוא מתרחש בדרום ארצות הברית, וכמה מהנושאים הטעונים אקטואליים גם עבורנו. למשל במקרה של עדי גילת המצוינת כשהיא מגלמת את דמותה של רייצ'ל, אשתו היהודייה של בו, שהוא האח הבכור במשפחה. היא מתמודדת עם מערכת היחסים המשפחתית ועם הגזענות הסמויה והגלויה של בני משפחת לאפייט. גילת, היא שחקנית מרשימה בעל אישיות כובשת, שמשחקה זכה לשבחים רבים. היא מצליחה לגלם בהצלחה דמות מורכבת באמינות רבה ובמשחק נוגע ללב, ומוכיחה שוב את כישרונה.
מי שעוד ראויה להערכה על משחקה המרשים היא אסי לוי, שידועה בכישרונה וביכולתה לגלם דמויות מורכבות. היא מגלמת את דמותה של טוני, האחות הבכורה במשפת לאפייט. לוי זכתה לשבחים רבים, והיא מצליחה לגלם את הדמות באמינות ובדרך נוגעת ללב.
"אלבום בשחור לבן". תיאטרון חיפה. הצגה מומלצת שזכתה לשבחים רבים בעולם, מעוררת מחשבה ומעלה סוגיות חברתיות חשובות.
סך הכל, 8 מתוך 10 בסולם נסטלבאום.
