בחודש שעבר השתמשה ישראל לראשונה במערכת ההגנה האווירית ארוכת הטווח שלה, Arrow 3. כאשר החות'ים בתימן ירו רקטות לעבר דרום ישראל בשם אחווה דתית עם חמאס ואיראן, הישראלים היו מוכנים, לאחר שהחלו לפתח את מערכת ההגנה המתקדמת שלהם עוד בשנות ה-80. בינתיים, כיפת ברזל, שפותחה אף היא על ידי חברה ישראלית, מגנה על ישראלים מפני רקטות קצרות טווח שנורו בתדירות מוגברת מלבנון ומעזה. דיווחים אומרים שגם לישראל יש מוּאָץ הפיתוח של Iron Beam, עוד מערכת הגנה אווירית מהפכנית שתשתמש בטכנולוגיית לייזר כדי להפיל מל"טים ורקטות נכנסות.
בחודש שעבר השתמשה ישראל לראשונה במערכת ההגנה האווירית ארוכת הטווח שלה, Arrow 3. כאשר החות'ים בתימן ירו רקטות לעבר דרום ישראל בשם אחווה דתית עם חמאס ואיראן, הישראלים היו מוכנים, לאחר שהחלו לפתח את מערכת ההגנה המתקדמת שלהם עוד בשנות ה-80. בינתיים, כיפת ברזל, שפותחה אף היא על ידי חברה ישראלית, מגנה על ישראלים מפני רקטות קצרות טווח שנורו בתדירות מוגברת מלבנון ומעזה. דיווחים אומרים שגם לישראל יש מוּאָץ הפיתוח של Iron Beam, עוד מערכת הגנה אווירית מהפכנית שתשתמש בטכנולוגיית לייזר כדי להפיל מל"טים ורקטות נכנסות.
זה לא סוד שמיליארדי דולרים בסיוע צבאי שנתי מארה"ב סייעו לישראל לבנות את הצבא שלה. אבל המלחמה נגד חמאס הוכיחה שהיסוד של הצבא הישראלי עשוי להיות שיתוף הפעולה שאין שני לו בין הצבא שלה לחברות הטכנולוגיה שלה. בישראל, כלכלת הטכנולוגיה לקחה על עצמה את האחריות לשמירה על בטיחות הישראלים ועל עמידתה של המדינה.
הטכנולוגיה והביטחון הלאומי קשורים בחוזקה בישראל מאז הקמתה ב-1948. "איבדנו 10 אחוז מהאוכלוסיה שלנו" במלחמת ערב-ישראל ב-1948 נגד הכוחות המשותפים של סוריה, מצרים וירדן, אמר יצחק בן-ישראל. לשעבר ראש תחום פיתוח נשק במשרד הביטחון הישראלי. זה הוביל את האבות המייסדים של המדינה למסקנה שלישראל אין את המספרים לנצח צבא ערבי או כוח מאוחד ממדינות האסלאם וזקוקה ליתרון איכותי. "משמעות הדבר היא השקעה בהון אנושי, במדע ובטכנולוגיה, בעיקר להגנה שלנו".
כבר מההתחלה, לדבריו, ננקטו צעדים כדי ללמד מדע וטכנולוגיה ולהיות מספר מספיק של אנשים בעלי נטייה מדעית, בעיקר כדי להגן על המדינה. לדוגמה, במסגרת תוכנית בשם עתודה אקדמית, שירות החובה של 1 אחוז מכלל תלמידי התיכון נדחה. תחילה עודדו אותם להמשיך לתארים אקדמיים. בן-ישראל היה בין הנבחרים לעסוק בתחומי העניין האקדמיים שלו – השקעה שהשתלמה בבירור, שכן לימים הפך ליו"ר סוכנות החלל הישראלית.
"לפני 12 שנה ראש הממשלה ביקש ממני פתרונות לאבטחת סייבר", אמר בן ישראל מדיניות חוץ מתל אביב. "הצעתי, והתקבלה תקנה ממשלתית, להפוך את אבטחת הסייבר לנושא בבתי הספר. כעת, תלמידי תיכון בישראל לומדים על אבטחת סייבר."'
בן ישראל שיתף כיצד ארצו, למרות גודלה, היא בעלת המספר השני בגודלו של סטארט-אפים טכנולוגיים. "בארה"ב יש 40 אחוז מחברות הסטארט-אפ בעולם… בעוד שישראל היא ביתם של 20 אחוז מהסטארט-אפים בעולם", שרבות מהן קשורות באופן עמוק לצרכים של צבא ההגנה לישראל (צה"ל). "בסטארט-אפים בתחום הסייבר, אנחנו מס' 1", אמר, והוסיף כי ישראל היא ביתם של 35% מחדי הקרן הטכנולוגיים בעולם, או חברות בשווי של יותר ממיליארד דולר.
מערכת האקולוגית הישראלית היא השנייה בגודלה אחרי עמק הסיליקון ומהווה 14% מסך המשרות וחמישית מהתמ"ג של המדינה. בן-ישראל אמר ש-96% מהסטארט-אפים נכשלים – ובכל זאת כל אחד עם הישגים כלשהם מקבל עד 300,000 דולר ככספי ראשוניים מהממשלה. "זו לא הלוואה", אמר, "מה שאומר שאם נכשלת, אתה לא צריך להחזיר אותה לממשלה".
פחות מכשולים בירוקרטיים; סיבה נפוצה (כלומר, ביטחון המדינה על פני רווח); גישה מעשית יותר של צה"ל לבדיקת הטכנולוגיה; ואולי בעיקר תרבות משותפת, מאחר שהטכנאים היום היו בצבא ועשו שירות צבאי חובה, עומדים מאחורי הצלחתה של ישראל בתחום.
"עשרות אלפי חיילים משוחררים יוצאים מדי שנה מהצבא הישראלי עם מיומנויות מהסוג שעוברות לסביבת ההייטק, ומספקות כוח עבודה מיומן ומוטיבציה גבוהה", ג'ון מדבד, איש הון סיכון שכונה "הגורו של אומת הסטארט-אפ". סיפר מדיניות חוץ דרך אי – מייל.
"יש סוג של פינג פונג בין חברת טכנולוגיה לצה"ל", אמר איתמר יער, לשעבר סגן ראש המועצה לביטחון לאומי. "הרבה לפני שיש מוצר סחיר, חברות הטכנולוגיה מציעות אותו לצה"ל, למשטרה או לסוכנויות הביון, ומנסות אותו, לפעמים במבצעים שוטפים, כדי לבדוק ולשפר אותו. אם זה טוב, אז זה נרכש די מהר".
מפגש אינטרסים סולל את הדרך לשיתוף פעולה ייחודי שחוסך זמן וכסף כאחד. זה חוסך מחברות הטכנולוגיה לעבור את מה שמכונה בקליפורניה "עמק המוות"-או ההמתנה הארוכה בין פיתוח מוצר לרכישתו.
בארצות הברית, למשל, הרווח הוא המניע העיקרי, וקיים חוסר אמון עמוק באופן שבו רשויות אכיפת החוק עשויות להשתמש בטכנולוגיה – אתוס שונה מאוד מזה הקיים בישראל. לעובדים בחברות מובילות יש מחה שמשרדי ממשלה עשויים להשתמש בכוחם ובכישוריהם כדי למקד מהגרים. יתרה מכך, תקנות קפדניות וביורוקרטיה מסורבלת מעכבות שיתוף פעולה.
בישראל "הקשרים הבלתי פורמליים" בין התעשייה למשרד הביטחון "הדוקים הרבה יותר", בהשוואה לכל מקום אחר בעולם. "המעגל קטן יותר ומתקדם מהר יותר", הוסיפה יער.
במחקר משנת 2015 עיתון, הסוציולוגים אורי סוויד וג'ון סיבלי באטלר הדגישו את תפקידו של הצבא כמוסד סוציאליזציה. מכיוון שרוב חברות הטכנולוגיה מנוהלות על ידי קציני צה"ל או מודיעין בכירים ומאוישות בגברים ונשים שהיו חיילים בעצמם, "השיחה הלוך ושוב היא מאוד אורגנית", אמרה סוויד, כיום באוניברסיטת טקסס טק. מדיניות חוץ.
בארצות הברית, המערכת האקולוגית שונה בתכלית, והרווח הוא המניע העיקרי, הוא הוסיף. אבל בישראל, אינטרסים נפוצים כאשר הטכנולוגיה המיוצרת נועדה לתמוך בחיילים — ילדים או בני משפחה או חברים של בעלי החברות.
שמואל בר, איש מודיעין ישראלי לשעבר, מנהל את IntuView, חברה כזו. משרדו של בר עבר לקו החזית של עזה ומשתמש בבינה מלאכותית כדי לעבור על שלל טקסטים באינטרנט, ומסמכים שרכש צה"ל בחיפושים פיזיים, כדי לפענח את משמעות התקשורת בין או על פעילי חמאס ופעילותם. לא מדובר בתרגום אלא בשירות פרשנות שכורה את משמעותם של טקסטים החבויים לרוב במטאפורות תרבותיות ובאמירות דתיות. הוא מחפש רמזים היכן חמאס יכול היה להחביא בני ערובה או מקום הימצאה של הנהגת חמאס, בין שאר מודיעין מכריע, ומספק את כל מה שהוא לומד בזמן אמת – למרות ששיעור הדיוק עומד כיום על 70%.
"יעברו חודשים עד שנסיים את המו"פ. בינתיים, מאות חיילים היו מתים בגלל שצה"ל לא קיבל את המידע הדרוש לו", אמר בר. "אנחנו ממזערים את ההפסדים למרות שהמערכת עדיין לא מושלמת".
צוות של עובדי טכנולוגיה ישראלים התכנס זמן קצר לאחר פיגועי ה-7 באוקטובר והשתמש בתוכנת זיהוי פנים כדי לחפש את הנעדרים והיכן ומתי נראו לאחרונה בני הערובה.
ישראל הייתה גם בחזית הבינה המלאכותית המשמשת במלחמה – אם כי הטכנולוגיה הואשמה גם על ידי חלק מהתרמה לעלייה במספר ההרוגים ברצועת עזה. בשנת 2021, ישראל השתמשה לראשונה ב-Hasbora ("הבשורה"), תוכנית בינה מלאכותית לזיהוי מטרות, בעזה. אבל ישנה תחושה שהמדינה משתמשת כעת בטכנולוגיית בינה מלאכותית כדי לתרץ הרג של מספר רב של לא-לוחמים בעודה במרדף אחרי פעילי חמאס בדרג נמוך אפילו. יש חשש שצה"ל מסתתר מאחורי הטכנולוגיה כדי לנקום בכוונה במי שנהרגו ב-7 באוקטובר או שסונוור באמת מהטכנולוגיה להשפעותיה ההרסניות על אזרחים.
בינתיים, יהיו הישגיה אשר יהיו, ישראל מסתמכת כעת על המגזר הטכנולוגי שלה לקבלת יתרונות צבאיים פרוזאיים יותר. האנשים שבונים טכנולוגיה ביטחונית בזמן שלום הכפילו את עצמם כחיילים במלחמה ומהווים נתח גדול מ-300,000 חיילי המילואים שהתגייסו לסכסוך הנוכחי.
