על רקע העימותים הצבאיים של ישראל בכמה חזיתות בשנתיים האחרונות, בהן איראן, תימן, סוריה, לבנון וכמובן רצועת עזה, בולטת יותר מתמיד החשיבות של חיל הים הישראלי והיכולת שלו לשמר את היתרון הטכנולוגי. "המאבק על הים לא נגמר – אנחנו בחזית התחזוקה, החדשנות והתגובה המהירה", אומר בריאיון מיוחד סא"ל ל', ראש מפלג תפעול מבצעי במספנת חיל הים.
"הטכנולוגיה משתנה בקצבים קצרים בהרבה, ואם לא נשדרג את מערכות המשימה שלנו – נישאר מאחור. זה יכול להיות שינוי טכנולוגי עקב איום חדש, כמו שלמדנו במערכה הנוכחית, ויכול להיות תהליך עומק שמתבצע כל כמה שנים – מוציאים מערכת ומתקינים אחרת שמתאימה טוב יותר לאיומים החדשים", הוא מסביר.
אחת הדוגמאות הבולטות לשילוב חדשנות טכנולוגית היא המעבר ממערכות קרקעיות לספינות. "למשל לקחנו את מערכת כיפת ברזל, והתאמנו אותה לסביבה ימית – מה שנקרא 'כיפה ימית'. זה דורש שינוי מוחלט – מהתנועה של הכלי ועד יכולות הגילוי. זה לא כמו להפעיל אותה על קרקע יציבה. הכל משתנה – ולכן כל התאמה כזאת היא אתגר טכנולוגי ומבצעי".
במקביל, המספנה קולטת כל הזמן כלים חדשים: "לדוגמה כלי שלדג. כל כלי כזה מגיע כפלטפורמה – גוף ומערכות מכונה, ואנחנו אחראים להפוך אותו למבצעי. כל מערכות הלחימה והקשר מותקנות כאן", מדגיש סא"ל ל'.
כשנשאל כיצד חיל הים הישראלי עומד ביחס לעולם, סא"ל ל' בוחר בתשובה מדויקת: "אנחנו מביאים יצירתיות שלא קיימת בהרבה מקומות. היכולת לקחת מערכת שפותחה בכלל לטנקים – ולהתאים אותה לספינה, בלי להשקיע תקציבי עתק – זה משהו שמייחד אותנו. אנחנו לא מעצמה, אבל בהחלט עומדים יפה מאוד, גם מול שותפים עם תקציבים גדולים מאיתנו בהרבה".
לצד כל זה, המספנה מפעילה מתקן אסטרטגי שמסוגל להרים ספינות של עד 2,000 טון – אחד משניים בלבד בישראל. הטיפולים כוללים תחזוקה שוטפת וגם שדרוגים מורכבים: "זה לא רק לתחזק – זה לשדרג, להגיב ולהתאים במהירות. לפעמים מדובר בפרויקטים של ימים ספורים, כדי שספינה תוכל להשתלב במבצע שכבר רץ".
"מחזירים כלים לחיים"
מ', ראש מדור כלי שיט במספנת חיל הים, מספר על העומס בתקופת המלחמה ועל הצוות המסור, שמשלב בין אזרחים וחיילים, שעובד מסביב לשעון. "אנחנו מקבלים כלים שמיועדים לתיקונים – להספנת חירום או הספנה רגילה – ומבצעים להם תחזוקה מקצה לקצה. זה כולל פירוק, טיפול, הרכבה מחדש, ולפעמים גם התקנה של מערכות חדשות לגמרי".
"בפרוץ המלחמה החצר שלנו הייתה מלאה בכלים", הוא נזכר. "קיבלנו הוראה בצו שעה – והתחלנו לעבוד מסביב לשעון כדי להחזיר ספינות למעגל הלחימה. גייסנו את הצוות, פעלנו במהירות, וליווינו כל כלי עד שהחזיר את צבעו הכחול. המדור של מ’ מורכב מתמהיל יוצא דופן: אזרחים עובדי צה"ל, אנשי קבע וטכנאים מהשורה הראשונה. לא מדובר בחיילים זמניים – אלא באנשי מקצוע שמובילים פרויקטים הנדסיים מורכבים.
"כולם אנשי מקצוע. רובם אזרחים, הנדסאים, טכנאים, עם הכשרה ייעודית. רובם איתי מעל 20 שנה. זה מדור שקם מאנשים שהגיעו מהתחום, מהשוק הפרטי או מהצבא, ויודעים לבצע טיפולים לכל סוגי הכלים – מצוללות קטנות ועד סטי"לים".
מ’ מתאר את אופי העבודה במספנה כהנדסה עמוקה ולא סתם "תיקון": "כשכלי מגיע אלינו – מפשיטים אותו עד רמת הברזל. מטפלים בגוף, במערכות הנעה, חשמל, מכונות, לחימה, הכל. גם מטמיעים מערכות חדשות – בשיתוף עם התעשיות הביטחוניות. זאת לא רק תחזוקה, זה שדרוג, זה השבחה. אנחנו מחזירים כלים לחיים".
אבל מעל הכל – מה שמ’ מדגיש שוב ושוב זה דווקא לא הטכנולוגיה, אלא האנשים: "עברתי הרבה מלחמות – מה שבלט במלחמה הזאת זה רוח הצוות. אנשים פעלו פה מסביב לשעון. יצאו להתאווררות קלה, וחזרו מיד. לא ראיתי דבר כזה"
