על ידי Alys Davies ו-BBC בערבית, חדשות ה – BBC
EPAתמונה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית המתארת מחנות אוהלים לעקורים פלסטינים וסיסמה שקוראת "כל העיניים על רפיח" סוחפת את הרשתות החברתיות.
הפוסט שותף יותר מ-47 מיליון פעמים על ידי משתמשי אינסטגרם כולל מפורסמים כמו דואה ליפה, לואיס המילטון וג'יג'י ובלה חדיד.
התמונה והסיסמה הפכו לוויראליים לאחר מכן תקיפה אווירית ישראלית ואש כתוצאה מכך במחנה לעקורים פלסטינים בעיר רפיח שבדרום עזה בתחילת השבוע.
משרד הבריאות המנוהל על ידי חמאס אמר שלפחות 45 בני אדם נהרגו ומאות נוספים נפצעו בתקרית. ישראל הודיעה כי תקפו שני מפקדי חמאס וכי ייתכן שהאש הקטלנית נגרמה מפיצוץ משני.
גינוי בינלאומי נפוץ לשביתה הישראלית, שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כינה אותה "תקלה טרגית".
בעקבות התקרית, התמונה הפכה ויראלית לאחר שצעיר במלזיה פרסם אותה בחשבון המדיה החברתית שלו, כך גילה BBC Arabic.
אז איך נוצרה התמונה הזו?
איפה התחילה הסיסמה כל העיניים על רפיח?
התקרית הקטלנית בתחילת השבוע ברפיח הובילה לכך שאנשים פרסמו קטעים של ריצ'רד פיפרקורן, נציג ארגון הבריאות העולמי בשטחים הפלסטיניים הכבושים, בנאום בפברואר.
הוא אמר אז לעיתונאים כי "כל העיניים נשואות לרפיח", והזהיר מפני תקיפת כוחות ישראליים בעיר.
האומות המאוחדותבשיחה מקוונת לעיתונאים במטה האו"ם בז'נבה, אמר פיפרקורן כי הוא חושש מ"אסון בלתי נתפס" אם הצבא הישראלי יבצע פלישה רחבת היקף לעיר, שאליה הוא מאיים לפלוש.
גורמים רשמיים ופעילים חוזרים מאז על ביטויו של מר פיפרקורן כדי להביע את דאגתם והתנגדותם למבצע הצבאי של ישראל ברפיח, שהחל לפני שלושה שבועות.
רויטרסבחודשים שלאחר השימוש הראשון בביטוי, הופיעו סיסמאות All Eyes on Rafah בעצרות ברחבי העולם וברשתות החברתיות.
אבל ביומיים האחרונים, התמונה שנוצרה בבינה מלאכותית הכוללת את הסלוגן התפשטה באתרי מדיה חברתית, עם יותר מ-47 מיליון שיתופים לפי ספירת אינסטגרם ביום חמישי אחר הצהריים.
מפורסמים נוספים ששיתפו את התמונה ואת הסלוגן כוללים את השחקן האמריקאי מארק רופאלו, השחקנית ההודית פריאנקה צ'ופרה והשחקנית הסורית קינדה אלוש.
איך התמונה התפשטה ברשתות החברתיות ביומיים האחרונים?
מומחים ששוחחו עם ה-BBC אומרים כי ישנם מספר גורמים המסבירים מדוע הודעת All Eyes on Rafah הפכה ויראלית בפרק זמן כה קצר.
ביניהם ניתן למנות את האופי שנוצר על ידי AI של התמונה, הפשטות של הסלוגן, הקלות שבה משתמשי אינסטגרם יכולים לשתף את הפוסט בכמה קליקים בלבד, וקליטה שלו על ידי ידוענים.
אבל לדברי אנסטסיה קוודה, שמנהלת קורס MA בנושאי תקשורת, קמפיינים ושינוי חברתי באוניברסיטת וסטמינסטר, הגורם החשוב ביותר הוא העיתוי וההקשר הפוליטי של הפוסט.
היא מסבירה שזה הפך לוויראלי בתקופה שרבים חשים "זועמים" על הידיעה על השביתה במחנה ברפיח.
לדעה זו מהדהד מאהר נמרי, יועץ שיווק אלקטרוני ואינטליגנציה מלאכותית, המדגיש את חשיבות אופי האירוע עצמו והאינטראקציה המקוונת שבאה בעקבותיו.
"הפיגוע של יום ראשון ברפיח גרם לעצב נרחב", אמר ל-BBC בערבית.
shahv4012/אינסטגרםהאם AI עזר להפוך את הפוסט לויראלי?
עם זאת, מה שהופך אותו לעוד יותר ניתן לשיתוף הוא התמונה שנוצרה על ידי AI בפוסט עצמו, אומרים מומחים.
התמונה – המתארת מדבר עצום ומחנה אוהלים ועליו הטקסט All Eyes on Rafah – לא מציגה מקום אמיתי או העיר רפיח.
במיוחד נעדרות תמונות של גופות, דם, תמונות של אנשים אמיתיים, שמות או סצנות מצוקה.
זה הוביל לביקורת מכמה כיוונים.
ד"ר פול ריילי, מרצה בכיר לתקשורת, מדיה ודמוקרטיה באוניברסיטת גלזגו, אומר שחלק מהפעילים ירגישו מודאגים מכך שהתמונה לא מראה את ההיקף האמיתי של מה שבאמת קורה בשטח, ומצביע על חומר שפורסם ברשתות החברתיות. על ידי עיתונאים בעזה שלא זכתה למעמד ויראלי כזה.
בתגובה לביקורת כתב האמן המלזי שיצר את התמונה – הידועה בשם המשתמש שלו shahv4012 – בכתבה באינסטגרם שצוטט על ידי מגזין טיים: "יש אנשים שלא מרוצים מהתמונה ומהתבנית, אני מתנצל אם עשיתי טעות בכולכם."
אבל הוא הוסיף: "מה שלא תעשה, אל תסתכל מלמעלה על נושא רפיח עכשיו, תפיץ אותו כך שהם יזדעזעו ויפחדו מהתפשטות של כולנו".
אבל בעוד שהתמונה מתארת גרסה קצת "מחטאת" של מה שקורה ברפיח, ד"ר ריילי אומר שזה יכול להיות יתרון מנקודת מבטו של פעיל דיגיטלי מבחינת יכולת השיתוף שלו.
הוא מסביר שהסיבה לכך היא שהתמונה אינה מכילה תוכן גרפי שעלול להוביל להסרתה מאינסטגרם בשל הפרת הנחיות תנאי השימוש שלה, תוך הגברת המודעות לנושא אליו מבקשים הפעילים להפנות תשומת לב.
EPAכיצד תכונות אינסטגרם עוזרות לקמפיינים חברתיים להתפשט באופן נרחב?
גם כלים שפיתחה אינסטגרם תרמו להפיכת הפוסט לויראלי.
כאשר "shahv4012" פרסם את התמונה, הוא השתמש בתכונה "הוסף את שלך", שהושקה על ידי אינסטגרם ב-2021, המאפשרת למשתמשים אחרים לשתף מחדש את התמונה בכמה לחיצות בלבד.
אנשים יכולים גם להוסיף כיתובים ותגים משלהם לפוסטים, מה שיקל עליהם להתאים אישית ולשתף אותם.
מר נאמרי אומר שהשימוש בתכונה כזו בקמפיינים פוליטיים או חברתיים הוא התפתחות לאחרונה.
"ברוב המקרים, כל מי שמתחיל להשתמש בתכונה הזו מסיבות פוליטיות שואף לתרום להשיק קמפיינים בקנה מידה גדול, כי כדורי השלג (בפופולריות)", הוא אומר.
קמפיין נגד: איפה היו העיניים שלך?
קמפיין נגד קטן יותר הושק ברשתות החברתיות בתגובה להודעת כל העיניים ברפיח.
תמונה, שנוצרה גם באמצעות AI, כוללת את המילים: "איפה היו העיניים שלך ב-7 באוקטובר?" הכוונה לפיגועי חמאס בדרום ישראל שבהן נהרגו כ-1,200 בני אדם ו-252 נוספים נלקחו כבני ערובה.
התמונה, שעוצבה על פי הדיווחים על ידי משתמש האינסטגרם הישראלי בנג'מין ג'ימון, מציגה יורה עומד מול תינוק שנפל בשבי בעזה.
התמונה שותפה כחצי מיליון פעמים לפני שהתמונה הוסרה מכמה חשבונות וחשבון האינסטגרם של מר ג'ימון נאסר, לפי התקשורת הישראלית.
התמונה הופיעה שוב מאוחר יותר, כאשר חברת האם של אינסטגרם, Meta, אמרה: "תמונה זו אינה מפרה את המדיניות שלנו" וכי היא "פעלה להבנת בעיה טכנית שהובילה לכמה מקרים" שלה "הוסרה בטעות".
לפחות 36,170 בני אדם נהרגו ברחבי עזה מאז תחילת הסכסוך, לפי משרד הבריאות המנוהל על ידי חמאס.
