כך אומרים פעילים ומומחים משפטיים בגדה המערבית פְּסַק דִין על ידי בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), שמצא כי הכיבוש של ישראל בשטחים הפלסטיניים אינו חוקי, לא יעשה מעט כדי לשפר את חייהם של הפלסטינים.
מדינות אחרות חייבות כעת להפעיל לחץ קולקטיבי על ישראל להפסיק את שלטונה על עזה והגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים שסופחה, אם המצב שם ישתנה, הם אומרים.
בית המשפט העליון בעולם הגיע ביום שישי למסקנה – עם 12-3 שופטים בעד – כי ישראל מעקרה בכוח פלסטינים מאדמותיהם, מנצלת מקורות מים, מספחת "בכוח" חלקים גדולים מהשטח הכבוש ומפרה את זכותם של הפלסטינים ל" הגדרה עצמית".
בית הדין הבינלאומי גם קבע כי על ישראל לעצור כל בניית התנחלויות בגדה המערבית ועליה לפצות את הפלסטינים על הפרות זכויות האדם בשטח הכבוש.
פסק הדין הוא חוות דעת מייעצת לא מחייבת, שאותה ביקשה העצרת הכללית של האו"ם בשנת 2022, המבקשת להבהיר את ההשלכות המשפטיות של כיבוש הגדה המערבית של ישראל.
ה-ICJ קרא לאו"ם – במיוחד למועצת הביטחון ולעצרת הכללית – לפעול כדי להביא את הכיבוש הבלתי חוקי של ישראל לסיום "מהיר".
עם זאת, זאינה אל-הרון, דוברת אל-חק, ארגון פלסטיני ללא מטרות רווח שבסיסו בגדה המערבית ועוקב אחר הפרות זכויות אדם, אמר כי פסיקות קודמות של ה-ICJ לא הובילו לפעולה גלובלית נגד ישראל.
היא התייחסה ל חוות הדעת המייעצת של ה-ICJ משנת 2004 שמצא כי חומת ההפרדה וההתנחלויות על אדמה פלסטינית כבושה בלתי חוקיים. ההתנחלויות לא רק נשארו בגדה המערבית מאז פסק הדין, אלא גם מספר המתנחלים הישראלים המתגוררים בה עלה מ-250,000 ב-1993 ליותר מ-700,000 ב-2023.
"לפסיקות אלה אין משמעות אם מדינות שלישיות והקהילה הבינלאומית לא מצליחים להטיל אחריות על ישראל", אמרה לאל-ג'זירה.
"בית הדין הבינלאומי קבע כי הכיבוש הישראלי אינו חוקי ויש להסתיים מיד. מדינות שלישיות חייבות להבטיח מימוש מלא ומוחלט של העם הפלסטיני להגדרה עצמית ולהטיל סנקציות על הכיבוש הבלתי חוקי של ישראל, שמפר את החוק הבינלאומי", הוסיפה.
מעט לחגוג
פעילים פלסטינים בגדה המערבית אמרו שהם לא יכולים לחגוג את פסיקת בית הדין הבינלאומי כאשר המצב ברחבי השטח הכבוש גרוע מאי פעם.
הם ציטטו את מלחמתה של ישראל בעזה, שהרגה לפחות 38,848 פלסטינים – רובם המכריע אזרחים – והפכה את המובלעת לבלתי ראויה למגורים. עזה גם עדה להתפרצות של מחלות כמו פוליו וכולרה בזמן שכמעט כל האוכלוסייה נאבקת לשרוד מחסור במזון בעקבות המצור של ישראל על המובלעת.
מלחמתה של ישראל בעזה באה בעקבות התקפות בראשות חמאס על מוצבים ובישובים צבאיים בדרום ישראל ב-7 באוקטובר, בהן נהרגו 1,139 בני אדם ו-251 נלקחו בשבי.
תשומת הלב העולמית – וההלם – במלחמתה של ישראל מאז הסיטה את תשומת הלב מהרחבת ההתנחלויות שלה בגדה המערבית, אמרו משקיפים.
"לפני שנה, פסק דין כזה היה נהדר. כולנו היינו חושבים שזה צעד גדול קדימה", אמר טאסאמה רמדאן, פעיל זכויות אדם מהעיר שכם בגדה המערבית. "אבל כרגע, העדיפות היא הפסקת אש קבועה (בעזה) וסיום הכיבוש".
מוחמד אלוואן, פעיל זכויות פלסטיני העוקב אחר התקפות מתנחלים בגדה המערבית, הביע אזהרה דומה לגבי משמעות פסק הדין בשטח.
לדבריו, בעוד שהוא מכיר בפסק הדין פוגע בתדמיתה של ישראל בחו"ל, אין דרך לבית המשפט להחיל או לאכוף אותו.
בנוסף, אמר אלוואן כי הוא פסימי לגבי האם מדינות ינקטו צעדים נגד ישראל לאחר פסק הדין. הוא ציטט נתפס אדישות לצו המחייב של בית הדין הבינלאומי בינוארשבו קרא בית המשפט לישראל להגדיל את הסיוע ולמנוע פגיעה נוספת באזרחים בעזה לאחר שהגיע למסקנה כי "זכויות הפלסטינים נמצאות בסיכון" על פי אמנת רצח העם.
"לדעתי, להחלטה הזו לא תהיה השפעה מיידית על המצב בשטח", אמר לאל-ג'זירה.
"עם זאת, בטווח הארוך, עשויה להיות השפעה. העולם ראה עכשיו איך ישראל הורגת אנשים והורגת ילדים, והדעות שלהם משתנות לגבי ישראל והכיבוש שלה".
"הנכבה היא המקום שבו הכל התחיל"
פעילים פלסטינים הדגישו כי יש להבין את הפסיקה המייעצת של בית הדין הבינלאומי ביום שישי בהקשר של הנכבה, או "הקטסטרופה", של 1948, כאשר מיליציות ציוניות גירשו כ-750,000 פלסטינים מאדמותיהם כדי ליצור את מדינת ישראל.
דיאנה בוטו, מומחית משפטית פלסטינית, אמרה שהיא רוצה שבית הדין הבינלאומי התייחס לנכבה כדי להדגיש את הדפוס ההיסטורי של התנהגותה של ישראל בשטח הכבוש.
"למרות שאני שמח על תוצאות המקרה הזה, אני גם חושב שההתמקדות הזו רק בגדה המערבית ובעזה מתעלמת מהתמונה הרחבה יותר של מקורות המצב הזה והדרכים שבהן נוצרה ישראל, שהייתה דרך האתנית. טיהור של פלסטינים", אמר בוטו לאל-ג'זירה.
היא מתחה ביקורת על הרשות הפלסטינית (הרשות הפלסטינית), השולטת בחלקים נרחבים בגדה המערבית ומייצגת את העם הפלסטיני בעולם, על האופן שבו נושא ישראל-פלסטין ממוסגר בדרך כלל על ידי ובתוך הקהילה הגלובלית.
היא האשימה את הרשות הפלסטינית בכך שוויתרה זה מכבר על התמיכה בפלסטינים חסרי אזרחות כדי לממש את זכות השיבה לבתיהם הקודמים ולאדמותיהם שאבדו במהלך הנכבה או בקריאה להפסקת האפליה שעימה מתמודדים הפלסטינים אזרחי ישראל.
מומחים ופעילים ייחסו בעבר החסרונות של הרשות הפלסטינית בהסכמי אוסלו, שהראשון שבהם נחתם ב-1993 על ידי המנהיג הפלסטיני דאז יאסר ערפאת וראש ממשלת ישראל דאז, יצחק רבין, על כר הדשא של הבית הלבן.
"הרשות הפלסטינית נקטה לפני זמן רב עמדה לפיה מדובר בפתרון שתי המדינות ובסיום הכיבוש, אז כל השיח שלהם היה רק על זה", אמר בוטו.
הרמדאן הסכים על החשיבות של מרכז הנכבה בכל פעם שדיברו על הרחבת ההתנחלויות של ישראל ומלחמתה בעזה.
"הנכבה היא המקום שבו הכל התחיל. איך אפשר שלא להזכיר את הסיבה לבעיה ומאיפה הכל התחיל? זו לא הדרך הנכונה לטפל בנושא כזה", אמרה.
"בהחלט היינו רוצים לראות את הקהילה הבינלאומית מכירה בנכבה, מכירה בכל האנשים שאיבדנו ב-1948 ולהכיר בהשלכות של הנכבה שאנו חיים בה עד היום".
