ביירות, לבנון – ראש ממשלת ישראל הודיע כי הקבינט הביטחוני שלו אישר הפסקת אש בין ישראל לארגון חיזבאללה הלבנוני, באמצעות ממשלת לבנון.
לאחר שהוא ייכנס לתוקף, ההסכם עומד לסיים יותר משנה של אלימות שהחלה כאשר חיזבאללה החל להפעיל תקיפות על ישראל ב-8 באוקטובר 2023, ואמר כי היא תימשך כל עוד ישראל תנהל את מלחמתה בתושבי עזה.
מאז אוקטובר 2023 עקרה ישראל 1.2 מיליון בני אדם בלבנון והרגה 3,768, רובם נהרגו בחודשיים האחרונים.
חיזבאללה – ויריביו לבנונים ובעלי בריתו – תומכים בסיום המלחמה, אבל מהם תנאי הפסקת האש, היכן היא נמצאת כרגע, והאם היא תתקיים?
הנה מה שאנחנו יודעים:
האם החלה הפסקת האש?
בנאום בטלוויזיה ביום שלישי בערב אמר נתניהו כי ימליץ לממשלתו המלאה להסכים להפסקת אש עם חיזבאללה.
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ידבר ביום שלישי כדי לספק פרטים נוספים על טיוטת הפסקת האש.
ממשלת לבנון תיפגש ביום רביעי כדי לאשר את ההסכם.
אז הפסקת האש יכולה להיכנס לתוקף.
מה כוללת הפסקת האש?
חיילים ישראלים יעשו זאת לסגת מדרום לבנון, וחיזבאללה ייסוג מצפון לנהר הליטני, לסיים את נוכחותו בדרום.
זה ייקח 60 יום, וצבא לבנון, שבמידה רבה נותר צופה מהצד במלחמה הנוכחית, ייצא לדרום כדי לפקח על הפסקת האש.
כוח משימה בינלאומי בראשות ארצות הברית הכולל את כוחות שומרי השלום הצרפתיים ייפרס גם הוא לפקח על יישום הפסקת האש.
צבא לבנון יידרש להרחיב את תפקידו בלבנון, בעיקר בדרום שם יהפוך לגוף החמוש היחיד וישתלט על כל הפעילות הקשורה לנשק במדינה.
מה עם האנשים שנאלצו לעזוב את בתיהם?
יש לאפשר לאזרחים לבנונים וישראלים לחזור בהדרגה לבתיהם.
ההרס בדרום לבנון היא כה נרחבת, עם זאת, קשה לדעת כמה אנשים ינסו לחזור לשם.
בצד הישראלי, תושבים מהצפון עשויים לחזור או לא, שכן רבים צפויים לחוסר אמון בהפסקת האש.
האם הפסקת האש תתקיים?
ובכן, לפחות לכמה שנים, אומרים מומחים.
"ללא הסכם מדיני מקיף המעורב באיראן, הפסקת האש מסתכנת להיות אמצעי זמני", אמר עימאד סלאמי, פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטה הלבנונית האמריקאית, לאל-ג'זירה.
"גם בנסיבות אלה, הפסקת האש ככל הנראה תקנה כמה שנים של שלום יחסי", הוסיף.
אנליסטים אחרים פחות אופטימיים, כאשר בעל טור "הארץ" אלון פנקס אמר לאל-ג'זירה כי ההסכם – בהתבסס על פרטים מדווחים – נראה שביר מאוד ובלתי אפשרי ליישום, במיוחד כאשר הוא מסתמך על הרחבת תפקידו של צבא לבנון.
האם שני הצדדים מרוצים מהתנאים?
ישראל דרשה את הזכות לפגוע בלבנון כדי "לאכוף" את תנאי הפסקת האש אם צבא לבנון וכוח המשימה הבינלאומי לא יצליחו להרחיק את חיזבאללה מארצות הגבול.
קבלת דרישתה של ישראל, אומרים מומחים, פירושה "הרשאה" בינלאומית לכך שישראל תפר באופן קבוע את ריבונותה של לבנון בכל עת שתמצא לנכון.
"יכול להיות שאנחנו נכנסים לשלב חדש… אולי הסורייזציה (של לבנון)", אמר קארים אמיל בטאר, מומחה ללבנון ופרופסור חבר ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת סנט ג'וזף בלבנון.
לבנון מתנגדת זה מכבר לרעיון שלישראל תהיה הזכות לפגוע בשטחה כרצונה, בטענה שזו תהיה הפרה של ריבונותה.
לא ברור אם הסעיף הזה ייכלל בהפסקת האש או שהוא יהיה חלק מהסכם נפרד בין ארה"ב וישראל.
מה עם היום שאחרי?
ישראל הרסה כ-37 כפרים ושטחה שכונות מרכזיות בביירות, נבטים וצור.
רוב האנשים שנעקרו הם מוסלמים שיעים – דמוגרפיה שחיזבאללה שואב ממנה את רוב תמיכתו – שלא יוכלו לחזור לכפריהם בעתיד הנראה לעין.
שלהם ממושך ו עקירה חסרת תקדים עלול להקשות על היחסים עם קהילות מארחות המשתייכות לכתות דתיות אחרות.
הקהילות העדתיות בלבנון סבלו מאלימות חריפה במהלך מלחמת האזרחים בלבנון מ-1975 עד 1990. אלימות זו הובילה לעקירה המונית ולהפרדה הגיאוגרפית של הקהילות העדתיות העיקריות בלבנון.
הקהילות הללו ייאלצו כעת לחיות זו עם זו ללא תמיכה רבה מהממשלה הזמנית, שנקלעת למשבר כלכלי חריף.
מה הלאה עבור חיזבאללה?
נוכחותו של כוח המשימה הבינלאומי וההתנגדות המקומית לתפקיד הצבאי של חיזבאללה מאתגרת את הקבוצה להחזיר את כוחה הקודם, לדברי סלאמי.
"ייתכן שחיזבאללה ייאלץ להסיט את המיקוד שלו פנימה, בניסיון להבטיח את הרלוונטיות שלו בתוך המדינה הלבנונית ולא באמצעות פעולות צבאיות חיצוניות, ובכך למקם את עצמו לתפקיד בעיצוב הנוף הפוליטי העתידי של לבנון", אמר לאל-ג'זירה.
