הפריחה הטכנולוגית של ישראל מתמודדת עם רוח נגדית עולמית על רקע מתחים גיאופוליטיים

"יש לא מעט חברות ישראליות שעדיין מוצאות השקעה. הן משקיעות פחות, בסכומים קטנים יותר, אבל חברה טובה יכולה לגייס 100-200 מיליון דולר, ויש לא מעט כאלה. העניין הוא עם כל השאר, ש הם לא כוכבי על, שם יש נזק. אני לא יודע בדיוק איך לנתח למה הם לא משקיעים בהם – האם זה מיתון עולמי, חוסר יציבות בישראל, או חוסר רצון להשקיע בישראל – אבל אנחנו. רואים שרוב ההשקעות בשני הרבעונים האחרונים היו בחברות מאוד מאוד מצליחות, כנראה שחברות שהן פשוט מאוד טובות, מתקשות, והחשש שלנו הוא שהן ימשיכו להיאבק , המשחק שייך ל-5-6 חברות מאוד בולטות, שבעבר לא אפיינו את ההיי-טק הישראלי היו עוד 60 חברות שקיבלו השקעות סך ההשקעות נראה טוב, אבל בסופו של דבר, זה יחסית קבוצה קטנה של חברות הנושאת על כתפיה את כל עוגת ההשקעות בהייטק הישראלי".

בעיה נוספת שכל המרואיינים מזהים נוגעת לאקדמיה, שפעילותה קריטית לשגשוג ההייטק בישראל. "ברמה של אנקדוטות וסנטימנט, אנחנו מתחילים לקבל סימנים מדאיגים", אמר חסון. "המצב באקדמיה לא טוב. פרסומים בכתבי עת מדעיים, מחקרים משותפים, השתתפות בכנסים, פרויקטים משותפים נפגעים. הצטברות האנקדוטות שם מדאיגה ומראה על בעיה הולכת וגוברת. כמובן שזה גם קשור ל-high- תעשיית הטכנולוגיה יש הרבה תחומים שבהם חברת היי-טק מתחילה במעבדת מחקר – מדעי החיים, אקלים-טק, בינה מלאכותית זו השפעה מדאיגה והיא בעוצמה גבוהה יותר מאשר בהיי-טק.

שוחט מזהה גם רתיעה גוברת של חוקרים בחו"ל לשתף פעולה עם חוקרים בישראל: "בהחלט יש בעיה, והיא עלולה לפגוע משמעותית בישראל, בעיקר בתחום הבינה המלאכותית כי יש שם הרבה עבודה עם האקדמיה. האווירה שם. היא רחבה יותר מהמפגינים בקמפוסים. זה לא השפעה מסיבית כרגע, אבל זה בהחלט יכול לפגוע ביכולות של המדינה כי יש הרבה מחקרים בתחום הבינה המלאכותית, קצב המעבר המהיר מהמחקר האקדמי ליישום מעשי הוא כמעט חסר תקדים, ובגלל התנועה המהירה והעובדה שמעורבים בה לא מעט מקורות אקדמיים לאורך זמן, הדבר עלול להזיק".

גבאי העריך שמתחת לפני השטח הבעיה באקדמיה עמוקה עוד יותר. "אנחנו שומעים שיש הרבה ביטולים של שיתופי פעולה מדעיים וטכנולוגיים, ועל כל אחד שנעשה בפומבי יש חמישה שנעשים מתחת לרדאר. אף אחד לא יודה בזה, אבל ברור לכולם שהם לא רוצים לעבוד עם ישראל".

חסון הוסיף כי היבט זה יכול להיות רלוונטי גם להייטק: "אני פחות מודאג מאלה שמצהירים ואומרים שהם מחרימים את ישראל או מפגינים עם דגל פלסטין ואומרים שהם לא יעשו עסקים עם ישראל כי אני רואה אותם. מה שמדאיג אותי זה מה שאני לא רואה, מה קורה בחדרים סגורים, שם מישהו אומר, בוא נוותר על הפרויקט הזה כי יש סיכון, אי ודאות, או מתוך החלטה אידיאולוגית. זה לא שלקוח ישלח מכתב ויגיד שהוא עוזב במחאה על רצח עם. הם פשוט לא יכולים לחדש את המנוי".

שוחט מאמין שניתן למנף את המצב השלילי באקדמיה לתמיד. "צריך לבחון איך פותרים את זה, כמו הקמת מעבדות מחקר והחזרת אקדמאים מחו"ל", הסביר. "בגלל האנטישמיות בקמפוסים, יש מוכנות לחזרה של אנשים, כולל חוקרים עם קביעות שאי אפשר היה אפילו לדמיין שירצו להגיע לישראל. צריך לנצל את ההזדמנות הזו כי הם לא יגיעו בלעדיה אנחנו עוזרים להם לפתוח מעבדות".

תחום נוסף בו שוחט מזהה בעיה הוא היזמים עצמם: "אני רואה הרבה יזמים עוזבים את ישראל. זו סכנה שיכולה להביא לירידה במסה הקריטית, משהו מאוד משמעותי כשמדברים על יזמים וכישרונות וזה מה שמדאיג אותי , זה לא הצפה, לא כמויות משמעותיות, אבל האתגר האמיתי בישראל הוא בפנים, לא מה שהאאוטסיידרים עושים לנו".

למרות הקשיים, ניתן לזהות כמה נקודות אופטימיות. "כש-Nvidia משקיעה מיליארד דולר בשבוע אחד ברכישת שתי חברות ישראליות, זו אמירה מאוד חזקה", קבע חסון. "כשסקויה מרחיבה מחדש את פעילותה בישראל, כשג'נרל אטלנטיק מתחייבת חדשה – אלה סימנים טובים לשוק העולמי. לכן חשוב לשמר אותם. אחד מכלי הנשק הכי טובים שלנו הוא שאתה יכול לבוא ולהגיד ' הנה החברה הכי חשובה בבינה מלאכותית שאומרת שישראל היא המקום הכי חשוב עבורה מחוץ לעמק הסיליקון'".

גבאי הוסיף: "אני יחסית אופטימי כי בסופו של דבר הייטק זה משחק שמשקיעים בו בשביל הכסף. כל עוד אין מגמה של משקיעים להתרחק מישראל כי הם מפחדים איך הם ייתפסו. , אם תהיה חברה ישראלית טובה בתחום הסייבר או בינה מלאכותית, יהיו משקיעים שישקיעו בה כי זו השקעה טובה".