בחודשים האחרונים, משהו לא היה כשורה. למרות שאני מורגל בעבודה סביב השעון כרופא על מלא ועיתונאי, ולעיתים קרובות שורד על שעות שינה מועטות, הפעם העייפות הייתה קיצונית. היו בקרים שהשעון צלצל, ואני נאבקתי לפקוח את עיניי. בערבים, זמן רב לפני חצות, הייתי מוצא את עצמי מרגיש מותש לחלוטין, אף שגופי מורגל לשעות הקטנות של הלילה.
תחילה ייחסתי זאת לעומס הכבד של השנתיים האחרונות. המלחמה, ימי המילואים הארוכים, הבחינות והעבודות של לימודי התואר השני שלי באוניברסיטה, ובתוך כך, גם התחושה הלאומית הקשה שאופפת אותנו. בצל החטופים והאירועים, נדמה היה שהכל מתנקז לעייפות המצטברת. אך ככל שחלף הזמן, הבנתי שמשהו עמוק יותר מתרחש.
העייפות לא הייתה התסמין היחיד. מפעם לפעם סבלתי מכאבי שרירים, מיכולת ריכוז מופחתת ומהשפעה ברורה על הביצועים שלי בפעילות הספורטיבית. ההספק שלי, שלרוב גבוה מאוד, צנח בצורה שבלטה אפילו לי.
החלטתי לבדוק את העניין לעומק. הפניתי את עצמי לבדיקת דם, כדי לוודא שהכל תקין. ברוך השם, הממצאים היו בטווח הנורמה. ספירת הדם, ההמוגלובין, המלחים, תפקודי הכבד והכליות, זיהומים אפשריים – כולם היו בטווח הנורמה, למעט ממצא אחד תפס את עיניי: רמת ויטמין D הייתה אפסית.
מדובר בוויטמין שאני מסקר ומרצה עליו כבר שנים. הייתי משוכנע שאני נמצא בטווח הבטוח. בפעם האחרונה שבדקתי, לפני מספר שנים, הרמה הייתה גבוהה. לא שיערתי לעצמי שהמצב ישתנה כל כך דרמטית.
לא בזבזתי זמן. הלכתי לבית המרקחת, רכשתי תכשיר ויטמין D והתחלתי בטיפול. ההשפעה לא הייתה מיידית, אך תוך כמה שבועות הרגשתי שיפור. התסמינים של העייפות התפוגגו בהדרגה, וכך גם כאבי השרירים וקשיי הריכוז. עדיין יש דרך עד שאשוב לטווח הנורמה המלאה, אך אני כבר יכול להרגיש את עצמי חוזר לשגרה מוכרת ובריאה יותר.
מדובר באחד הוויטמינים החשובים ביותר בגוף, שמשפיע על מערכות רבות, כך שמחסור בו עלול לגרום לעייפות, בעיות ריכוז וקשב, שברים בעצמות, פגיעה בשיניים, ניוון שרירי, ואפילו דיכאון.
הגוף מייצר ויטמין D רק בעקבות חשיפה לקרינת השמש מסוג UVB. אלא שמחקרים בעולם הראו שהחשיפה של האוכלוסייה לקרינת השמש הולכת ופוחתת עקב ההסתגרות בבתים – בפרט לאחר מגפת הקורונה, החשש מפני סרטן העור והשימוש במסנני קרינה המגנים מפניו.
סקירה שערך ד"ר יותם שנהר, מנהל אגף המעבדות בלאומית, על פי מדגם של המבוטחים ברחבי הארץ, ופורסמה כאן במעריב מוקדם יותר השנה, מצביעה על אותו מחסור משמעותי בישראל שנמשך כבר שנים. מהנתונים עולה שלפני עשור, בשנת 2014, מתוך יותר מ־133 אלף נבדקים, נמצאה רמה תקינה של הוויטמין רק אצל 12% מהמטופלים שעברו בדיקת דם לרמת הוויטמין.
שיעור החסר היה יציב ברבות השנים, כשבשנת 2021 מתוך 152 אלף שעברו בדיקות דם, נמצאה רמה תקינה רק אצל אחד מתוך חמישה ישראלים. 67% לקו בחסר של הוויטמין, וחסר חמור נמצא אצל 13%. משרד הבריאות ממליץ על מתן ויטמין D לכל התינוקות מגיל לידה ועד שנה במינון של 400 יחידות בינלאומיות ביום, ולמבוגרים מגיל 65 במינון של כ־1,000 יחידות בינלאומיות מדי יום.
החוויה הזו היא שיעור אישי עבורי, אבל היא גם תזכורת לציבור הרחב. אין פה דרמה גדולה, או סכנת חיים. אבל ויטמין D, המכונה לעיתים "ויטמין השמש", חיוני לבריאות הכללית שלנו ולאיכות החיים. הוא משפיע על מצב הרוח, על תפקוד השרירים ועל יכולות הריכוז שלנו. אם אתם מרגישים עייפות מוגברת, קשיי ריכוז או ירידה בתפקוד הספורטיבי או במצב הרוח, אל תתעלמו.
ד"ר איתי גל הוא כתב הבריאות והטכנולוגיה של מעריב, מומחה ברפואת ילדים, רופא ספורט ותעופה.
