בעולם המסעדנות, מאחורי כל מנה מסתתר סיפור. אבל במסעדת פיורי שבשרונה מרקט, אחת המנות נושאת משמעות עמוקה במיוחד: היא מוקדשת לזכרו של רועי פרי ז"ל, לוחם בגדוד 13 של גולני, שנהרג בקרב במוצב פגה בבוקר ה-7 באוקטובר.
עם התקרב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, המסעדה בחרה בדרך ייחודית להנציח ולזכור – דרך האוכל, דרך הטעמים, ודרך החיבור האנושי שנוצר סביב השולחן.
חברות שהפכה להנצחה
מאחורי הדלפק של פיורי עומד היום אורי מיכאלי, לוחם בגדוד 13 של גולני, שלחם לצד רועי באותו קרב קשה. בעקבות הטראומה וכחלק מתהליך ההתמודדות והשיקום, אורי בחר להצטרף למסעדת אביו, השף רן מיכאלי, ולהפוך את המטבח למקום של משמעות והנצחה.
"רועי חיפה עליי בקרב", משתף אורי. "הקשר בינינו היה מיוחד – דיברנו המון על אוכל, על בישול, במיוחד על בשר". עבור רועי, הבישול היה יותר מתחביב – הוא ניהל עמוד אינסטגרם ייעודי שבו תיעד את המנות שאהב להכין, "עם חיוך רחב וקרניבורי אמיתי", כפי שמתארים אותו חבריו.
מתוך הרצון להנציח את רועי בדרך שהכי מתחברת לאישיותו ולתשוקותיו, נולדה המנה "בוסיאטה ציידים של פרי" – פסטה קצרה ונגיסה עם אסאדו ובריסקט מפורק בבישול ארוך, שמוגשת בשתי גרסאות: על בסיס עגבניות או על בסיס חמאה, בהתאם להעדפת הסועדים.
"זו לא סתם מנה, אלא זיכרון חי – של אהבה לאוכל, של חברות עמוקה, ושל אומץ לב", מסביר רן מיכאלי, שף ובעלים של פיורי. "בוסיאטה ציידים של פרי נוצרה כדי שגם הלקוחות שלנו יכירו את רועי. כשאנחנו מגישים את המנה היא מוגשת לזכרו של רועי, עם הרבה נשמה ועם סיפור על חייל אמיץ עם חיוך שובה לב".
אך הנצחתו של רועי לא מסתכמת רק במנה. במקביל לעבודתו במסעדה, אורי פוקד קהלים בכל רחבי הארץ בהרצאות אישיות, בהן הוא מספר את סיפור הקרב, החברות, הגבורה והכאב. "דרך הסיפור האישי שלי אני מבקש לתת קול לחבריי שנפלו – את הסיפורים שהם כבר לא יוכלו לספר", הוא מסביר.
זוהי דוגמה לאופן שבו הדור הצעיר בוחר להתמודד עם השכול והזיכרון – לא רק דרך טקסים פורמליים, אלא גם באמצעות פעולות יומיומיות המחברות בין החיים לזיכרון, בין העבר להווה.
