חקירה בינלאומית מצאה כי לפחות ארבע חברות הקשורות לישראל מכרו תוכנות ריגול פולשניות וטכנולוגיית מעקב סייבר לאינדונזיה, שאין לה קשרים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל והיא האומה המוסלמית המאוכלסת ביותר בעולם.
ה מחקר מאת מעבדת האבטחה של אמנסטי אינטרנשיונל – המבוססת על מקורות פתוחים הכוללים רישומי סחר, נתוני משלוח וסריקות אינטרנט – חשפו קישורים בין גופים וסוכנויות ממשלתיות רשמיות במדינה בדרום מזרח אסיה לבין חברות הטכנולוגיה הישראליות NSO, Candiru, Wintego ו-Intellexa, קונסורציום של חברות מקושרות נוסדה במקור על ידי קצין צבא ישראלי לשעבר, לפחות לשנת 2017.
גם חברת FinFisher הגרמנית, יריבה לחברות הישראליות ושהטכנולוגיה שלה שימשה למטרות לכאורה של מבקרי ממשלה בבחריין ובטורקיה, גם היא שלחה טכנולוגיות כאלה לאינדונזיה.
אמנסטי אמר כי יש מעט נראות לגבי מטרות המערכות.
"כלי תוכנות ריגול פולשניות ביותר נועדו להיות סמויים ולהשאיר עקבות מינימליים", נכתב בדו"ח. "הסודיות המובנית הזו עלולה להקשות מאוד על זיהוי מקרים של שימוש לרעה בכלים אלה נגד החברה האזרחית, ומסתכנת ביצירת חוסר ענישה מכוונת בגין הפרות זכויות".
הוא אמר כי הדבר מעורר "דאגה מיוחדת" באינדונזיה, שם המרחב האזרחי "הצטמצם כתוצאה מהמתקפה המתמשכת על הזכויות לחופש הביטוי, אסיפה והתאגדות שלווים, ביטחון אישי וחופש מעצר שרירותי".
החששות לגבי זכויות אדם התגברו באינדונזיה מאז נבחר הגנרל לשעבר פראבוו סוביאנטו לנשיאות בפברואר בניסיון השלישי שלו. פראבו, שייכנס רשמית לתפקיד באוקטובר, הואשם בהפרת זכויות חמורות במזרח טימור וב מערב פפואה, שם נלחמים ילידים למען עצמאות מאינדונזיה מאז שנות ה-60. הוא מכחיש את ההאשמות נגדו.
הדו"ח אמר שהוא גילה "ייבוא או פריסות רבות של תוכנות ריגול בין 2017 ל-2023 על ידי חברות וסוכנויות מדינה באינדונזיה, כולל המשטרה הלאומית האינדונזית (Kepala Kepolisian Negara Republik) וסוכנות הסייבר והקריפטו הלאומית (Badan Siber dan Sandi Negara)". .
אמנסטי אמרה שמשטרת אינדונזיה סירבה להגיב לשאלותיה לגבי ממצאי המחקר, בעוד שסוכנות הקריפטו והסייבר הלאומית לא הגיבה לשאלותיה עד למועד הפרסום.
החקירה ציינה כי כמה מהיבוא עבר דרך חברות מתווך בסינגפור, "שנראה כי הן מתווכים עם היסטוריה של אספקת טכנולוגיות מעקב ו/או תוכנות ריגול לסוכנויות מדינה באינדונזיה".
במהלך חקירה שנמשכה מספר חודשים, אמנסטי שיתפה פעולה עם מגזין החדשות האינדונזי טמפו, העיתון הישראלי "הארץ" וארגוני חדשות ומחקר שבסיסם ביוון ובשווייץ.
"המערכת האקולוגית העכורה והמורכבת של ספקים, ברוקרים וקמעונאים של תוכנות ריגול ומעקב, כמו גם מבנים ארגוניים מורכבים, מאפשרים לתעשייה הזו להתחמק מאחריות ורגולציה בקלות", צוטט מנהל אמנסטי אינטרנשיונל אינדונזיה, אוסמן חמיד, בטמפו. .
אין זו הפעם הראשונה שבה אינדונזיה נקשרה לתוכנות ריגול ישראליות, כאשר טמפו דיווחה בשנת 2023 כי עקבות של תוכנת הריגול Pegasus של NSOשיכול להדביק טלפונים ניידים ממוקדים ללא כל אינטראקציה של משתמש, נמצא באינדונזיה.
בשנת 2022, סוכנות הידיעות רויטרס אמרה שיותר מתריסר בכירי ממשל וצבא אינדונזיה ממוקד שנה קודם לכן עם תוכנות ריגול מתוצרת ישראל.
אתרים מזויפים
אמנסטי מצאה ראיות לכך שבניגוד לפגסוס, חלק ניכר מתוכנות הריגול מחייבות את היעד ללחוץ על קישור כדי להוביל אותו לאתר אינטרנט, בדרך כלל מחקה אתרים של ערוצי חדשות לגיטימיים או ארגונים קריטיים פוליטית.
חוקרים מצאו קישורים בין כמה מהאתרים המזויפים וכתובות ה-IP המקושרות ל-Wintego, Candiru (שנקראת כיום Saito Tech) ו-Intellexa, הידועה בתוכנת הריגול שלה בלחיצה אחת של Predator.
במקרה של אינטלקסה, האתרים המזויפים חיקו את אתר החדשות הפפואה סוארה פפואה וכן את ג'לורה, שהוא השם של מפלגה פוליטית אבל גם כלי חדשות לא קשור.
אמנסטי גם מצאה דומיינים הקשורים לקנדירו המחקים אתרי חדשות אינדונזיים לגיטימיים, כולל סוכנות הידיעות הממלכתית ANTARA.
לאינדונזיה אין כיום חוקים המסדירים את השימוש החוקי בתוכנות ריגול וטכנולוגיות מעקב, אך יש לה חקיקה השומרת על חופש הביטוי, כינוס והתאגדות שלווים וביטחון אישי. היא גם אישרה מספר אמנות זכויות אדם בינלאומיות, כולל האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות (ICCPR).
אמנסטי הפציר בממשלת אינדונזיה להטיל איסור על תוכנות ריגול פולשניות כל כך.
בציטוטים של מקורות שלא נקב בשמו, אמר "הארץ" כי NSO וקנדירו אינם פעילים כעת באינדונזיה.
הוא דיווח כי סינגפור זימנה פקיד ישראלי בכיר בקיץ 2020 לאחר ש"הרשויות שם גילו שחברות ישראליות מכרו טכנולוגיות מודיעין דיגיטלי מתקדמות לאינדונזיה".
בתגובה לממצאי יום שישי, ציטטה NSO את תקנות זכויות האדם בתגובה לשאלות של "הארץ".
"בהתייחס לשאלות הספציפיות שלך, לא היו מערכות מודיעין גיאוגרפיות אקטיביות או נקודות קצה ניידות שסופקו על ידי קבוצת NSO לאינדונזיה במסגרת הליך בדיקת הנאותות הנוכחית שלנו לזכויות אדם", צוטט בעיתון, בהתייחסו למסגרת הוצג בשנת 2020.
קנדירו, בינתיים, אמרה לאמנסטי כי היא פועלת בהתאם לכללי הייצוא הביטחוני הישראלי ואינה יכולה לאשר או להכחיש את השאלות שהציג הארגון.
Wintego לא הגיב לבקשות להגיב על ממצאי המחקר, נמסר מ"הארץ".
גוף היצוא הביטחוני של ישראל סירב להגיב אם אישר מכירה לאינדונזיה.
היא אמרה לאמנסטי שמכירת מערכות מעקב סייבר אושרה רק לגופים ממשלתיים ל"מטרות נגד טרור ואכיפת חוק".
ארצות הברית ברשימה השחורה NSO בשנת 2021 בשל חששות שטכנולוגיית פריצת הטלפונים שלה שימשה על ידי ממשלות זרות כדי "למקד בזדון" מתנגדים פוליטיים, עיתונאים ופעילים. הייעוד מקשה על חברות אמריקאיות לעשות איתה עסקים.
Candiru ו-Intellexa כפופות גם לכללי בקרת הסחר של ארה"ב.
בחודש מרץ הטילה ארה"ב סנקציות על אינטלקסה בגין "פיתוח, הפעלה והפצה של טכנולוגיית תוכנות ריגול מסחריות המשמשות למטרות כוונה לאמריקאים, כולל פקידי ממשל ארה"ב, עיתונאים ומומחי מדיניות".
