הפילוגים הגוברים בין המפקדים הצבאיים של ישראל לממשלה האזרחית על המלחמה בעזה גלשו השבוע לגלות, והעלו שאלות לגבי האופן שבו ישראל תנהל את השלב הבא של המלחמה.
השסע גדל בשקט במשך חודשים, כאשר נראה היה שראש הממשלה בנימין נתניהו ובעלי בריתו מאשימים את שירותי הביטחון הישראליים בכישלון למנוע את מתקפת הפתע בראשות חמאס ב-7 באוקטובר. לאחרונה, הצבא היה מתוסכל על ידי מאבקה של ממשלת נתניהו לשמירה על הפטור משירות שממנו נהנים חרדים, בתקופה שבה כוחות ישראליים מתוחים.
אבל הפריצה החדה והפומבית ביותר הגיעה ביום רביעי, עם הערות בוטות בצורה יוצאת דופן של הדובר הראשי של הכוחות המזוינים, האד"מ דניאל הגרי, המשקפות את החששות בקרב מנהיגי הצבא כי כישלונה של הממשלה לנסח חזון לעזה לאחר המלחמה עלול לבזבז את הרווחים שהושגו. נגד חמאס. "אם לא נביא משהו אחר לעזה, בסופו של יום, נשיג את חמאס", אמר בראיון לערוץ 13 הישראלי.
"מי זה מישהו אחר, מה זה הדבר הזה?" הוא שאל. "ההנהגה הפוליטית תחליט. אבל כדי להגיע למצב שאנחנו באמת מחלישים את חמאס, זו הדרך".
נראה היה שהאדמירל הגרי מתח ביקורת על הקריאה החוזרת ונשנית של מר נתניהו ל"ניצחון מוחלט" על הארגון החמוש הפלסטיני. "הרעיון שאפשר להרוס את חמאס, לגרום לחמאס להיעלם – זה זריקת חול לעיני הציבור", אמר.
זה גרם לתגובה מהירה מלשכתו של מר נתניהו, שאמר כי הקבינט הישראלי הגדיר את "השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס" כאחת ממטרות המלחמה, וכי הצבא הישראלי "כמובן מחויב לכך".
מר נתניהו, שאינו זר לסכסוך פוליטי, נקלע לכמה חזיתות, ומתקוטט בפומבי עם חברי מפלגתו שלו, עם מנהיגי מפלגות אחרות בקואליציית השלטון שלו ועם ממשל ביידן. אבל הקרע הציבורי עם מנהיגים צבאיים בולט במיוחד על רקע הלחץ לאחדות מימי המלחמה.
"יש חוסר אמון עצום. הצבא כבר לא מאמין בהנהגה הפוליטית, שחלקים ממנה כבר לא מאמינים בצבא", אמר גדי שמני, אלוף ישראלי בדימוס. "הצבא הישראלי רואה חוסר באסטרטגיה כוללת, קרע הולך וגובר עם ארה"ב והסתה נגד מפקדיה".
חברי הימין הקיצוני בקבינט של מר נתניהו התעקשו שהמלחמה הכוללת נגד חמאס תימשך, וראש הממשלה לא נתן שום אינדיקציה פומבית שהוא מוכן להרפות. כשהצבא קבע השבוע הפסקת לחימה בשעות היום לאורך מסדרון כביש מרכזי כדי לאפשר חלוקת סיוע נוספת בדרום עזה, מר נתניהו ציין תחילה כי השינוי נעשה ללא ידיעתו – אם כי לא ביצע כל מהלך לביטולו. , או.
הצבא הישראלי אמר ביום רביעי כי הוא מרפה את ההגבלות בזמן מלחמה על יישובים ישראלים ליד עזה, וכי הוא קרוב מאוד להביס את כוחות חמאס ברפיח, שתיהן הצעות לפיהן מפקדים ישראלים רואים הקלה מסוימת בלחימה.
מאז הפיגוע ב-7 באוקטובר שלדברי ישראל נהרגו כ-1,200 בני אדם ולקחו כ-250 בני ערובה, התגלו ראיות רבות לכך שגורמים רשמיים ישראלים ידע על התוכניות של חמאס לניתוח אבל לא התייחסו אליהם ברצינות. מר נתניהו גם עודד הסדרים עם חמאס שביקשו "לקנות שקט" בעזה באמצעות מזומן, היתרי עבודה ישראלים ופרויקטים של תשתית, אסטרטגיה שלא הצליחה למנוע את התקפת חמאס.
הרצי הלוי, הרמטכ"ל הצבאי הישראלי, אמר שהוא מקבל אחריות מסוימת לכישלון; מר נתניהו עדיין לא עשה זאת באופן חד משמעי. ראש הממשלה ובעלי בריתו אמרו כי יש להמתין עד לאחר המלחמה כי יש להמתין להטלת האשמה, ובמקביל להאשים מדי פעם את מערכת הביטחון הישראלית.
והצבא הישראלי תמך בגיוס חיילים חרדים נוספים, תוך ציון הצורך בגיוס נוספים כדי לתדלק את המאמץ המלחמתי. אך בלחץ שותפיו הקואליציוניים החרדיים, מר נתניהו עבר להבטיח שהפטור הממושך של הקהילה משירות צבאי יישאר ללא שינוי.
אבל הדאגה החשובה ביותר עבור הצבא הישראלי, אמרו אנליסטים, היא להבטיח שההישגים הטקטיים שהושגו קשה נגד חמאס, ששלט בעזה מאז 2007, לא יאבדו. לשם כך, אמר אדמירל הגרי, הייתה חלופה לחמאס בעזה.
לעת עתה ביקש מר נתניהו להימנע מלקבל החלטה כיצד לנהל את המובלעת לאחר הפסקת הקרבות. ארה"ב ובעלות ברית אחרות אמרו שהרשות הפלסטינית, המפקחת על חלקים מהגדה המערבית הכבושה, צריכה לקחת בסופו של דבר את השליטה בעזה, בעוד ששותפי הקואליציה הימין הקיצוני שבהם תלויה ההישרדות הפוליטית של מר נתניהו תומכים בשלטון הישראלי הקבוע בעזה.
כתוצאה מכך, בין לחצים מתחרים, מר נתניהו אמר בעיקר לא. הוא שלל גם ממשל של הרשות הפלסטינית וגם התנחלויות ישראליות חדשות בעזה, ונשבע להמשיך בתקיפה עד שחמאס יושמד. הוא אמר מעט על מי בסופו של דבר ייקח אחריות על 2.2 מיליון תושבי המובלעת.
האלוף שמני אמר כי דבריו של אדמירל הגרי נראו ככוונו ללחוץ על מר נתניהו לנקוט עמדה. "אתה צריך להחליט, תגיד לנו מה אתה רוצה", אמר האלוף שמני. "אתה לא רוצה את הרשות הפלסטינית, בסדר. ספר לנו מה אתה רוצה במקום זאת. ממשל צבאי? הם אפילו לא אומרים כל כך הרבה."
"לממשלה כולה אין עמדה", הוסיף.
יואב גלנט, שר הביטחון הישראלי, אמר בחודש שעבר כי חוסר יכולתו של מר נתניהו לעשות בחירה חד משמעית מובילה את ישראל באופן בלתי נמנע לעבר שתי תוצאות בלתי מושכות: או משטר צבאי ישראלי בעזה או חמאס שבסופו של דבר יחזור לשלטון.
"אנחנו נשלם בדם ובקורבנות רבים, ללא מטרה, כמו גם מחיר כלכלי כבד", אמר מר גלנט בנאום בטלוויזיה.
בינתיים, הפלסטינים בעזה מתמודדים עם אנרכיה גוברת. אין משטרה שתאכוף את החוק והסדר, ושירותים ציבוריים כמו איסוף אשפה בקושי קיימים. בדרום עזה, אלפי טונות של סיוע הומניטרי נתקעו על השטח צד עזה של מעבר הגבול הישראלי הראשי כי ארגוני סיוע אומרים שזה מסוכן מדי להפיץ את הסחורה.
מנהיגי צבא ישראלים מודאגים יותר ויותר מכך שהם עלולים להתבקש לשאת בנטל הזה, אמר אמיר אביבי, תא"ל ישראלי בדימוס שעומד בראש פורום ניצי של גורמי ביטחון לשעבר. "זה הדבר האחרון שהם רוצים", אמר האלוף אביבי, למרות שהוא תומך באופן אישי בשליטה ישראלית ארוכת טווח שם.
חלקם מאמינים שמטרות המלחמה הושגו ככל האפשר והם להוטים לסיים את המערכה בעזה ולהפנות את המיקוד שלהם למתח גוברת עם חיזבאללה, הארגון החמוש הלבנוני, אמר גנרל אביבי.
גם לפני המלחמה, ממשלת המפלגות החרדיות והדתיים של מר נתניהו לא תמיד ראתה עין בעין עם מערכת הביטחון במדינה. אלפי ישראלים הודיעו חיילי מילואים צבאיים בשנה שעברה שלא יתנדבו לתפקיד למחות על תוכניתו של מר נתניהו להחליש את מערכת המשפט במדינה.
נראה שהפערים הללו התרחבו עוד יותר בחודשים האחרונים.
מול תאריך יעד מבית המשפט העליון בישראל, קידמה הקואליציה של מר נתניהו הצעת חוק לעגן פטור ותיק ליהודים חרדים משירות צבאי. הנוהג עורר זה מכבר תרעומת בקרב חלק גדול משאר האוכלוסייה היהודית במדינה, שנטלה על עצמם את נטל הגיוס.
כעת, לאחר שמאות אלפי ישראלים זומנו לשירות מילואים חירום ומאות נהרגו בקרבות עזה, הצעד עורר זעם מחודש. בתחילת החודש נכנס למערכה האלוף הלוי, הרמטכ"ל של צבא ישראל, ואמר כי יש "צורך ברור" לגייס עוד חיילים חרדים.
"כל גדוד כזה שאנו מקימים, גדוד חרדי, מקטין את הצורך בפריסת אלפים רבים של חיילי מילואים בזכות המתגייסים", אמר האלוף הלוי בהצהרה. "ועכשיו זה צורך ברור, ולכן אנחנו מאוד מעודדים את זה, ואנחנו רוצים לעשות את זה כמו שצריך".
ג'ונתן רייס, מיירה נובק ו רואן שייח אחמד תרם דיווח.
