מחקר חדש שערך ד"ר סטיוארט המרוף, מומחה להרדמה ופרופסור באוניברסיטת אריזונה, תיעד את פעילות המוח בדקה האחרונה לפני המוות. החוקרים הצמידו חיישנים קטנים למוחם של שבעה חולים כרוניים דקות ספורות לפני ניתוקם ממכשירי ההחייאה, מה שאפשר להם לקלוט את הפעילות המוחית לאחר שלחץ הדם וקצב הלב ירדו לאפס.
בראיון לערוץ Project Unity ביוטיוב, אמר ד"ר המרוף כי ישנה התפרצות מסתורית המתרחשת במוח בזמן המוות, שייתכן והיא מייצגת את יציאת הנשמה מהגוף. "החוקרים ראו הכל נעלם ואז קיבלו את ההתפרצויות הללו של פעילות", הסביר. "זו יכולה להיות חוויה קרובה למוות או אולי זו הנשמה שעוזבת את הגוף".
ד"ר המרוף מאמין שהתודעה מתרחשת ברמה קוונטית עמוקה יותר, בתוך המיקרוטובולות (מבנים זעירים בתאי המוח) ולא רק דרך אותות חשמליים בין תאי העצב. לדבריו, זה עשוי להסביר מדוע אנשים נשארים בהכרה במצבים של אנרגיה מוחית נמוכה, כמו הרדמה, שינה עמוקה או חוויות קרובות למוות.
חוקרי המחקר סבורים שההסבר הסביר ביותר הוא שההתפרצויות נגרמו כאשר החמצן נקטע מהמוח. ד"ר המרוף הסביר שאם המידע הקוונטי בתוך המיקרוטובולות לא נהרס אלא מתפזר ביקום, הוא יכול לחזור אם החולה יעבור החייאה. מה שמסביר את חוויות הקרבה למוות. אם החולה לא עובר החייאה, המידע הקוונטי עשוי להתקיים מחוץ לגוף לנצח, אולי כנשמה.
עם זאת, רוב המדענים מאמינים שהתודעה היא תוצר של אינטראקציות מורכבות בתוך המוח, הנובעות מרשתות עצביות מורכבות המעבדות מידע ויוצרות חוויה סובייקטיבית אחידה.
לאחר שליבו של אחד המטופלים הפסיק לפעום, מוחו הראה התפרצות פתאומית של פעילות בתדר גבוה הנקראת "סנכרון גאמא", שנמשכה בין 30 ל-90 שניות ואז נעלמה. סנכרון גאמא הוא סוג של גלי מוח הקשורים למחשבה מודעת, הכרה ותפיסה – סוג הפעילות המתרחש כשאנחנו חושבים או מעבדים מידע. משמעות הדבר היא שגם לאחר שהלב הפסיק לפעום, המוח הראה לזמן קצר סימנים שניתן לקשר להכרה או תפיסה.
