ההיסטוריה של הנמלים בישראל מעניינת ויוצאת דופן. היה לי חשוב מאוד להציג אותה במסגרת תערוכה שעוסקת בסיפורה של הספנות הישראלית, שאותו אני בונה בצורה הדרגתית. התצוגה החדשה, 'אנו בונים פה נמל', מתארת את התפתחות הנמלים בישראל", מסבירה עדי שלח, אוצרת המוזיאון הימי הלאומי בחיפה, שמוקדש לתולדות הספנות באגן הים התיכון.
את התפתחות הנמלים בישראל אפשר לחלק לשלוש תקופות. בשנות ה־30 של המאה הקודמת, תקופת המנדט, הוקמו שני נמלים. "נמל חיפה, שהוקם ב־1933 לפי הצרכים והאינטרסים של האימפריה הבריטית", שלח מפרטת, "ואחר כך, ב־1936, נמל תל אביב, שאפשר לראותו כנמל עברי. הוא הוקם בעקבות המרד הערבי, כשנמל יפו נסגר. אז התקבל אישור מהבריטים להקים מזח, שהפך בהמשך לנמל".
הפרק השני והמשמעותי היה בשנות ה־50 וה־60, בהקמת הנמלים באילת ובאשדוד. באילת, הרעיון היה לייצר שער דרומי, חיבור לים סוף, והנמל באשדוד נועד לשרת את הצרכים של מרכז הארץ. בפרק השלישי, בשנות ה־60 וה־70 התבצע מעבר למכולות. שלח: "ברגע שחברות הספנות עוברות להוביל במכולות, כל הספנות בעולם משתנה. יש צורך בנמלים הרבה יותר גדולים, ואז מתחילה תנופה של התפתחות הספנות".
בתחילת שנות האלפיים, בוצעה רפורמה גדולה בתחום הנמלים בארץ. חברת נמלי ישראל הוקמה והנמלים הותאמו לצורכי הספנות המודרנית. בנוסף, הוקמו גם שני נמלים חדשים: נמל המפרץ בחיפה ונמל הדרום באשדוד.
התערוכה מביאה את סיפור התפתחות הנמלים בסרטון בכיכובו של עידן אלתרמן, שהופק בסיוע חברת נמלי ישראל, בגלויות, בתמונות ובאלבומים.
סוורים בנמל חיפה בזמן הפסקת עבודה, שנות ה־60
"אחד הסיפורים המרתקים שקשורים בנמל חיפה הוא הסיפור של עבודה עברית. לא היו אז הרבה אנשי מקצוע יהודים שהכירו לעומק את עבודת הנמל. בשנות ה־30 יצא איש ההסתדרות אבא חושי לסלוניקי, שבה יהודים תפסו לאורך השנים מעמד מרכזי בעבודת הנמל. הוא שכנע אותם להגיע, ואכן עלתה לארץ קבוצה גדולה של יהודים מסלוניקי, שנכנסו לעבוד בנמלים. נמל חיפה הפך לאבן שואבת לפועלים שחיפשו עבודה".
מעטפת יום ההופעה, נמל אשדוד, 19 בפברואר 1969
"היה מקובל להפיק מעטפות ובולים חדשים לרגל אירועים שונים. זוהי מעטפה מתוך סדרת מעטפות הממחישה את גודל המאורע של הקמת הנמלים בארץ".
מעטפה לציון פתיחת דואר ימי אילת־אריתראה, 20 במרץ 1957
"הפיקו מעטפות ובולים גם לרגל פתיחה של קווים או סניפי דואר על ספינות. את המעטפות המלאות חן עיצבו מיטב המעצבים".
נמל חיפה, נתונים על תפוקת עבודה, יולי 1948־מרץ 1950
"צורת הצגה אופיינית של נתוני תפוקה בפעילות הלוגיסטית המורכבת שמתקיימת בנמל. בשפה גרפית נעימה לעין מוצגים נתונים על מספר ימי העבודה, מספר המטענים, כמות תיבות פרי הדר ומספר הנוסעים והעולים שעברו דרך הנמל".
נמל אילת, ים סוף, 22 באפריל 1958
"אילת הייתה אזור שלא היה בו נמל מסודר. זה היה מפרץ שדייגים עובדים בו ומעלים את הסירות שלהם על החוף. כבר בשנים הראשונות של המדינה הבינו שחייב להיות נמל באילת, ושצריכה להיות שם עיר שיגורו בה אנשים. ישראל היא 'מדינת אי' – מדינה יהודית במרחב של מדינות ערביות, שרובן עוינות לה. לכן הוחלט ליצור מוצא דרומי לים. ראש הממשלה בן־גוריון האמין שאם יהיה מוצא כזה, נוכל ליצור קשרים עם מדינות באפריקה, להגיע למזרח, לבסס את מעמדנו במזרח התיכון ולהתפתח כלכלית. הייתה השקעה מאוד גדולה של המדינה בכך. בתמונה אפשר לראות את הצעדים הראשונים של הקמת הנמל הראשון באילת. בהמשך בנו נמל חדש, שנחנך ב־1965".
אוניית הסוחר "יהודה" עוגנת בנמל חיפה, שנות ה־50־60
"האונייה בצידה הימני של התמונה היא אחת מהאוניות שנרכשו במסגרת הסכם השילומים עם גרמניה. המהלך נתן דחיפה גדולה לספנות הישראלית. רכשו אז 49 אוניות חדשות וציוד חדש, והצי גדל בצורה משמעותית".
