הפוליטיקה הישראלית ידועה בדמויות הצבעוניות שלה, אך במקרה של חברת הכנסת טלי גוטליב, הצבעוניות היא בעיקר במה שהיא אומרת ולא במה שהיא לובשת. בראיון בלעדי ל-TMF, גוטליב פותחת לראשונה צוהר לעולם האופנה הפרטי שלה, שמסתבר שהוא מינימליסטי להפליא ומתבסס בעיקר על שני צבעים: שחור ולבן. בין הצהרות פוליטיות לדיונים סוערים במליאה, מתברר שלחברת הכנסת יש דווקא גישה מפתיעה וחסכונית לאופנה.
טלי גוטליב על שאלון האופנה (צילום :מערכת TMI)
"אין לי שמץ באופנה"
טלי, מה העניינים?
״למה צריכה לראיין אותי בענייני אופנה?״
כל אחד יש לו את הסודות הקטנים שלו, אנחנו נעשה את זה קצרצר.
״שום סודות אין לי, אני כבר מודיעה לך, הכל גלוי בידי.״
איזה פריט לבוש או טרנד אופנתי היית משמידה לאלתר?
"אין לי שמץ אני לא מבינה כלום באופנה."
בגד ספציפי, חולצה, תכשיט, נעליים, כפכפים?
"שמץ."
יש לך בארון בגדים בעוד צבעים חוץ משחור ולבן?
"יש לי, יש לי. יש לי איזה חולצה באיזה צבע, אבל באמת…"
באיזה צבע?
"סגול."
סגול? כמו הצלליות.
אז נראה שסגול דווקא זה צבע שאת כן מתחברת אליו. נחמד.
ביקורת? לא מזיזה לה
טוב, כבר דיברנו על הצלליות וזה איפור, משהו שקיבלת עליו ביקורת לא מזמן… נגע לך איפשהו?
"לא."
חשבת לשנות משהו?
״לא״
בבית – כותונת של שיין
מאמינה שמחוץ לכנסת את… יש משהו מגוון קצת בלבוש או אותו דבר?
"כלום שום גיוון."
בבית מה את לובשת?
"כותונת."
איזה כותונת ואיזה צבע?
"של שיין."
של שיין? קצת מיקי מאוס משהו?
״שום דבר מיוחד, כלום."
טוב בסדר.
"לשמחתי, את רואה? תארי לך היה עוד לי איזה קטע עם בגדים."
שיין על הכוונת
למרות הצהרתה החד-משמעית על חוסר עניין באופנה, גוטליב מפתיעה כשהיא מגלה לנו את אתר הקניות המועדף עליה – שיין. בגאווה לא מוסתרת, היא מציגה בפנינו את היסטוריית הקניות שלה מהאתר הפופולרי, כשהיא מדגישה שהיא נוהגת להזמין מספר פריטים זהים בכל רכישה.
"אני מזמינה הכל בכפילויות", היא מסבירה בחיוך, "שלא תחשבו שאני לובשת את אותה החולצה כל פעם". זוהי אסטרטגיה פרקטית במיוחד עבור דמות ציבורית שנמצאת תחת זכוכית מגדלת תקשורתית.
גישה מעשית לאופנה
בעולם שבו דמויות ציבוריות רבות משקיעות זמן, כסף ומחשבה רבה על מראה חיצוני, גוטליב מציגה גישה רעננה ומעשית. היא אינה מתרגשת מביקורת על הלבוש שלה ולא רואה צורך לשנות את סגנונה המינימליסטי.
הסטייל הקבוע שלה – בעיקר שחור ולבן עם נגיעות של סגול – הפך למעין סימן היכר, והיא אינה רואה סיבה לסטות ממנו. "אין על שיין", היא מסכמת בפשטות, ומדגימה שלפעמים פחות הוא יותר, גם בעולם הפוליטיקה הססגוני.
