במשך שנים הייתה עיראק שוק שולי עבור חברות כרטיסי האשראי הבינלאומיות, עם כ-50 מיליון דולר בחודש בעסקאות חוצות גבולות. אולם בתחילת 2023 חלה תפנית חדה: היקף העסקאות זינק בתוך חודשים לכ-1.5 מיליארד דולר בחודש — עלייה של כמעט 3,000%.
לפי חשיפה של "וול סטריט ג'ורנל", מאחורי הזינוק עמדו מיליציות עיראקיות הנתמכות על ידי איראן, שהצליחו לנצל את פערי הפיקוח במערכת הכספים של עיראק ואת פרצות הפיקוח של ויזה ומאסטרקארד. כך הן יצרו מנגנון שיטה להוצאת דולרים ממערכת הבנקאות האמריקאית — והזרמתם מחדש לכלכלה העיראקית תוך רווחי עתק.
המעבר למודל כרטיסי האשראי הגיע לאחר שבסוף 2022 חסמה ארה"ב לחלוטין את היכולת של בנקים עיראקיים לבצע העברות בנקאיות לחו"ל ללא בקרה הדוקה על הלבנת הון. המיליציות, שנאלצו לאתר מקורות חלופיים לדולרים, גילו כי דרך כרטיסי אשראי נטענים ניתן למשוך דולרים מחוץ למדינה בשער הרשמי של עיראק – ולהחזירם לשוק השחור במדינה ברווח של עד 21% לכל עסקה.
המיליציות רכשו כמויות אדירות של כרטיסים נטענים, הבריחו אותם למדינות שכנות – בעיקר איחוד האמירויות, טורקיה וירדן – שם ביצעו משיכות מזומן מסיביות. עדויות מצביעות על תורים ארוכים ליד כספומטים בדובאי, שם פעלו שליחי המיליציות מסביב לשעון.
במהרה עברו המיליציות לשיטות מתוחכמות אף יותר: עסקאות פיקטיביות בבתי עסק משתפי פעולה, רכישת מכשירי סליקה פרטיים ("POS Farms"), ושימוש ברשתות VPN כדי להסוות את מקור העסקאות. בין הסוחרים שנחשפו היו חנויות יוקרה, אזורי סחר חופשי וסוחרי זהב ותכשיטים – כולם ביצעו אלפי עסקאות חודשיות כמעט רק עם כרטיסים שהונפקו בעיראק.
על פי ההערכות, רק בשנת 2023 הרוויחו המעורבים בתרמית כ-450 מיליון דולר. חברות ויזה ומאסטרקארד עצמן גרפו מאות מיליוני דולרים בעמלות משך התקופה. במקביל, מעריכים גורמים אמריקאיים כי חלק מהכספים זרמו ישירות למימון פעולות טרור והתחמשות של איראן ושלוחיה ברחבי האזור – בהם גם חיזבאללה וחמאס.
למרות התרעות שקיבלו חברות כרטיסי האשראי ממשרד האוצר האמריקאי עוד במחצית הראשונה של 2023, חלפו חודשים עד שהחלו לפעול בצורה משמעותית. רק במרץ 2024 בוצעו צעדים רוחביים ראשונים: מאסטרקארד חסמה יותר מ-100 אלף כרטיסים עיראקיים והסירה אלפי סוחרים מהרשת, ויזה חסמה עשרות אלפי כרטיסים נוספים.
הבנק המרכזי בעיראק עצמו נאלץ להתערב, קבע תקרה כוללת של 300 מיליון דולר לעסקאות חוצות גבולות, הגביל את משיכת המזומן לכל כרטיס ל-5,000 דולר בחודש, והכניס מנגנוני פיקוח חדשים בעזרת חברה אמריקאית למלחמה בפשעים פיננסיים.
במקביל, משרד האוצר האמריקאי הוסיף לרשימת הסנקציות שלושה מנפיקי כרטיסים עיראקיים נוספים, חלקם קשורים ישירות לגורמים דתיים המקורבים לאיראן – בהם גם חברת "אל-סאקי" המזוהה עם מתחם הקבר של אל-עבאס בקארבלא.
גם היום, למרות חסימות והגבלות, חוששים בארה"ב ובעיראק כי חלק ניכר מהמנגנון ממשיך לפעול בדרכים שונות. "הפרשה הזו ממחישה עד כמה גמישות ומסוכנות הרשתות הפיננסיות שבהן פועלים שליחי איראן", ציין גורם אמריקאי בכיר.
