"טיול ארמונות", זה מה שאמרתי לאשתי כאשר שאלה מה נעשה בצרפת. מתברר שצרפת מלאה בארמונות מפוארים, שכאילו יצאו ישר מספר אגדות ורבים מהם מרוכזים בעמק הלואר. האמת, שהסיבה העיקרית לנסיעה שלנו הייתה האי מון סן מישל, אשר לתמונות מופלאות שלו נחשפתי כבר לפני כמה שנים, אך כאשר חיפשתי מה עוד ניתן לראות באזור גיליתי את עמק הלואר והארמונות שבו.
המסע הקסום לנורמנדי ולעמק הלואר
(צילום ועריכה: גלעד טופז)
נורמנדי ועמק הלואר, שני חבלי ארץ קסומים בצרפת, מציעים שילוב מושלם של נופים עוצרי נשימה, היסטוריה מרתקת, אדריכלות מרהיבה ואווירה כפרית שלווה. יצאנו למסע משפחתי שארג חוויות מגוונות, מצוקי הגיר הלבנים של נורמנדי ועד לארמונות הפאר של עמק הלואר, והותיר בנו זיכרונות מתוקים ורצון לחזור.
לאחר נחיתה בפריז, יצאנו לכיוון חבל הארץ של נורמנדי, שבו ממוקם האי מון סן מישל. היעד הראשון שלנו היה המבצר האדיר שהקים ריצ'רד לב הארי – מבצר שאטו גאיאר (Château Gaillard). על אף היותו הרוס ברובו, הנוף הנשקף ממנו על עיקול נהר הסן הוא עוצר נשימה ומספק הצצה מרתקת לעבר. משם המשכנו לעיירת החוף המקסימה אטרטה (Etretat), אשר שוכנת בין מצוקי גיר לבנים ומרהיבים. בזמן שנותר לפני השקיעה, הספקנו לטפס על אחד המצוקים ולטייל על שפת הים הסלעי, בזמן שקריאות השחפים ליוו אותנו לאורך כל הדרך.
חבל הארץ של נורמנדי מוכר בעיקר מסיפורים וסרטים על מלחמת העולם השנייה, אבל אותנו עניין פחות הפן ההיסטורי וגילינו שאזור זה מלא בעיירות חוף מקסימות, שדות מוריקים וקו חוף מרשים.
מאטרטה, המשכנו לעיירת החוף פאקאם (Fecamp), טיילנו לאורך החוף היפה (אשר ברובו מלא באבנים מעוגלות) והתרשמנו מהבתים היפים על צלע ההר. היעד הבא שלנו היה עיירת חוף נוספת, ובנסיעה אליה נהנינו מהנופים הירוקים של נורמנדי, כאשר כל כמה דקות נגלה לעינינו שדה צהוב בוהק. שדות אלו פזורים ברחבי נורמנדי ועמק הלואר ולאחר בדיקה קצרה התברר שאלו שדות קנולה (ולא שדה חרדל כפי שחשבנו).
לאחר שעה קלה הגענו למרינה היפה של עיירת החוף הונפלר (Honfleur) . המרינה מוקפת בתי עץ צבעוניים, המשתקפים במי המרינה ולכל אורכה ישנן מסעדות המתמחות בעיקר בצדפות. לאחר סיבוב קצר וארוחה דשנה, יצאנו משם לעבר היעד העיקרי של היומיים הקרובים – מון סן מישל. בדרך עוד הספקנו לעצור בבזיליקה הענקית והמפוארת מאוד שנמצאית בעיירה ליזייה (Lisieux). גודלה העצום והפסיפסים המרהיבים בתוכה הותירו רושם עז.
האי מון סן מישל נמצא כקילומטר מחופי נורמנדי, על שפך נהר הקואנון והוא נחשב לגולת הכותרת בטיול בנורמנדי. מדובר באי קטן שעליו שוכן כפר של בתי אבן צפופים, ובראשו נמצא מנזר מרשים. סביב האי מתרחשת תופעה מדהימה של היעלמות הים פעמיים ביום, כתוצאה משפל שיכול להגיע למרחק של עד 15 קילומטר (!) מהחוף.
אנחנו הגענו לחניה הקרובה ביותר לאי לקראת השקיעה. כבר כשמתקרבים לאזור ניתן לראות את המראה המרשים של האי, אשר מרחוק נראה כמבצר ענק באמצע הים וכאילו יצא ישר מתוך אגדה. מהחניון ניתן ללכת ברגל על גבי גשר ארוך (כ 2.5 קילומטר) עד לאי או לקחת הסעה (חינמית). מכיוון שידענו שנגיע אל האי למחרת, אזי ניצלנו את שעת השקיעה להליכה באזור המשקיף על האי ולצילומים.
למחרת הגענו מוקדם ועלינו על ההסעה הקצרה עד האי. מכל זווית ומכל מרחק האי מרשים ביופיו וזרמנו יחד עם עוד עשרות אנשים לתוך בתי הכפר. מיד ישנה תחושה של חזרה בזמן לימי הביניים ונהנינו להסתובב בין בתי האבן ובסמטאות. מכיוון שהאי מאוד קטן, הביקור בכפר הינו די קצר ולאחר כשעתיים הרגשנו שמיצינו את המקום.
מכיוון שנשאר לנו עוד מספיק זמן, החלטנו לבקר בשתי עיירות מומלצות – דינאן (Dinan) ו סן-מלו (Saint-Malo). העיירה הקטנה דינאן נבנתה סביב נהר הראנס המקסים, אשר חוצה אותה ופשוט נהננו ללכת לאורך הנחל ולהסתכל על הבתים העתיקים והסירות שבנחל.
משם המשכנו לסן-מלו, עיר נמל מוקפת חומה מרשימה ובתוכה בתים עתיקים. בעיר העתיקה יש חנויות ומסעדות לרוב ובנמל מספר שחזורים מרשימים של אוניות עתיקות מהמאה ה-18.
הסיבה העיקרית להגעתי למון סן מישל היתה על מנת לצלם את האי ולכן ניצלתי את השהות הקרובה שלנו לאי על מנת לצלם בשקיעה ובזריחה, כך שבכל סשן צילום קיבלתי תאורה אחרת לגמרי ובבוקר התווספו גם ערפילים כבדים. אחת הנקודות המיוחדות לצילום של האי הינה משדה ירוק, עם נחל זעיר שחצב את דרכו באדמה בסלאלום מופלא.
במידה שמגיעים לשם בבוקר, זוכים גם לראות עדר כבשים שרועה בשדה עם הנוף הכי יפה בצרפת.
אחרי ששבענו ממון סן מישל, הגיע הזמן לצאת דרומה, אל עבר הטירות והארמונות של עמק הלואר. הטירה הראשונה שהגענו אליה היתה טירת סומיר (Château de Saumur). ניתן לבקר בשטח הטירה ללא עלות ולהתרשם מהיופי שלה מבחוץ ומהנוף הנשקף ממנה.
משם המשכנו לטירת ד'אוסה (Château d'Ussé), אשר נמצאית בקצה דרך יפייפיה, העוברת בתוך יער. הטירה עצמה (שנבנתה במאה ה 12) מרשימה מבחוץ ומבפנים, והסיור בה כולל גם גנים יפים, כנסייה קטנה, אורוות ואפילו מתחם מערות. הסתובבנו להנהתנו ברחבי הטירה וקיבלנו טעימה קטנה מאיך הרגישו הדוכסים שחיו בטירה זו לאורך השנים.
את היום הראשון שלנו בעמק הלואר, סיימנו בארמון עם הגנים הכי מטורפים שראינו – ארמון וילנדרי (Château de Villandry). כשמדמיינים איך זה להסתובב בגנים של ארמון מדיימנים בדיוק את הגנים של ארמון זה. מרחבים עצומים של צמחייה מטופחת, מסודרת בצורות שונות ובצבעים בוהקים. היה כיף גדול להסתובב ברחבי הגנים ולדמיין שאנחנו משתתפים בסידרה "ברידג'רטון". כמות ההשקעה בגנים אלו היא מטורפת וכל פינה בגנים יותר מטופחת מהקודמת.
למחרת פתחנו את היום בסיור בארמון שנונסו (Château de Chenonceau), אשר נחשב לאחד היפים שבעמק. הארמון נבנה במאה ה 16 ושימש את משפחת המלוכה לאורך השנים. הייחוד של ארמון זה הוא בכך שרוב המבנה המרכזי בנוי מעל נהר הסן והשילוב של המבנה עם הנהר בהחלט מרשים. טיילנו הן ברחבי הארמון והן בגנים היפים שלידו. ארמון זה הינו השני הכי מתוייר בצרפת (אחרי ארמון ורסאי), כך שמומלץ להגיע מוקדם.
משם המשכנו לעיירה הקרובה – אמבואז (Amboise). גם בעיירה זו ישנה טירה (Château royal d'Amboise), אבל הסתפקנו בלראות אותה מרחובות העיר העתיקה. בעיר העתיקה יש מרכז נחמד, עם מסעדות לרוב וניתן גם לטייל לאורך נהר הלואר, אשר חוצה את העיירה.
הטירה הבאה לאותו יום היתה טירת שאומון סור לואר (Château de Chaumont-sur-Loire), אשר מתאפיינת במגדלים מעוגלים ומראה "שמנמן". טירה זו, הצופה על נהר הלואר, בעיקר מרשימה מבחוץ ואילו החדרים לרוב משמשים כאכסניה לתערוכות שונות.
המשכנו בנסיעתנו לאורך נהר הלואר והגענו לעיר בלואה (Blois), שאף היא יושבת על שפת נהר הלואר וכמובן שישנה טירה בראש הגבעה. מרכז העיר שוקק ביותר ונהנינו להסתובב ברחובות המלאים חנויות, מסעדות ובתי קפה לרוב. לאחר ארוחת ערב טובה, יצאנו למצוא את בית המלון, אשר נמצא דקות מהארמון הגדול ביותר בעמק – ארמון שאמבור (Château de Chambord).
אחרי ארוחת בוקר נהדרת הגענו לארמון המרשים ביותר בעמק הלואר – ארמון שאמבור. ארמון זה נבנה במאה ה 16 ושימש בין היתר את המלך לואי ה 14. כשהגענו לארמון, השתרך תור ארוך לקופות הכרטיסים ובכניסה לארמון עצמו, כך שמכיוון שכבר היינו די שבעים מטיול בארמונות, העדפנו לוותר על התורים ולהתרשם מיופיו החיצוני, על ידי טיול בגנים המקיפים את הארמון. המראה היה מרשים ביותר, כאשר הייחוד של ארמון זה, מלבד גודלו, הינו ריבוי הצריחים והמגדלים בגג הארמון.
לאחר שסיימנו להצטלם על רקע הארמון, התחלנו את דרכנו בחזרה לפריז ובדרך עוד הספקנו לעצור בקתדרלת אורליאן היפה.
סך הכל טיילנו חמישה וחצי ימים בנורמנדי ועמק הלואר. הנוף שלנו השתנה מעיירות חוף מקסימות, מצוקים לבנים וקתדרלות מרשימות לארמונות מפוארים, גנים יפייפיים והרבה ירוק בעיניים. גילינו שני אזורים נהדרים לטיול ונהנינו מכל מה שיש לאזורים אלו לתת.
