אין עוד שיר אך ישראל כבר במקום הראשון בטבלאות ההימורים לאירוויזיון: הן חלק בלתי נפרד מהשיח סביב תחרות השירה הבינלאומית, ומספקות הצצה לתחזיות הזכייה, מושפעות מניתוחים מקצועיים והתרחשויות פוליטיות, אך מעל הכל, הן מונעות מפסיכולוגיה חברתית ברשת. אז איך ייתכן שישראל עוד טרם בחרה את השיר שייצג אותה באירוויזיון הקרוב בשוויץ, וכבר מוצאת את עצמה מהלילה במקום הראשון בטבלאות ההימורים, הרבה לפני ששמענו צליל אחד מהביצוע העתידי של יובל רפאל?
תחרות האירוויזיון הקרובה תתקיים בבזל שוויץ בין התאריכים 13 ל-17 במאי 2025. לאורך החודשים שלפני התחרות, תחרות ההימורים ברשת גועשות עם תחזיות, שלא אחת מתממשות. טבלאות ההימורים מבוססות על מספר פרמטרים: סטטיסטיקות עבר, נטיות פוליטיות, נתונים ממדיה חברתית, ואף השפעה בלתי ישירה של נרטיבים ציבוריים. סוכנויות הימורים מנתחות את הביקוש להימורים על מדינה מסוימת, את הפופולריות של משתתפים קודמים, ואת הציפיות הקולקטיביות סביב מדינה בתחרות.
עם זאת, מאחורי המספרים עומד מנגנון פסיכולוגי חזק שפועל באופן כמעט אוטומטי: ההימורים הם לא רק תוצאה של חיזוי רציונלי, אלא הדבקה חברתית. אנשים נוטים להמר על מה שנראה פופולרי, וכאשר מדינה מסוימת תופסת תאוצה בטבלאות – זה יוצר אפקט של כדור שלג, שבו אנשים נוספים משכנעים את עצמם שהמדינה הזו היא הפייבוריטית, ולכן הם ממשיכים להמר עליה, גם אם אין עדיין שיר.
כדי להבין את ההימור הגבוה על ישראל, צריך להביט בשני גורמים: היסטוריית ההצלחות האחרונות של ישראל בתחרות, והמצב הגיאו-פוליטי שלה שמשפיע על הנרטיב הציבורי.
מצד אחד, אירוויזיון הוא זירה מוזיקלית אך גם פוליטית. השנה האחרונה הייתה סוערת עבור ישראל, והיא חוותה גל חרמות ותגובות אנטי-ישראליות בשל המלחמה בעזה. עם זאת, ההתפתחויות האחרונות – במיוחד הדיווחים על אפשרות לסיום הלחימה והחזרת החטופים – משנים את הרוח הציבורית, וייתכן כי זוהי עדות לעלייה מחודשת בתמיכה במדינה.
מצד שני, מבחינה מוזיקלית, ישראל נתפסת כבר שנים כמדינה חזקה באירוויזיון. ההצלחות של נטע ברזילי ("Toy") ב-2018 ונועה קירל ("Unicorn") ב-2023 הפכו את ישראל לשם חם בתחרות. כשמדינה מגיעה לתחרות עם רקורד חיובי, היא זוכה לאמון בטבלאות ההימורים גם לפני שהשיר נבחר.
לפסיכולוגיה של הרשת תפקיד משמעותי בקביעת הדירוגים של מדינות. בטבלאות ההימורים, ישנם מספר עקרונות פסיכולוגיים שמניעים את הדינמיקה הזו: הראשון הוא אפקט העדר ("Bandwagon Effect") – ברגע שגורם משפיע כמו סוכנויות הימורים גדולות או פרשנים מוזיקליים קובע כי מדינה מסוימת היא פייבוריטית, אחרים נוטים לאמץ את התחזית הזו מבלי לבדוק לעומק אם היא נכונה. כשהשם של ישראל מופיע בראש הרשימה, יותר ויותר אנשים מאמינים שהיא הולכת לנצח – גם בלי שיר.
וזו גם לעתים נבואה שמגשימה את עצמה – ככל שמדינה מדורגת גבוה בטבלאות, כך הקהל, השופטים ואפילו המשלחות רואים בה מתמודדת חזקה יותר. זה מוביל לתשומת לב מוגברת ולהצבעות נוספות, מה שמחזק את מעמדה בפועל.
גם אלמנט הטיית הזיכרון והקישוריות ("Anchoring Effect") משפיע: אנשים נוטים לקשר את ישראל עם הצלחות קודמות באירוויזיון, ולכן הם מניחים שגם השנה ישראל תציג שיר חזק. עצם העובדה שישראל דורגה גבוה בשנים האחרונות מחזקת את האמונה שהיא תצליח גם הפעם.
כאמור, ואולי לעתים בעיקר – השפעת האווירה הפוליטית היא בעלת תפקיד מכריע: אירוויזיון אמנם מוגדר כ"תחרות מוזיקלית", אך לאורך השנים למדנו שאין תחרות באירופה שמנותקת מפוליטיקה. כעת, לאחר חודשים של מתחים מול ישראל, ייתכן שחלק מהמדינות רוצות לסמן גישה מפויסת יותר, מה שמתבטא גם בטבלאות ההימורים.
כיצד ההימורים משפיעים על הבחירה הישראלית? כאשר מדינה ממוקמת במקום גבוה בטבלאות ההימורים עוד לפני שנבחר שיר, הדבר משפיע גם על תהליך הבחירה של השיר עצמו. אם בישראל רואים שהמדינה מובילה בהימורים, הדבר עלול להכניס לחץ נוסף על ועדת הבחירה לבחור בשיר שמצדיק את הציפיות הגבוהות. במקרים כאלה, ייתכן שישראל תעדיף שיר בטוח ולא מהפכני, כדי לא לאכזב את התמיכה המוקדמת.
עם זאת, טבלאות ההימורים הן עדיין מדד דינמי לחלוטין. הן יכולות להשתנות במהירות לאחר חשיפת השירים, וישנם מקרים שבהם מדינות שהובילו בטבלאות בשלב מוקדם מצאו את עצמן מחוץ לעשירייה הראשונה בתחרות עצמה. כך שלמרות העניין הרב סביב הדירוג הגבוה של ישראל – רק לאחר חשיפת השיר נדע אם המיקום בטבלאות יישאר יציב או יתחיל לצנוח.
אז עד כמה ההימורים אמינים? בפועל, טבלאות ההימורים הן לא מדע מדויק, אלא שילוב של תחושות קולקטיביות, פוליטיקה, מגמות רשת והשפעות פסיכולוגיות. הן עשויות להעניק אינדיקציה כללית למגמות אך לא בהכרח לחזות את התוצאה הסופית. המקרה של ישראל הוא דוגמה מצוינת לאופן שבו תהליכים חברתיים ברשת משפיעים על תחרות מוזיקלית בינלאומית – ומוכיחים שבאירוויזיון, לפעמים הציפיות עולות אפילו לפני שהתווים הראשונים נשמעים.
